כרמלו אנתוני לא רוצה להפוך לאלן אייברסון - כדורסל - הארץ
NBA

כרמלו אנתוני לא רוצה להפוך לאלן אייברסון

"התשובה" הצליח להביא את פילדלפיה עד לסדרת הגמר ב-2001 ומאז צנח לבינוניות. מלו לא יסתפק בפחות מטבעת אליפות

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
רוברט סילברמן, ניו יורק טיימס

לפני פתיחת העונה המפתיעה של ניו יורק ניקס (8-21), הסברה הכללית בנוגע לכרמלו אנתוני היתה שהוא אמנם אחד הקלעים והאתלטים הטובים ב-NBA, אך לא כזה שתורם מספיק באספקטים אחרים של המשחק. לא מספיק כדי להוביל קבוצה לאליפות. מעבר למגבלות של אנתוני, גם הצוות הזקן שהרכיב סביבו הג'נרל מנג'ר של הניקס, גלן גרינוולד, העלה תהיות.

עד כה, נראה כי כל החתיכות נפלו למקומן בצורה מושלמת עבור הניקס. לא רק שאנתוני שיפר את זריקת חצי המרחק שלו מהעונה שעברה, הוא גם הפך לקלע שלשות מצוין עם ממוצע של 43.8% (הטוב בקריירה שלו). נוסף על כך, גם בחלק ההגנתי השתפר מלו פלאים והוא מראה רצון רב יותר מאי פעם, ואפילו מוסר כשיש עליו דאבל-אפ.

חלק גדול בשיפור שחל אצל אנתוני הגיע הודות להסטתו לעמדת הפאוור פורוורד, מה שמאפשר לניקס לרווח את המשחק ולהעניש את היריבות מחוץ לקשת בזכות ריבוי הקלעים. רבים משווים בין הניקס של השנה לדאלאס גרסת 2010/11 שזכתה באליפות.

אייברסון (מימין) וכרמלו בימיהם המשותפים בדנוורצילום: אי–פי

המאבריקס ההם נבנו סביב פרנצ'ייז פלייר, דרק נוביצקי, שאותו הקיפו שחקנים משלימים, ותיקים ונבונים כמו ג'ייסון קיד וטייסון צ'נדלר. אך בעוד דאלאס היתה מועמדת רצינית לאליפות במשך שנים, ונוביצקי אף זכה בתואר ה-MVP ב-2007, ההצלחה המהירה של הניקס מזכירה יותר דווקא את פילדלדפיה של עונת 2000/01.

כתבות נוספות מהליגה הטובה בעולם גם בפייסבוק של "ספורט הארץ"

לפני תחילת העונה ההיא העריכו המומחים כי אלן אייברסון, ללא ספק אחד השחקנים המוכשרים שדרכו על הפארקט בליגה, נעדר את היכולת להפוך את חבריו לטובים יותר. האשימו אותו בכך שהעדיף לצבור נקודות ולהיכנס לרשימת המהלכים הגדולים של הלילה מאשר לעזור להצלחת הקבוצה.

עם לארי בראון על הקווים, ביצעה פילדלפיה שורה של העברות בהן הקריבה שחקנים צעירים ומבטיחים דוגמת לארי יוז, ג'רי סטקהאוס וטים תומאס בשחקנים ותיקים והגנתיים כמו תיאו ראטליף, טיירון היל ואהרון מקי. כמו הניקס של העונה שעברה, גם פילדלפיה נחשבה לקבוצה שבמקרה הטוב יכולה לגרד חצי גמר אזורי, לא כזאת שיכולה לאתגר את הקבוצות הטובות של המזרח בתחילת המילניום – מיאמי, אינדיאנה וניו יורק.

אך באותה עונה הפייסרס חסרו את ריק סמיתס ומארק ג'קסון; ההיט איבדו את אלונזו מורנינג למרבית העונה והניקס את פטריק יואינג, מה שסלל את הדרך לכיבוש המזרח על ידי פילדלפיה. גם הקבוצה של בראון נתקלה בפציעה של ראטליף, העוגן ההגנתי, ונאלצה לוותר על קלע השלשות הטוב ביותר שלה, טוני קוקוץ', כדי להביא את דיקמבה מוטומבו לעיר האחווה.

אנתוני מראה שהוא עושה גם הגנהצילום: רויטרס

כמובן שההשוואה בין פילדלפיה לניו יורק אינה מושלמת. מבחינה סטטיסטית, הקבוצות מהוות הפכים כמעט מושלמים. הקבוצה של בראון היתה הגנתית ואטית. וסיימה את אותה עונה במקום השלישי מהסוף באחוזים לשלוש ובאיבודים, שתי קטגוריות בהן הניקס מצטיינים. פילדלפיה גם הצטיינה בריבאונדים ובזריקות מקו העונשין, והתבססה על החדירות לסל של אייברסון. מנגד, המשחק של הניקס מושתת בעיקר על זריקות מחוץ לקשת ומיעוט זריקות עונשין.

העונה המופלאה של פילדלפיה לא הסתיימה באליפות, אלא בהפסד ללייקרס של שאק-קובי בחמישה משחקים בסדרת הגמר. למעשה, כבר בעונה שלאחר מכן חזרה פילדלפיה לבינוניות שאפיינה אותה.

זו אסטרטגיה אותה ניסה גרונוולד בעבר, כשעוד עבד עבור טורונטו. הוא ויתר אז על שחקנים צעירים ומוכשרים דוגמת מרכוס קמבי, ג'ונתן בנדר וטרייסי מגריידי עבור צ'רלס אוקלי, קווין וויליס והאקים אולאג'ואן הישישים, שיתמכו בכוכב הקבוצה וינס קרטר.
למרות שטורונטו מעולם לא עברה את הסיבוב השני בפלייאוף, הנוסחה של הקפת סופרסטאר בשחקנים חכמים ומנוסים, כאלה שרוצים יותר מכל את הצלחת הקבוצה, הגיעה גם לתפוח הגדול.

אלן אייברסוןצילום: רויטרס

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ