ארז כץ פורש: "לא החלטתי, הגוף החליט"

14 שנה לאחר שעלה לבוגרים, ייפרד הערב הגארד הוותיק מליגת העל במשחק בין הרצליה להפועל ירושלים, שתי הקבוצות עמן זוהה לאורך הקריירה

אריה ליבנת
אריה ליבנת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אריה ליבנת
אריה ליבנת

בפתיחת ראיון הפרידה שלו אני מזכיר לארז כץ את הראיון הראשון שערכתי אתו, בפברואר 1999, אחרי ניצחון של הפועל ירושלים בחולון - במה שיכול להיחשב למשחק הפריצה שלו בבוגרים. "אמרת שאתה צריך אישור להתראיין", אני אומר. "ממוריס אוחיון (מנהל הקבוצה)", הוא עונה. אני מתקן שדווקא מדובר צה"ל. הוא היה בן 18, אך גם כבוגר נותר רציני, ממושמע ונאמן למערכות אליהן השתייך. לא במקרה בילה את רוב הקריירה בשתי קבוצות, שש שנים בבבירה ושש שנים בבני השרון.

הערב, מול ירושלים, תערוך בני הרצליה טקס פרידה מכץ, שפורש בגיל 32. "ההחלטה כבר התקבלה מזמן. לא אני זה שהחלטתי, לצערי הגוף החליט, הפציעה בגב". על הטקס הערב הוא אומר: "התלבטתי. הופתעתי קצת מתשומת לב, מהסיקור שזה קיבל, זה כיף ומרגש. הסכמתי בעיקר בשביל המועדון, שיוכלו להיפרד ממני בצורה כזו. זו הזדמנות טובה לשים את החותמת הסופית ויש גם את ירושלים וכל הסיפור הזה".

כשמונית לקפטן ירושלים חשבתי שזה לעשר שנים לפחות, אבל אחרי שהנפת את גביע יול"ב עזבת.
"כשאני חושב על זה שמינו אותי לקפטן בגיל 21, זה נראה לי מטורף. באותם זמנים, ירושלים היתה האלטרנטיבה היחידה למכבי ת"א, מערכת מלחיצה עם תקציב גבוה, אבל זה לא היה גדול עלי, שחיתי עם זה. הקבוצה הצליחה, הזכייה ביול"ב היא הישג חד פעמי. בסוף העונה ההנהלה רצתה שאמשיך, המאמן שרון דרוקר החליט שלא".

כץ. "במקום לרדוף אחרי הגרוש, עדיף למצוא בית בו תוכל להביע את עצמך"צילום: ספי מגריזו

לחדשות ועדכונים נוספים הצטרפו לעמוד הפייסבוק של "ספורט הארץ"

במהלך השנים היו לכץ הזדמנויות לחזור לקבוצת נעוריו, אבל הוא הספיק למצוא בית חדש. "אף פעם לא היה על הפרק מבחינתי לעזוב מועדון תומך ומאמין כמו הרצליה, שהולך אתי יד ביד. היו הצעות בארץ ומחו"ל, אבל אומר משהו שהוא גם מסר לצעירים - במקום לרדוף אחרי הגרוש, עדיף למצוא בית בו תוכל להביע את עצמך בצורה הכי טובה. אם מציעים לך חוזה גבוה פי שניים זה משהו אחר, אבל ללכת שנה לנהריה ושנה לחיפה בשביל עוד כמה אלפי דולרים לא שינה לי".

באיזו הרגשה אתה מסיים את הקריירה?
"טובה מאוד. בשנים האחרונות הובלתי קבוצה למקומות ולמעמדים הכי חשובים בליגה. הייתי בכל הנבחרות, היה לי הכבוד להיות קפטן הנבחרת. כשהתחלתי לשחק כדורסל לא חלמתי שאגיע לזה".

לאורך הקריירה שלו, כץ כשחקן משלים שתורם בהרבה היבטים, אבל פחות בנקודות. "אף פעם לא הלכתי לדף הסטטיסטיקה כדי לבדוק כמה קלעתי. יותר חשוב לי לתת לקבוצה מה שהיא צריכה, אם זה בהגנה, במנהיגות, בקבלת החלטות ולפעמים גם בנקודות חשובות. ברוב השנים הייתי חלק מקבוצות מנצחות, וזה אומר שכנראה שלא היו צריכים את הנקודות שלי".

איך הליגה כיום, לדעתך, לעומת התקופה שנכנסת אליה?
"בשנים האחרונות הרמה פחות טובה. השנה קורה משהו טוב, בעיקר עם הנוסטלגיה בחזרה של הפועל ת"א ואילת. כולם מדברים על כמות הזרים ומפספסים את המחויבות. לישראלים יש הרבה יותר מחויבות לקבוצה ולליגה. באים זרים על ימין ועל שמאל שלא מכירים את הליגה. זה מונע מהישראלים להתקדם וגם פוגע בנבחרות. עכשיו מדברים על הפריצה של גל איתן, יונתן שולדבראנד ויותם שירן. אם היו נותנים להם צ'אנס, הם היו פורצים מזמן".

מה אתה הולך לעשות?
"אני משלים תואר במינהל עסקים, בתקווה שמשם השמים הם הגבול. מבחינת הכדורסל, אני כרגע נהנה מהמרחק. חשובה לי ההפסקה לנפש ולגוף. אולי בהמשך אחזור".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ