אריה ליבנת
אריה ליבנת
אריה ליבנת
אריה ליבנת

ב-1 באוקטובר 1992 אירחה אליצור רמלה את א.ס. רמת השרון במחזור השני בליגה הלאומית לנשים. היתה זו העונה הראשונה של רמלה בליגה הבכירה, והשלישית של רמת השרון. היה זה כנראה סמלי ששתי הקבוצות ניצחו במחזור הפתיחה את שתי התל אביביות, מכבי ובני יהודה, שירדו בסוף העונה לארצית. כיום, בני יהודה בליגה השנייה, מכבי כבר לא קיימת, אבל רמלה ורמת השרון עדיין איתנו. הערב ברמלה (19:30) הן ייפגשו למפגש ה-101 בתולדותיהן.

זה כנראה סמלי שגם במשחק הראשון, ההוא ב-1992, וגם במשחק ה-100, גמר גביע ווינר ב-29 באוקטובר השנה, רמלה ניצחה בהארכה, 79-85 ו-85-89 בהתאמה.

בשנים הראשונות היחסים בין המועדונים היו מצוינים, עד כדי כך שבאחד הקייצים הוצע לאורנה אוסטפלד לאמן את רמלה. היא סירבה בנימוס, כמובן. רמלה ורמת השרון ראו באותן שנים את אליצור חולון כיריבה האמיתית. אצל רמלה זה היה בעיקר על רקע מקצועי, אצל רמת השרון היתה גם אידאולוגיה: הנושא הפמיניסטי/לסבי היה זר לנציגה הבכירה של המרכז הדתי "אליצור".

רמת השרון נגד רמלה, בעונה שעברה. הקלאסיקו של הענך, עם כל הכבוד לדאבליסטית מאשדודצילום: שרון בוקוב

נפילתה של האימפריה החולונית בסוף שנות ה-90 השאירה את זירת ההתגוששות, על הפארקט ומחוצה לו, לרמלה ורמת השרון. זה התחיל במשחק ליגה בפברואר 1999, כשאוהדי רמלה עקרו כסאות בקרית הצעירים, והמשיך עם השנים בדור חדש של אוהדים ש"מסתפק" בקריאות גנאי סקסיסטיות כלפי אוסטפלד וחניכותיה. המאמנת לרוב מבליגה, אבל לפני אחד ממשחקי הפלייאוף ב-2008 הלכה ונעמדה בתוך גרעין האוהדים ההמום של רמלה. בשנים האחרונות מתקשים אוהדי שתי הקבוצות להיכנס למשחקי החוץ.

היריבות המקצועית בין השתיים הפכה לא פחות מרתקת. רק ב-2003 הן נפגשו לסדרת גמר פלייאוף ראשונה, ואיזו סדרה זו היתה. רמת השרון זכתה באליפות במשחק החמישי באולם הפיס הישן של רמלה מסל של הטורקיה גולשה אקאיה, שנייה לסיום. כעבור חמש שנים רמלה תגמול לה בניצחון במשחק החמישי בחצי גמר הפלייאוף באורנים.

לכתבות ועדכונים נוספים הצטרפו לעמוד הפייסבוק של "ספורט הארץ"

ההבדלים בין רמת השרון לרמלה מתבטאים גם בנושא האימון. בעוד אוסטפלד היא המאמנת היחידה עד היום בתולדות המועדון מהשרון, מ-1986 ועד היום (בדומה לאלכס פרגוסון ביונייטד), ברמלה, המאמן הנוכחי עדן ענבר הוא ה-15 במספר.

למרות היריבות הקשה, לא פחות מ-19 שחקניות ישראליות ועשר שחקניות זרות שיחקו בשתי הקבוצות: הראשונה שעברה מרמת השרון לרמלה היתה לירון קופילוב, בקיץ 1994. טלי נוי עברה לרמלה אחרי שבע שנים ברמת השרון, ועד היום היא זוכה שם לכבוד. המעבר של אינה גורביץ' מרמת השרון לרמלה בקיץ 2004 היה המשמעותי ביותר. לקטיה לויצקי היו שתי תקופות ברמת השרון ושתי תקופות ברמלה. לייני סלווין מדלגת כבר שנים בין רמת השרון, רמלה וטורקיה. לא מן הנמנע כי בקרוב תחזור שוב לרמת השרון.

מ-1998 ועד 2011 חלקו רמת השרון ורמלה את כל תארי האליפות, למעט אחת. בשנים 2011-2002 כל הגביעים הלכו אליהן, למעט אחד. בשנים האחרונות עלתה קבוצה חדשה, מכבי אשדוד, שזכתה לפני שנה בדאבל ומוליכה העונה את הליגה לאחר שהביסה את שתיהן. ועדיין, עד שיוכח אחרת, היריבות בין רמלה לרמת השרון תמשיך להיות הדבר הכי חם בכדורסל נשים.

הקלאסיקו במספרים
מאזן משחקים: 44-55 לרמלה, 1 תיקו (שבעה משחקים הוכרעו בהארכה).
אליפויות: 6-8 לרמלה.
גביעים: 4-6 לרמת השרון.
סדרות פלייאוף: 3-5 לרמלה.
מפגשי גביע: 5-7 לרמלה.
הישגים במפעל המשני באירופה: רמלה – זכייה אחת, פעמיים חצי גמר. רמת השרון: גמר אחד, פעמיים חצי גמר.
התבוסה הכי קשה של רמלה: 34 הפרש במשחק ליגה באוקטובר 1993 (86-52) ובמשחק הראשון בחצי גמר הפלייאוף ב-2008 (99-65).
התבוסה הכי קשה של רמת השרון: 31 הפרש בבית במשחק ליגה בפברואר 2004 (102-71).

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ