אלעד זאבי
אלעד זאבי

להבנה שרק בעזרת אמצעים קיצוניים אפשר להפוך את כדורסל הנשים לאטרקטיבי יותר הגיע ג'ינו אוריימה כבר מזמן. "זו לא משימה פשוטה", אמר מאמן קבוצת הנשים של מכללת קונטיקט למגזין "טיים" בדצמבר 2010, "זו מדינה שרגילה שמבדרים אותה. איפה מוטיב הבידור בכדורסל הנשים? שחקניות יכולות לשחק את המשחק בצורה בה הוא אמור להיות משוחק, אבל אם הן לא יקפצו מקו השלוש ויטביעו אחרי 360 מעלות באוויר, חלק מהאנשים פשוט לא יצפו".

בשבוע שעבר החליט אוריימה לשתף את העולם ברעיון רדיקלי, שבין אם אוהבים אותו מיד או לא, חייבים לפחות לחשוב עליו לרגע. "המשחק לא התפתח כפי שהיה אמור להתפתח בעשור האחרון, ויש כאלו שלא נעים להם לשמוע זאת", אמר ל"הארטפורד קורנט", "מה שגורם לחלק מהאנשים לא לצפות בכדורסל נשים זו העובדה ששחקניות רבות לא קולעות טוב ומחטיאות ליי-אפים, שמביאים להאטת המשחק. מה אפשר לעשות כדי לשפר את זה? להנמיך את גובה הסל (3.05 מטר) ב-18 סנטימטרים. האחוזים ישתפרו, יהיו יותר קליעות המשך. אתם חושבים שהאוהד הממוצע יודע שבכדורעף נשים הרשת נמוכה יותר? היא כזו, על מנת שלנשים תהיה הזדמנות להצלחה שווה לזו של הגברים ליד הרשת".

אוריימה, מהמאמנים המצליחים בהיסטוריה של כדורסל המכללות - שבעה תארים עם קונטיקט, אותה הוא מאמן מ-1985 - הודיע כי יציע את השינויים לוועדת החוקים של ה-NCAA, יחד עם הצעות נוספות שמטרתן להאיץ את המשחק, כגון קיצור שעון ההתקפה מ-30 ל-24 שניות. במקביל הכיר בכך שלמרות שהוא מאמין שהדרך לאטרקטיביות - ומשם לפופולריות - עוברת דרך אמצעים בלתי קונבנציונלים, הוא מודע לכך שלא כולם יסכימו אתו. "לא הייתי אומר שזה נושא שיחה שגור בין המאמנים", אמר, "אבל זה יהיה בקרוב".

בריטני גרינר. מהשחקניות היחידות שמצליחות להטביע גם בגובה הטבעת הנוכחי צילום: אי–פי

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

הוא לא שיער לעצמו עד כמה. בימים האחרונים נדמה שכל מי שהוא משהו בכדורסל הנשים בארה"ב נדרש לנושא. כמו בכל ויכוח עקרוני, יש כבר חלוקה למחנות, קולות מתונים וקיצוניים וכאלה שמעדיפים לתקוף את האיש ולא את האישיו. "אני חושבת שג'ינו משועמם", סיכמה ננסי ליברמן, מאושיות הענף, "מדוע להנמיך את הטבעת כשאנו מצליחות להגיע אליה? אסור ללכת אחורה. אין לי שמץ של מושג למה הוא אמר זאת". העיתונאי קווין בלקיסטון העלה תזה עתיקת יומין, שמסבירה מדוע ליברמן ומספר מאמנות מתנגדות כמעט אוטומטית לרעיון של אוריימה: "למרות כל מה שעשה עבור המשחק, בשורה התחתונה יש לנו כאן גבר שאומר לנשים מה טוב עבור הענף שלהן".

אלא שאם שמים בצד שיקולים שנגועים בפמיניזם/שוביניזם, הרי שלכל הפחות יש כאן על מה לחשוב. הראי האמפירי של המשחק - סטטיסטיקה - עומד לצד אוריימה. אחוז הקליעה מהשדה של הנשים במכללות נע בעשור האחרון סביב ה-40% (לעומת 44% אצל הגברים), וצנח ל-39% בעונה האחרונה, בה עברו רק 11 קבוצות את מחסום ה-45%. מספר קבוצות הגברים שעשו זאת עומד על 109.

"אנחנו צריכים לקבל כמה החלטות אמיצות בנוגע לעתיד כדורסל הנשים", אמר ג'ף מיטי, מאמן TCU, לסוכנות הידיעות אי-פי, "מדובר בחשיבה מחוץ לקופסה, ואלה סוגי הדיונים שאנו צריכים לקיים, מאחר שזה משחק שונה מהמשחק של הגברים". מאמן וילאנובה, הארי פרטה, טען כי הוא צריך לראות אימון שמתנהל עם סלים נמוכים יותר לפני שיתמוך ברעיון, אבל לא פסל אותו על הסף. "אני מסכים עם הרציונל, גברים קרובים יותר לחישוק ומניחים את הכדור בסל", אמר ל"ניו יורק טיימס", "ג'ינו הוא תלמיד של המשחק ותמיד חושב על דברים לפני שהוא אומר אותם. הוא העלה נקודת השקפה עם ראיות שתומכות בה, ואני עומד להקשיב לו".

גם מאמנת קליפורניה, לינדזי גוטליב, מקשיבה לאוריימה - "שצודק בכך שהוא גורם לאנשים לחשוב" - אבל היא לא מסכימה עם הצעתו. "אני חושבת שמשחק הנשים ממשיך להתקדם", אמרה, "אנחנו יותר אתלטיות ומהירות וזה ימשוך יותר אוהדים. אנשים שאוהבים את כדורסל הנשים אוהבים את העובדה שהוא משוחק מתחת לחישוק".

גם השחקניות, שכבר משחקות עם כדור קטן יותר מזה שמשמש את הגברים, עקבו בדריכות אחרי הדיון המתחולל. "אני אמנם לא ארוויח מזה כי בכל מקרה לא אוכל להטביע", אמרה הגארדית של ההאסקיז, קרולין דוטי, "אבל יהיה נחמד לזרוק אלי-הופים". בריטני גרינר מביילור, שבגובה 2.03 מטר מסוגלת לתפוס כאלה ולהטביע גם בגובה הנוכחי של הסל, התבדחה בנושא: "אני עלולה להיפצע אם אתנגש עם המרפק בטבעת".

מי שבחן את העניין ברצינות עלה מיד על בעיה גדולה יותר, ובעיקר מעשית. גם אם תיאורטית יוחלט לאמץ את הרעיון של אוריימה, הרי שהביצוע הוא על סף הבלתי אפשרי. מילא הסלים במכללות, אבל מי יתאים את הגובה החדש לסלים בפארקים, בבתי הספר ובתיכונים? ומה יקרה לשחקנית שתתאמן כל חייה על סל גבוה יותר, רק כדי להיאלץ להתרגל לגובה שונה במכללה? "אני לא חושב שהלוגיסטיקה אפשרית", סיכם קלי גרייבס, מאמן גונזאגה.

בסוף השבוע, אולי כדי להרגיע את הרוחות, שחרר ה-NCAA הודעה כי "הנושא שהעלה ג'ינו אוריימה אינו נשקל". אוריימה השיב כי איש אינו חייב לאמץ את דעתו. "רק זרקתי את זה לאוויר", אמר, "לא חייבים להנמיך את הסל. לא חייבים לעשות שום דבר. אבל אני חושב שאם רוצים להגיע למקומות בהם נמצאים ענפים אחרים מבחינת משיכת קהל נוסף, חייבים להתפתח".

במלים אחרות, אפשר ואף רצוי לחלוק על טיב הצעתו של אוריימה, ואולי זה בדיוק מה שהוא רצה שיקרה. הרי עתיד כדורסל הנשים לא גירד את השוליים של סדר היום הציבורי עד השבוע שעבר. כנראה שכל מה שהיה צריך זה מישהו שיציע להנמיך את הרף כדי להעלות אותו.

צפו בבריטני גרינר ב-sport science של רשת ESPN:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ