NBA

תמיד יהיה להם את הלינסאניטי

הגורל והלו"ז של ה-NBA קבעו שהבכורה הלילה של מייק ד'אנטוני בלייקרס תהיה דווקא מול הכוכב הגדול שגילה - ג'רמי לין

האוורד בק, ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
האוורד בק, ניו יורק טיימס

רגע לפני שהוא ישרטט על הלוח את ההתקפה הראשונה של לוס אנג'לס לייקרס, מוכן לצעד הבא בקריירה שלו, מייק ד'אנטוני יתעמת עם עברו הקרוב באופן סנטימנטלי למדי. הגורל ולוח המשחקים של ה-NBA זימנו לד'אנטוני פגישת מחזור בסטייפלס סנטר בבוקר שבין ראשון לשני (04:30), כשיוסטון רוקטס וג'רמי לין יגיעו ללוס אנג'לס. אפשר להמר שלפני שריקת הפתיחה נחזה בחיוך ובחיבוק חם.

תשעה חודשים קודם לכן, לין הציל את העונה של הניקס, וכפועל יוצא גם את הקדנציה של מאמנו בניו יורק. השניים – פוינט גארד אנונימי ומאמן תזזיתי – הפיקו יחדיו כדורסל שובה עין ומשחק שוטף ומהנה. הניצחונות החלו להצטבר, ולרגע נראה שכל המעורבים יזכו לסיום אגדתי של חיים ארוכים בעושר ואושר.

אולם הלינסאניטי דעך לאטו, וד'אנטוני עזב לחוף המערבי, אחרי שמאס בכרמלו אנתוני הרוטן ובחוסר הסיכויים להצליח עמו בניו יורק. חודשים ספורים אחר כך, במדיסון סקוור גארדן הראו ללין את הדלת החוצה, ובכך סתמו את הגולל על אחד הפרקים המרתקים בהיסטוריה הקרובה של המועדון.

לין. "הוא שינה לי את החיים"צילום: אי–פי

לעדכונים נוספים מהליגה הטובה בעולם הצטרפו לפייסבוק של "ספורט הארץ"

האיחוד הקרוב צפוי להיות חגיגי ומרגש, עם ד'אנטוני על הקווים של הקבוצה הנוצצת בליגה, ולין כשחקן העתיד והפנים החדשות של הרוקטס. שניהם, ללא ספק, בנקודה טובה יותר עבורם מהעונה שעברה, רחוק מן התככים בחדר ההלבשה ומהפוליטיקה במסדרונות. "הוא שינה את הקריירה שלי", סיפר לין לכתבים ביוסטון בשבוע שעבר, "הוא שינה לי את החיים".

היה זה ד'אנטוני שהעניק לרכז הצעיר הזדמנות אמיתית ראשונה ב-NBA, לאחר שלא נבחר בדראפט ונחתך משתי קבוצות. ד'אנטוני היה זה שהציב את לין במרכז ההתקפה של הניקס, מאפשר לו חופש פעולה נרחב לרוץ, לחדור, לזרוק ולשגשג. "הוא מאמן שמעצים את שחקניו", אמר לין, ונדמה היה שהוא מדבר בשמם של שחקנים רבים מפיניקס ועד ניו יורק, שעברו תחת שרביטו.

אך בעוד המאמן המשופם סיפק את הקרקע לפריחת הלינסאניטי, לין סיפק לד'אנטוני דבר לא פחות חשוב: הערכה צלולה וחדה. בשלוש העונות שלו עם הניקס, נאלץ ד'אנטוני להסתדר ללא רכז שיאפשר לו להנחיל לקבוצה את הכדורסל הנפלא שהציג עם סטיב נאש בפיניקס. כאשר סוף סוף גיבש סגל כלבבו, ההנהלה העבירה את רובם בטרייד כדי להביא את אנתוני. רצה הגורל ונאש וד'אנטוני שוב ביחד.

לאותו שבריר זמן בפברואר אשתקד, כאשר לין הוביל את הניקס לשבעה ניצחונות רצופים ולמאזן 3-10, שוב היתה לד'אנתוני קבוצה בצלמו, ששיחקה בחוסר אנוכיות ובהנאה. "נותרתי עם זיכרון נהדר של שבועיים בלתי נשכחים", אמר המאמן בשבת האחרונה, "איני יודע אם ענף אחר או דרך חיים שונה היו יכולים להעניק לי חוויה כזו של חיבור נפלא בין כל החבר'ה שהיו שותפים לה".

כצופה מעורב, ד'אנטוני נהנה מן הרגע כמו כל חובבי הכדורסל מסביב לעולם. כמאמן, כזה שידע הרבה עליות וירידות בניו יורק, התקופה הזו בעיקר חיזקה אותו. "זה העניק לי עוד ביטחון", הוא נזכר, "התחלתי לפקפק בדברים, אך ג'רמי סידר הכל במקום, זה נתן לי את הכוח להמשיך הלאה".

לאורך הקריירה, דברים זהים נשמעו מפי לא מעט משחקניו של ד'אנטוני, שפילוסופיית המשחק שלו דגלה בניצול יכולתם האינדיווידואלית, לצד התקפה מהירה ויעילה. ריימונד פלטון, כריס דוהון ובוריס דיאו הציגו תחתיו את עונותיהם הטובות ביותר. דייויד לי הפך לאולסטאר, לין למותג עולמי. אף אחד בינתיים לא הצליח לשחזר את אותה יכולת.

ד'אנטוני. שבועיים של שכרון חושיםצילום: רויטרס

"אם אחד מאתנו טעה", סיפר דוהון, "ידענו שלא נזרק מיד לספסל. שיחקנו עם יותר ביטחון, וכך עם ההצלחות זה הלך ונבנה. זה מה שהוא עושה - הוא רוצה שתזרוק לסל, גם אם קודם זרקת 0 מ-10". התמיכה הבלתי מסויגת הסתיימה כשמייק וודסון נחת בגארדן. "הכל השתנה", סיפר לין בשבוע שעבר בראיון ל"יאהו!", "סגנון אחר, מאמן אחר".

באופן אירוני, ייתכן שדווקא הפריחה של לין היתה זו שזירזה את עזיבתו של ד'אנטוני. ככל שהרכז שיגשג, כך גבר התסכול אצל אנתוני. הכוכב שהגיע מדנוור החמיץ את הריצה היפה של הניקס עקב פציעה, וכשחזר הודה בפה מלא ובפני כל מי שהסכים לשמוע שאינו מרוצה מסגנון ההתקפה שלין מוביל.

ביוסטון, זכה לין מחדש לחופש מקצועי. לצדו מככב אולסטאר כג'יימס הארדן, הסגל צעיר ואתלטי והשוק בטקסס הוא מהגדולים באמריקה. לין, חשוב לזכור, בן 24 ועתידו עוד לפניו. מתחילת העונה הוא קולע 10.9 נקודות בממוצע ומוסר 6.7 אסיסטים, ומדי פעם מנפיק תצוגות מבריקות על סף הטריפל-דאבל, כמו בשבוע שעבר מול אטלנטה.

בלוס אנג'לס קיבל ד'אנטוני ארבעה כוכבי-על, לרבות נאש אהובו משכבר הימים וקובי בראיינט, שנשבה בגאוניות השיטה. אחרי שנים לא קלות בחוף המזרחי, הוא ניצב שוב בפני הזדמנות פז להתמודד ברמות הגבוהות ביותר.

ניו יורק נותרה מאחור עבור שניהם, אולם הזיכרונות עשירים ומרגשים. תמיד יהיה להם את הלינסאניטי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ