ג'יימס תומאס: "לא רציתי להיעלם" - כדורסל - הארץ
ליגת העל

ג'יימס תומאס: "לא רציתי להיעלם"

סנטר מכבי חיפה מאמין שהליגה שלנו תחרותית ושהשהות בארץ רק שיפרה אותו. הערב בראשל"צ (20:30, ספורט 5) חובת ההוכחה עליו

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ג'יימס תומאס הוא טיפוס לא שגרתי. מדובר באחד שאוהב לתכנן כל רגע בחיים, אבל מצד שני יש לו אופי קליל ומלא חוש הומור. הוא יודע להעריך ספר טוב אבל גם מתלהב ממשחק פלייסטיישן. עבורו, הליגה בישראל היא חידוש מרענן והוא מאוד מתרשם מהרמה בארץ. האיש הגדול של חיפה בצבע היה רגיל לשחק סנטר במשך כל הקריירה, אבל המשחק המהיר והאתלטי בליגת העל אילץ אותו לעשות שינויים שהופכים כל ערב במגרש להרבה יותר מרגש מבחינתו. ולמרות המרחק בין חיפה לניו יורק, הוא אפילו חושב על להשתקע בארץ אחרי שיתלה את הנעליים.

ג'יימס, אומרים שהיו לך קשיי התאקלמות רציניים פה.
"האמת שאני לא יודע מאיפה העיתונאים מקבלים את המידע שלהם, אבל לא היתה לי בעיה אף פעם להיות פה או לשחק בקבוצה הזו. צריך לזכור ששיחקתי ברמות הכי גבוהות בעולם ובכל מקום הסתדרתי מצוין, וכך גם כאן".

ממסי עד לונה צ'מטאיי

איך ההתרשמות שלך בינתיים ממכבי חיפה?
"אין ספק שיש לנו חבורה מוצלחת של שחקנים. צריך לבוא לאימון כל יום ולראות את זה. אנחנו באים לכל משחק עם תשוקה לנצח וממש דוחפים את עצמנו מאימון לאימון. אף אחד פה לא רוצה להפסיד וזה ממש עוזר לנו להתגבש. מבחינת כימיה אנחנו משתפרים כל הזמן, אבל אין לי ספק שיש לנו עוד דרך לעשות. חשוב לפתוח את העונה בצורה טובה, אבל מה שחשוב באמת זה איך מסיימים אותה. אני לא רוצה לצאת בהצהרות ולהגיד שאנחנו הקבוצה הכי טובה בארץ כרגע, אך אם נמשיך ככה ונשאר מרוכזים נוכל לעשות הכל. המטרה שלנו היא להיות אחת הטובות בליגה ואנחנו בדרך לשם. סך הכל אני אופטימי".

תומאס. "אם נמשיך ככה נוכל לעשות הכל"צילום: נמרוד גליקמן

איך התאמת את המשחק שלך לסגנון בארץ?
"הליגה פה הרבה יותר תחרותית מהליגות באיטליה. הן הזרים והן הישראלים ברמה גבוהה מאוד, אין רגע דל וזה מאוד מרגש. יותר אמריקאים משחקים כאן, הסגנון הוא יותר 'זרוק ורוץ', והמשחק הרבה יותר אתלטי מאיטליה או מטורקיה. אני רגיל לשחק מול סנטרים גבוהים ואטיים, אני אוהב את המשחק עם הגב לסל ויש לי מנטליות של איש גדול בצבע, ופה אני נאלץ לשחק מול שחקנים מהירים ואתלטים בעמדה 4. זה יותר מעניין. לא אשקר לך, בהתחלה הייתי מתוסכל ונאלצתי להתאמץ, אך תפסתי את זה די מהר וכבר במשחקים הראשונים התרגלתי לסגנון. אני המבקר הכי גדול של עצמי והיה לי חשוב לעשות את ההתאמה מהר".

תומאס, בוגר מכללת טקסס, שיחק ב-NBA בשנים 2006-2004 לפני שהגיע לאירופה. הוא לא זכה לדקות משחק רבות בארצות הברית והחליף לא פחות משש קבוצות עד שהחליט לעבור למקום שבו יוכל למצות את הפוטנציאל שלו. אם תשאלו אותו, אין לו ספק שהוא היה יכול להצליח בליגה הטובה בעולם, אולם הישיבה על הספסל היתה הרסנית עבורו. "שיחקתי בכל כך הרבה קבוצות בשנתיים, שאני כבר לא זוכר", הוא צוחק, "אבל זאת היתה תקופה טובה, בדיוק כשיצאתי מאוניברסיטת טקסס. בפועל לא שיחקתי מספיק והחלטתי לעבור הלאה. אני לא טיפוס שיכול להישאר על הספסל. לא רציתי להיעלם כמו הרבה חברים שלי מהתיכון".

מתי נפלה ההחלטה?
"זה קרה בעקבות לידת בני ב-2006, חוויה ששינתה את חיי. הייתי בן 25 וזה פשוט האיר את עיני. ידעתי שלא אוכל לשחק כדורסל לעד, למרות שהייתי רוצה, ושזה הזמן שלי ללכת למקומות אחרים שבהם אוכל להפגין את הכישרון שלי. בסופו של דבר, הכל יצא לטובה - מעולם לא חשבתי שאשחק בכל כך הרבה מדינות ובכל כך הרבה קבוצות. אני אדם שתמיד חושב קדימה".

האם מכבי חיפה מסוגלת לאיים על מכבי תל אביב? ספרו לנו בפייסבוק

הנחיתה הראשונה שלו מעבר לים היתה בליגה הבכירה באיטליה, שם בילה ארבע עונות. הוא שיחק בין השאר בקלימאמיו בולוניה, רכש ניסיון אירופי והופיע ב-13 משחקי יורוליג. באיטליה העמיד ממוצעים דומים לתפוקה שלו בחיפה, שבה הוא מתקרב לדאבל דאבל ורושם 10.6 נקודות ותשעה ריבאונדים למשחק. אחרי שקפץ לשנה לטורקיה ושיחק בארדמיספור, הוא חזר לליגה השניה באיטליה וחתם בג'יבובה סקאפאטי, שבמדיה נבחר לסנטר השנה של הליגה.

את ילדותו הוא בילה ברחובות ניו יורק, באחת השכונות הקשות של העיר. מבחינתו זו היתה התקופה שפכה אותו למי שהוא היום. אמו נאלצה לגדל בעצמה ארבעה ילדים, את אביו הוא כמעט לא ראה, ולקח לו הרבה זמן עד שהצליח לסלוח לו ולמצוא לו מקום בלב. "זאת היתה תקופה לא פשוטה. כעסתי על אבא שלי כל כך, אבל הבנתי בסוף שזה גורלי ושלכל אחד יש רק אבא אחד. ההבנה הזאת חילחלה אצלי כשהוא היה על ערש דווי ב-2011. ביקרתי אותו וזה פתח את עיני להרבה דברים. פתאום העולם היה יותר הגיוני עבורי. היום אני מכבד אותו הרבה יותר ומבין הרבה ממה שעבר עליו".

את חג המולד בילה תומאס עם השחקנים האמריקאים מהקבוצה בארוחת ערב משותפת. הוא מעיד על עצמו שהוא אדם רציני מאוד שאוהב לחשוב מחוץ לקופסה, אבל גם אחד שיודע להירגע כשצריך ולשחרר קיטור. בני משפחתו עדיין מתגוררים בניו יורק והוא מרבה לשוחח אתם בטלפון. את זמנו הפנוי הוא מעביר בדרך כלל במשחקי וידאו ובקריאת ספרים.

מה יש לעשות בעיר אחרי האימון?
"אני אוהב לקרוא, לשוחח הרבה עם הבן שלי. הספר האחרון שקראתי היה '48 חוקים של כוח'. זה ספר שמסביר לך איך לכבוש, איך לנצח ואיך להצליח בחיים. הוא נותן זווית ראייה מעניינת. אני אדם שאוהב לחיות, לאתגר את עצמו כל הזמן. אדם לא חי בתוך קונכייה, הוא צריך תמיד לחשוב על העתיד ועל המהלכים הבאים. אני שונה מאחרים, אני יודע. אני תמיד מכין את הראש לכל סיטואציה אפשרית, כך שאם משהו כן יקרה אני אהיה מוכן אליו".

יש מישהו בקבוצה שאתה מחובר אליו יותר מאחרים?
"אני אדם שאוהב לפזר את האהבה שלי. סתם, לא, אני לא היפי. שיחקתי עם דונטה סמית' באטלנטה כך שאנחנו כבר מכירים. אני, הוא ופול סטול אוהבים לבלות ולהירגע ביחד, ובעיקר לשחק באקס בוקס ובפלייסטיישן. מי שהכי טוב בזה הוא הרוקי שלנו, בראיין כהן. הוא קטלני".

תומאס כבר לא ילד. לפני חודש חגג 32, והוא יודע שהוא לקראת סוף הקריירה. הוא אף מוצא יתרונות בחיפה, כאלה שגורמים לו לחשוב על השתקעות אפשרית בישראל. "אני אוהב ערים כמו חיפה", הוא אומר, "היא רגועה ונינוחה. היא אמנם לא עיר גדולה, אבל אין בה את האלימות הקשה שיש בניו יורק. כמה שאני אוהב את עיר הולדתי, לא ארצה לגדל את הילדים שלי בסוג כזה של סביבה. אני מעדיף שהם לא יהיו חשופים כמוני לסמים ולנשק".

ומה התכניות ליום שאחרי הכדורסל?
"אם המצב יסתדר מבחינת חינוך, בתי ספר טובים ושפה, יכול להיות שאפילו אשאר פה. מבחינתי, הילד הוא הדבר הכי חשוב והאינטרס שלו קודם לכל. בהחלט הייתי רוצה שהוא יכיר וירוויח מכל העולמות. בעתיד הרחוק יותר אשמח לאמן. אני אוהב ילדים ואוהב את תחום האימון אז אני מקווה שאלך לשם".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ