יואב בורוביץ
כל העיר
יואב בורוביץ
כל העיר

ג’וש דאנקן מתרגש לקראת המשחק הערב (20:45, ספורט 5) מול מכבי תל אביב. “אני לא אומר שזה עוד משחק, ואני לא חושב שזה עוד ניצחון - אם ננצח, זה דבר מיוחד”, מודה הפורוורד־סנטר החדש של הפועל ירושלים. דאנקן חתם בהפועל כמעט לפני ארבעה חודשים. מאז קרו הרבה דברים: הצטרפו כעשרה שחקנים; גומא אגייאר נעלם בלב ים; ודני קליין עזב. “אני מבין אם נדמה למישהו שהצטרפתי לקבוצה לגמרי שונה”, אומר השבוע דאנקן בראיון ל”ספורט כל העיר”, “אבל מבחינתי עדיין שום דבר לא קרה. אפילו משחק ליגה אחד עוד לא שיחקתי עם הקבוצה הזו, אבל במובן מסוים אני כבר מרגיש בבית וכמו שחקן ותיק בירושלים”.

האמת, שמאז החתמת דאנקן הצטרפו לקבוצה שמות שדי מהר הפכו לגדולים ומפוצצים יותר. קרייג סמית’ מה־NBA, ג’ייקוב פולן שמיהר להתבלט; ועוד לפניהם מאיר טפירו. אבל המאמן שרון דרוקר מבקש להבהיר דבר מה בעובדה כי דאנקן היה הראשון שצורף. “זה לא מקרי”, אומר מאמן הפועל ומסביר: “אני עוקב אחר דאנקן עוד מהימים שלו במכללת אקסייווייר. הוא כבר ארבע שנים מקצוען באירופה וגם שם אני עוקב אחריו מקרוב. אני זוכר אותו היטב מפו אורטז ובעיקר מליאז’ הבלגית. וכמובן גם בשנתיים האחרונות באשדוד. לדעתי דאנקן היה מצוין באשדוד והוא פשוט שחקן שאני מאוד רציתי לקבוצה, לכן הוא הראשון שהחתמנו. מבחינתי הוא היה חלק מאוד חשוב”.

דאנקן (2.03 מ’), שכיכב בעונה שעברה באשדוד עם 17.4 נק’ ו־6.6 ריב’, שייך לסוג די נדיר של שחקנים כיום באירופה - כאלה שמסוגלים לשחק גם עם הגב וגם עם הפנים לסל. “היד שלו מעולה מחצי מרחק והוא אפילו מסוגל לקלוע שלשות נפלא”, אומר המאמן שלו באשדוד עופר ברקוביץ’, “אני הייתי מאוד עצוב כשדאנקן עזב אבל היה לי ברור שהוא לא יישאר באשדוד. הוא גדול על היכולות הכספיות פה”.

בירושלים הצליח דאנקן להכפיל את חוזהו והוא ישתכר קרוב ל־200 אלף דולר לעונה בשתי העונות הבאות. “אני מרוצה שהגעתי לירושלים מכל הבחינות”, הוא מסביר, “יש כמובן את הצד הכלכלי. אבל יש מעבר. אני רואה בהפועל הזדמנות מקצועית שלא היתה לי באשדוד. כאן אנחנו משחקים באירופה. זה אתגר להתמודד עם סגנונות אחרים וגם לקבל את החשיפה. וגם כאן באולם שלנו יש הרבה יותר אוהדים ממה שאני מורגל באשדוד. אפילו במשחק הגביע בהוד השרון ליוו אותנו לא מעט אוהדים, שבמשך כל המשחק לא הפסיקו לשיר ולצעוק. מבחינתי זה דבר ענק”.

דאנקן. לא מוכן לדבר על ה-NBAצילום: ארנון בוסאני

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

דאנקן עשוי להיות אחד הפייבוריטים של האוהדים השרופים ביציע אלעד, למרות שהוא לא שחקן אמוציונלי במיוחד כלפי חוץ. “אני משקיע המון, אבל לא אוהב להראות את זה”, הוא מעיד על עצמו, “אני צריך לעשות את העבודה שלי. בשקט ובכבוד”. דאנקן, מספרים גם באשדוד, אינו שחקן של אגו מנופח. “הוא אחד השחקנים הכי צנועים שיש”, אומר מאיר טפירו, ששיחק לצדו באשדוד, “אבל כמה שהוא צנוע, הוא גם משקיע וחכם. הוא לא פראייר והוא יודע בדיוק מה הוא רוצה מעצמו”.

והוא אכן צנוע. דאנקן אינו מוכן להצהיר על שום חלומות: “אין מה לדבר איתי על NBA או אפילו על יורוליג. לא בגלל שאני לא מאמין שאני יכול להגיע לשם אלא בגלל שאני לא מאמין בהצבת מטרות ארוכות טווח. כשעושים דבר כזה מאבדים את הדברים שצריך לעשות ביום יום כדי להיות בדרך הנכונה. לכן אני דואג רק לאימון הקרוב. ואז למשחק. לעשות את המיטב. אני לא אומר בשנה כזו וכזו אני אהיה בליגה כזו וכזו. כך הקריירה שלי גם התקדמה במסלול הכי טוב”.

לכן גם די מיותר לשאול אותו על המטרות של ירושלים לעונה הקרובה או חלילה על אליפות. “אני חושב שזה קצת מגוחך לדבר על הדברים האלה”, הוא מחייך, “הדרך כל כך ארוכה. כמו שאמרתי - האימון הקרוב, המשחק הבא. כך יום אחרי יום. עבודה קשה, מסירות. להיות ביחד גם בזמן משברים. רק כך מגיעים לתוצאות. כבר הייתי בקבוצות שהציבו מטרות ארוכות טווח וראיתי איך אין להן שום ערך”.

ערך - דבר שדאנקן בהחלט מכיר בחשיבותו. “אני יודע שאנשים לא ממש מדברים עלי בזמן האחרון. הגיעו לכאן המון שחקנים, אז מדברים יותר עליהם. אבל אני רואה בעצמי שחקן לא פחות חשוב מכל שחקן אחר בקבוצה. ומצד שני, אני יודע שהפועל זקוקה לי במיטבי כדי להצליח, אבל הקבוצה גם זקוקה לכל השחקנים האחרים. אני, בכל אופן, לא מסתכל על סטטיסטיקות אישיות ולא מציב בפני עצמי מטרות אישיות. אני רק רוצה לעשות את הכל כדי לסייע לקבוצה להצליח. בשביל זה באתי לכאן ואת זה אני אעשה עד יומי האחרון בקבוצה”.

בינתיים דאנקן נהנה משיתוף הפעולה שהחל להיבנות. “היינו קצת כמו תחנת רכבת כשכל הזמן מצטרפים שחקנים חדשים, אבל מה שטוב זה שהצלחנו להתגבש תוך כדי תנועה. אני חושב שיש כאן חבר’ה מאוד טובים ובעיקר אכפתיים. גם יש לא מעט צחוקים, שאחראים להם בעיקר האמריקאים”. דאנקן גם מדווח על שיתוף פעולה עם הביג מן, הזר השני, קרייג סמית’: “הוא בא עם כל כך הרבה ניסיון מה־NBA ומבחינתי זה תענוג רק להקשיב לו. אבל מה שיפה זה שהוא גם יודע להקשיב”.

כשהוא מתבקש לציין מנהיג הוא מתעקש על “הקפטן שלנו, אורי קוקיה. כל הזמן הוא שואל אם הכל בסדר. הוא כל הזמן מדבר איתנו ומתקשר. לדעתי הוא חלק מאוד חשוב”. כמובן שדאנקן מתעקש במהלך הראיון עמו גם לדבר על טפירו, החבר מאשדוד והשחקן שרבים רואים בו מנהיג בגלל גילו וניסיונו. “כל מה שאני יכול לומר על מאיר זה שאני מקווה שבגיל 38 גם אני אשחק כמוהו. הוא שחקן מאוד לא טיפוסי ולא קונבנציונלי, הוא רואה את המשחק נהדר ובעיקר מבין אותו. מבחינתי זה כיף וזכות להיות איתו עוד עונה”.

בנוגע ליתר השחקנים דאנקן ממעט לדבר. “אני עדיין רק בשלבים ראשונים של היכרות וצריך להעמיק את הקשר איתם - זה משהו שקורה מדי יום. יש לפנינו עוד עונה ארוכה והיא מתחילה ביום ראשון נגד מכבי. אני רוצה להגיע לנוקיה ולעשות את הכל כולל הכל כדי לנצח. ברור שמכבי קבוצה נפלאה וקשה, אבל מבחינתי הדבר הזה אפשרי. אני כבר לגמרי מתרגש לקראת המצ’־אפ הזה”. 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ