בן רייס מציג: הקאמבק של השנה

פציעה קשה גרמה לו לפספס את כל העונה שעברה, אבל הגארד של בני הרצליה כאן "בשביל לנצח, להיות שחקן מוביל ולהנהיג"

סהר אלימלך, צומת השרון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סהר אלימלך, צומת השרון

במחזור פתיחת העונה, כשבני הרצליה התכוננה למשחק מול הפועל תל אביב, עסקו כולם בקאמבק המופלא של האדומים, על אוהדיהם והמסורת המפוארת שלהם. אלא שמישהו אחר התעקש לגנוב את ההצגה – בן רייס, גארד הרצליה, שלקח חלק במשחק רשמי לראשונה אחרי היעדרות של שנה, בעקבות פציעה. אחרי שקלע 22 נקודות, מספר רייס: "לקחתי את המשחק על הגב שלי, אני כאן בשביל לנצח, להיות שחקן מוביל ולהנהיג".

במחזור הבא, בהפסד לנתניה, רייס הסתפק בהופעה פושרת (שלוש נקודות), אך השבוע באשדוד חזר לככב עם 15 נקודות בניצחון 74-88. "זו עונה חשובה מאוד עבורי", הוא מדגיש, "אני רוצה לבסס את מעמדי כאחד הישראלים הבכירים בליגה. חשוב לי להיות שחקן דומיננטי בהרצליה ולעזור לקבוצה לצבור ניצחונות ולהתברג בחלק העליון של הטבלה. ברור לי שזה לא יהיה שווה אם אשחק טוב והקבוצה לא תנצח".

לפני קצת יותר משנה, עלייה שגרתית לסל במהלך משחק אימון מול אליצור אשקלון הובילה לפציעה קשה בברכו של רייס. היום רייס מספר שהפציעה הקשה ביגרה וחישלה אותו ורק העצימה את הרצון להתקדם ולהשאיר חותם: "היו רגעים לא קלים בדרך, אבל הרצון לחזור לשחק כדורסל היה גדול מהכל. אחרי שעיכלתי שזו תהיה שנה בלי כדורסל, החלטתי שאני אקח את הזמן הזה כדי להשתפר".

רייס (משמאל) מול בר טימור מהפועל ת"א. גנב את ההצגה במחזור הראשוןצילום: ניר קידר

איך עושים את זה?
"עבדתי על עצמי גם ברמה המנטלית וגם ברמה הפיסית, והקפדתי להוציא מהשנה הקשה הזו גם דברים טובים. במהלך תקופת ההחלמה, התאמנתי במכון הפיסיותרפיה עם מאמן אישי בשם רן מנגל, זה היה הבית השני שלי. בנוסף, עבדתי גם עם המאמן הצמוד שלי איתי לוי, שהיה שם בשבילי בכל פעם שהייתי צריך. עוד שני מאמנים שחשוב לי לציין הם יורם מנחם וענת הראל, שעזרו לי מאוד. היה בהחלט קשה, אבל אני עכשיו אני קורן".

התייעצת עם שחקנים שעברו פציעות דומות?
"ברור. דיברתי עם יוני ניר, שעודד אותי מאוד וגם עם ליאור חכמון היו לי שיחות ארוכות שנתנו לי כוח להמשיך. אבל בעיקר חשוב לי להודות למנתח שלי, רוני ארבל, שהיה פשוט מדהים".

היה שלב שבו חשבת לוותר ולהרים ידיים?
"ממש לא. גם בתקופות הקשות לא היה לי ספק שאעשה את כל מה שצריך כדי לשחק שוב כדורסל. היתה לי מטרה מול העיניים ואני שמח שהשגתי אותה".

מה היה הכי קשה בכל התהליך הזה?
"הכי מתסכל זה שלמרות העבודה הקשה והרצון העצום, לפעמים היתה לי תחושה שאני דורך במקום והדברים לא זזים. גם בזמנים כאלה ידעתי לא להישבר וזכרתי שמדובר בתהליך הדרגתי ושייקח לי זמן רב להחלים".

למה הכי התגעגעת?
"הכי התגעגעתי לאווירה בחדר ההלבשה. זה משהו שנלקח ממני כי לא הייתי שותף לאימונים ולמשחקים. כל תהליך השיקום שלי היה לבד. נלחם עם עצמי, מתנגד לעצמי ומתחרה בעצמי. האינטראקציה עם אנשים היתה מאוד חסרה לי וגם כמובן התחרותיות".

אל עונתו החמישית בקבוצה, רייס בן ה־22 מגיע כקפטן. מבחינתו, המינוי לא מבטא רק הבעת אמון מקצועית בו, אלא גם את הקשר החם שקיים בינו לבין המועדון, ויעיד על כך הקשר של השחקן עם היו"ר. "אחד האנשים שמהם שאבתי הכי הרבה אנרגיות הוא אלדד אקוניס", מציין רייס, "אני זוכר שממש אחרי שנפצעתי הוא אמר לי שהוא מאמין בי ושהוא והקבוצה מחכים לי. הדברים שלו מאוד חיזקו אותי ונתנו לי הרבה שקט להחלים מהפציעה כי ידעתי שסומכים עלי".

מה זה אומר מבחינתך לשמש קפטן הקבוצה?
"זה אומר שיש עלי הרבה אחריות. אני יודע שהעונה חובת ההוכחה עלי והאמת היא שכבר התרגלתי לזה. בכלל, תמיד אני מרגיש שיש עלי את חובת ההוכחה, רק שהעונה היא גדולה יותר. באופן אישי, אני מאוד אוהב את זה. כקפטן אני מרגיש חובה להביא את הקבוצה הזו כמה שיותר גבוה ואתן את הכל כדי שזה יקרה. אני רוצה להחזיר לקבוצה על האמון".

מה חשוב לך להוכיח העונה?
"חשוב לי להוכיח שבשנה הזאת לא סתם ישבתי בבית, בכיתי וחיכיתי שיעברו לי הכאבים, אלא עבדתי הכי קשה שאפשר ושיפרתי דברים במשחק ובמחשבה שלי. אני רוצה להראות שמכל דבר נורא אפשר לקחת גם דברים חיוביים ולהיות דוגמה לכאלה שנפצעו ולאלה שעוד יעברו פציעות כאלה בעתיד".

השתלבות בנבחרת לקראת אליפות אירופה, זה משהו שעובר לך בראש?
"עדיין מוקדם לדבר על זה. נבחרת ישראל היא חלום עבורי ואני עושה את המרב כדי להגיע לשם".


כמי שגדל במכבי תל אביב, יש שאיפה לחזור לשם?
"כן. תמיד השאיפות שלי הן להגיע לקבוצות הכי טובות, בישראל ובכלל באירופה, אבל כרגע זה עדיין רחוק. כרגע מה שמעניין אותי זה שבני הרצליה תצליח ואני אבסס את מעמדי בליגה".

מה המטרות של בני הרצליה העונה?
"לדעתי לסיים את הליגה הסדירה במקומות 1-6, זה לא יהיה יומרני. קודם צריך להגיע לשם ואני מאמין שנגיע, ואז כבר הכל פתוח. אם לא נסיים בשישייה הראשונה, זה יהיה סוג של כישלון".

בינתיים, למרות ההפסד לנתניה השבוע, עושה רושם שבקבוצה הפנימו את לקחי העונה שעברה.
"למרות שהסימנים טובים, אסור לשכוח שזו רק תחילת הדרך. השאיפה היא שנענה על כל הציפיות, נשחק כדורסל טוב וננצח. אבל עם דיבורים לא הולכים למכולת".

אז איזו קבוצה נראה העונה?
"יש פה קבוצה תחרותית שרוצה לנצח בכל משחק. ניתן פייט לכל יריבה ולא נוותר גם כשקשה, גם כשאנחנו בפיגור. בקבוצה שנבנתה העונה יש הרבה מקום לשחקנים הישראלים לבטא את היכולות שלהם. אני מקווה שבני הרצליה תהיה קבוצה מנצחת. זה הכי חשוב".

איך מחזירים את אוהדי הרצליה והופכים את אולם היובל למבצר?
"אני מאמין שהקהל יתחבר לקבוצה, יגיע למשחקים ויעודד, ואנחנו מצדנו נהיה חייבים להחזיר לו ולרצות אותו. בכל מקרה, יש פה העונה חבר'ה מאוד תחרותיים ששונאים להפסיד".

מבחינתך, מה ייחשב כהצלחה העונה?
"זו שאלה קשה, משום שקודם כל חשוב לי שהקבוצה תצליח. אני רוצה לתרום כמה שיותר ולהשתפר ושזה יבוא יחד עם ההצלחה של בני הרצליה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ