בנג'מין הופמן, ניו יורק טיימס
בנג'מין הופמן, ניו יורק טיימס

הלילה, בשעה שברוקלין נטס תארח בפעם השנייה העונה את ניו יורק ניקס בברקליס סנטר, חלק ניכר מהקהל יצפה לרגע המתאים כדי לפצוח בקריאות "ברוווק-לין! ברוווק-לין!". אלמלא הקבוצה הביתית תקלע למצב ביש על הפארקט, תהיה זו שירה עוצמתית, רגע מרשים. בדיוק כמו שג'ון פורטה צפה שזה יקרה.

פורטה, שהיה מועמד לפרס הגראמי הודות לעבודתו עם להקת הפוג'יז, התבקש על ידי המועדון החדש מברוקלין להלחין שיר שישמש כהמנון ללידתה מחדש של הקבוצה. הוא לקח על עצמו את המשימה בידיעה שלמוצר המוגמר צריכה להיות הגישה המתאימה וכמובן גם ניחוח ברוקלינאי מסורתי. התוצאה עמדה בציפיות, עם אזכורים תכופים של שם הקבוצה והרובע המושרים בקול על מקצב ההיפ הופ הסוחף.

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

"יש לי זיכרונות אהובים כילד, שלא משנה היכן הייתי ולאיזה מועדון הלכתי, תמיד היה הרגע שהדי-ג'יי שאל: 'איז ברוקלין אין דה האוס?'", מספר פורטה. "ברוקלין מוכרת בכל רחבי העולם, וזה היה השיר עליו גדלתי".

אוהד ברוקלין. "ברוקלין גדולה יותר מכולנו"צילום: אי–פי

חלק משירו של פורטה, "ברוקלין: משהו להישען עליו", מושמע לפני כל משחק ביתי של הנטס כחלק מהצגת השחקנים, שהן למעשה גרסת ה-NBA לכאוס מתוכנן היטב. סרטון של השחקנים מגיעים לאולם בלבוש הדור מוקרן על המסכים; המעודדות, עטויות בבגדי עור, מפזזות בצדי המגרש ו"אביר ברוקלין", הקמע הקומיקסי של הקבוצה, מנופף בדגל נטס גדול ממדים. במרכז כל ההמולה בוקע קולו של פורטה, מזמר ראפ: "אנחנו נמשיך לנצח עד שהטובים מכולם ישרדו". זה אולי לא "פגוש את המטס", שהוריהם שמעו במשחקי הבייסבול, אבל הצופים באולם נכנסים מיד לקצב.

"השיר הזה מדבר על מי שאנחנו כאן בברוקלין", מסביר פטרה פופ, סגן נשיא הנטס, שהזמין את השיר מפורטה ומרוצה עד הגג מן התוצאה. "אנחנו נמצאים באחד הרבעים האופנתיים ביותר בעולם, והשיר הזה תורם לאווירה הטובה וגורם לך לרצות לעודד – בדיוק מה שחיפשנו".

"הדרך בה ניגשתי לעבודה היתה במחשבה ליצור שיר שהשחקנים יוכלו לשמוע באוזניות האייפוד ולהתלהב ממנו לפני המשחקים", מסביר פורטה. "לא רציתי שזה יהיה סתם פזמון קליט, חיפשתי משהו שיגרום לאנשים לזוז".

כאשר ג'יי פיריוד, הדי-ג'יי הקבוע והאחראי על המוזיקה במשחקי הנטס, שמע לראשונה את השיר, ראה מיד בחזונו כיצד הוא הופך להמנון של האוהדים, ותכנן ליצור עבורו רמיקס מתאים, עם תופים נוספים וקצב גבוה יותר, אך בד בבד להשאיר את השיר פחות או יותר כמו שהוא, כולל הפזמון המנצח.

"אני חושב כמו כל אחד אחר, והתגובה שלי היתה שזה שיר מגניב", הסביר. "העבודה שלי בסך הכל היתה להגביר את הפזמון עם הקריאה של הקהל ולבנות את כל השיר סביבה, על מנת להלהיב את האוהדים".

ג'יי-זי בברקליס סנטר. חנך את האולם, אך את ההמנון השאיר למויזקאי אחרצילום: אי–פי

האוהדים, מצדם, נהדו לקרוא "ברוק-לין" עוד במשחקי קדם העונה, אולם כעת הם שרים את הגרסה של פורטה, אותה ג'יי פיריוד מקפיד לנגן ברגעים הקריטיים במשחק, בהם הקבוצה זקוקה לתמיכה מהיציעים. לטענתו, מספיק שישמיע את הפזמון פעם אחת או שתיים כדי שהקהל יידבק בשירה, למרות שכנראה שבדרבי הקרוב יתעסקו האוהדים יותר בכרמלו אנתוני.

רבים ציפו שאת ההמנון לקבוצה החדשה יספק הראפר ג'יי-זי, שהוא אחרי הכל, אחד מבעלי המועדון. הוא גם זה שחנך את ברקליס סנטר בסדרת הופעות שערכו שבוע תמים, ואף סייע בעיצוב סמל הקבוצה ומדיה. "למרות שהוא גדול מהחיים, ברוקלין גדולה יותר מכולנו", הסביר ג'יי פיריוד את הבחירה במוזיקאי אחר, "אני חושב שזו כל המהות של האולם הזה".

פופ מוסיף שהוא מקבל אינספור בקשות לפרסם ברבים את השיר – שזכה לעמוד משלו באתר הקבוצה – ושהמועדון שוקל זאת בכובד ראש. אך שאלה אחת נשארת פתוחה: האם ההמנון של פורטה כאן כדי להישאר? נדוש ככל שיהיה "פגוש את המטס", הוא שרד עשרות שנים וכל אוהד מטס מחייך כשהוא מזהה את צליליו המוכרים.

פורטה וג'יי פיריוד מקווים שגם יצירתם המשותפת תזכה לתהודה דומה. כרגע, 19 משחקים אל תוך עונת 2012/13, הם מרוצים מהתגובות. עכשיו נותר רק לקוות שקריאות "ברוווק-לין" הקצובות יביאו לנטס עוד ניצחונות – הראשון בהם כבר הלילה, בדרבי הגדול של ניו יורק.

האזינו להמנון החדש של ברוקלין נטס:

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ