שי בן שושן, כלבו
שי בן שושן, כלבו

לפט קלאת'ס טוב פה, בחיפה. הוא מרגיש בבית, מתחבר למנטליות הישראלית, מעריך את זה שעוצרים אותו ברחוב ושואלים שאלות, וחושב שישראל עדיפה על יוון, בהרבה. את הזמן הפנוי שלו הוא מבלה על ציר מוריה, באכילת פסטה או בפאב הדיוק, אך אהבתו הגדולה, לדבריו, היא בעצם לראות סרטים.

כשהוחתם, הורמו לא מעט גבות כיצד זה שהפורוורד היווני-אמריקאי - ששיחק מספר שנים ביוון, במדי מארוסי ורודוס, ואף רשם 11 הופעות בפנאתיניקוס בעונה שעברה - מצא את עצמו במכבי חיפה. אפילו חובבי הכדורסל המושבעים בעיר תהו האם השחקן הגבוה, שבכלל אוהב לזרוק מחוץ לקשת, ימצא את מקומו בקבוצה המתהווה. אם לשפוט לפי פתיחת העונה, בהחלט מדובר בהופעות מעוררת תיאבון: בניצחון על גלבוע/גליל העמיד שורה אדירה של 15 נקודות, 20 ריבאונדים ו-7 אסיסטים, ובניצחון על הפועל חולון תרם 19 נקודות ו-8 ריבאונדים.

 "היו לנו משחקי הכנה טובים וגם שני משחקים מול קבוצות NBA לפני המחזור הראשון", מזכיר קלאת'ס, "למשחק נגד גלבוע/גליל באנו עם המון ביטחון. ברור שתמיד נהדר להתחיל עונה עם ניצחון. האווירה באולם החדש היתה מדהימה וקיבלנו תמיכה אדירה מהקהל. יצאנו מרוצים מאוד כקבוצה מהמשחק הזה. זה נתן לנו הרבה אוויר להמשך. יש עכשיו התרגשות ממשהו חדש ואנחנו כבר מחכים למשחקים הבאים".

קלאת'ס (משמאל) מול חולון. חפשו אותו בציר מוריה, ליד הביתצילום: מינהלת הליגה

לחדשות ולעדכונים נוספים הצטרפו לעמוד הפייסבוק של "ספורט הארץ"

נחזור כמה חודשים אחורה, לימי הקיץ החמים בהם לג'ף רוזן עוד לא היתה רבע קבוצה. ביוון, באותה העת, גם עתידו של קלאת'ס לא היה ברור. אמנם על השולחן הוגשו הצעות מקבוצות גדולות כמו פנאתינייקוס ואולימפיאקוס, אבל אז הגיע הטלפון הגורלי ממאמן חיפה, בראד גרינברג.

"מי שמשך בחוטים והשפיע על ההחלטה שלי להגיע לחיפה היה המאמן גרינברג", אומר קלאת'ס "זה התחיל כשקיבלתי טלפון מהמאמן שלי בתיכון, אתו עבדתי גם באורלנדו. הוא עבד בארצות הברית עם סת' גרינברג, אחיו של בראד, ממנו הבנתי שבראד מעוניין לשוחח אתי כי קיבל הצעה ממכבי חיפה בישראל. בהמשך הסוכן שלי התערב והדברים נסגרו".

מה שכנע אותך?
"בהתחלה בראד סיפר לי על הקבוצה, על השחקנים החדשים שהוא מביא, על האולם החדש, על הרצון לבנות בעיר קבוצה ברמה טובה אחרי כמה שנים לא פשוטות. להחזיר עטרה ליושנה. זה דיבר אלי וכל הסיטואציה נשמעה לי והתאימה לי מאוד. אין ספק שלעובדה שבראד המאמן יש משקל גדול מאוד בהחלטה שלי לבוא. אפשר להגיד שהוא זה שהשפיע על השיקול הסופי".

קלאת'ס נולד ב־1985 בקאסלברי, עיירה קטנה בפלורידה בה חיים כ-30 אלף תושבים, בן למשפחה ממוצא יווני. סבו היה זה שארז את הפקלאות ונטש את הבוזוקי לטובת הגירה לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. לפט יצא לבקר במולדת המשפחתית רק כשסיים את הקולג'. אז, בגיל 19, גם חתם במארוסי. "הייתי מאוד רוצה להיות מחובר יותר לשורשים היווניים שלי", הוא אומר, "אבל אין לי ממש קשר לצד הזה במשפחה. אני הרבה יותר אמריקאי מאשר יווני. סבא שלי מיוון, אבל הוא גידל את אבי בארצות הברית. בארבע השנים האחרונות שיחקתי ביוון ומאוד אהבתי את המדינה".

בין היוונית לאנגלית, בבית דיברו בעיקר כדורסל. אביו, שאימן ילדים ונערים בפלורידה, החדיר בשני בניו את האהבה לענף. עם השנים דווקא האח הצעיר ניק הפך לשם דבר ביבשת, כשגדל להיות רכז מוביל באירופה ושיחק בשנים האחרונות בפנאתינייקוס. לאחרונה עבר לקובאן הרוסית, כך שהריחוק הגיאוגרפי בין האחים גדל עוד יותר. "למרות המרחק, אני מאוד קרוב למשפחה שלי", מספר קלאת'ס, "הם מאוד מעורבים בכדורסל, מן הסתם. אני מאוד קרוב לאחים שלי ואנחנו שומרים על קשר רציף. אני עוקב אחרי כולם ואפילו נסעתי לרוסיה לבקר את ניק. אנחנו מאוד קרובים".

בניגוד לשיר שטוען "הקולות של פיראוס מזכירים את חיפה", לקלאת'ס הקולות של חיפה דווקא מזכירים את רודוס, שגם בה שיחק. "אני מאוד אוהב את חיפה, את המנטליות ואת הקצב של העיר, וגם את זה שכולם פה מדברים אנגלית. אני יוצא לאכול ולבלות, בעיקר הרבה פסטות, וגם יושב בעצם בכל מקום שנמצא על ציר מוריה, שמאוד קרוב לבית שלי".

ידעת משהו על ישראל לפני שבאת?
"בשנה השנייה שלי במארוסי שיחקתי נגד מכבי תל אביב ביורוליג ומאז מאוד רציתי לקבל הזדמנות לחזור לכאן ולשחק בישראל. האמת, המציאות עלתה על הציפיות שלי. יותר טוב לי כאן ממה שחשבתי, הכל פה 'פירסט קלאס'. אני בהחלט מעדיף את ישראל על יוון, אני מרגיש כאן יותר בנוח. זאת מדינה עם יותר השפעות אמריקאיות. אנשים ניגשים ברחוב, מברכים, שואלים ומעודדים, וזה נפלא בעיני".

מה כבר הספקת לראות בחיפה?
"הרבה מאוד. החבר'ה מהקבוצה לקחו אותי לסיבוב בעיר כמה פעמים. האנשים פה מאוד נחמדים ואדיבים ונראה שהם מאוד תומכים בקבוצה. מבחינתי, לא היה יכול להיות יותר טוב".

ג'ף רוזן. "מכיר את הכדורסל הדרום אמריקאי היטב ויודע למצוא שם שחקנים טובים"צילום: שרון בוקוב

מה בעיר מזכיר לך את רודוס?
"החוף, הקצב רגוע יותר, ונראה שאנשים יותר נהנים מהחיים ולוקחים את הזמן מאשר נמצאים במירוץ אחרי משהו. טוב לי עם האווירה הרגועה והנעימה הזו".

למתעניינות, חברה אין לו כרגע אף על פי שספק אם תמצאו אותו מבלה במסיבות הכי חמות בעיר. "אני מעריץ מושבע של סרטים. אני הולך לקולנוע לפחות פעם או פעמיים בשבוע ונראה לי שיש לי 600-700 דיסקים עם סרטים בבית. אני לא יוצא הרבה מהבית, ומבלה המון שעות בצפייה מאשר בחוץ".

ובקבוצה יש אווירה חברתית?
"מאוד. בכל פעם שאני יוצא לבילוי זה עם עוד שבעה־שמונה חבר'ה מהקבוצה, אף פעם לא רק אחד או שניים. אנחנו מדברים אחרי האימון וקובעים לצאת. זה לא משהו שקרה לי בקבוצות אחרות בהן שיחקתי".

בוא נדבר קצת כדורסל. איך אתה מתרשם ממכבי חיפה עד עכשיו?
"אני אוהב את הקבוצה. בדרך כלל יש שני שחקנים שבולטים בכל קבוצה, שלוקחים את המושכות. כאן יש לנו חבורה מאוד לא אנוכית. מהניסיון שלי, זה דבר די נדיר בקבוצת כדורסל. אף אחד לא מנסה לקחת בכוח את המשחק עליו, יש שישה־שבעה שחקנים שיכולים להוביל ולהיות הקלעים הבולטים בכל משחק נתון. יש לנו הרבה אופציות ואני חושב שבגלל זה יהיה להרבה קבוצות קשה מאוד לשמור עלינו ולהתמקד בשחקן כזה או אחר. יש סגל רחב וזה חשוב, וככל שנשחק יותר ביחד רק נשתפר. כרגע אנחנו טובים, אבל אני מרגיש שיש לנו הזדמנות אמיתית להיות ממש טובים, זאת אם נמצה את הפוטנציאל שלנו ונשחק כמו שאנחנו באמת יכולים".

מה החלק שלך בפאזל?
"אעשה כל מה שצריך כדי לנצח. לפני כל משחק אני חושב על אותם דברים - איך לעצור את השחקן שלי בהגנה ואיך לקלוע ולקחת ריבאונד. זו הפעם הראשונה בקריירה שאני משחק בעמדה 4. מאז התיכון שיחקתי בכל עמדה של גארד, עד עמדה 3, אבל אני די נהנה מהתפקיד החדש. עליתי במשקל בקיץ האחרון במיוחד כדי להתמודד מבחינה פיסית בתפקיד הזה. אין ספק שזה יהיה אתגר עבורי, וכל עוד אין פציעות לא תהיה לי בעיה לשחק בעמדה 4".

אז יש למה לצפות מכם העונה.
"כרגע חשוב להתמקד בקבוצה ולהשתפר ממשחק למשחק. כרגע צריך לכוון לפלייאוף ונראה משם. מבחינת פוטנציאל אין לי ספק שאנחנו מוכנים לזה, אבל איני רוצה להתנבא כבר בשלב הזה של העונה. אין לי ספק שזה אפשרי. נחכה ונראה". 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ