דרון וויליאמס בא? המאמן הולך

למרות הופעות באולסטאר וזהב אולימפי, שמו של כוכב ברוקלין מוזכר גם כמפטר מאמנים סדרתי. תשאלו את ג'רי סלואן ואייברי ג'ונסון

אלעד זאבי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלעד זאבי

צ'ארלס בארקלי ושאקיל אוניל הם שניים שיודעים היטב מה זה אומר להיות השחקן המרכזי בקבוצה שמצפים ממנה להגיע רחוק. לכן הם הרשו לעצמם לקרוע לגזרים את דרון וויליאמס בסוף השבוע האחרון, אחרי שהרכז של ברוקלין פיטר בעקיפין את מאמנו (אייברי ג'ונסון) - בפעם השנייה בקריירה.

"לפעמים, לפני ששחקנים גדולים מפנים אצבע מאשימה, כדאי להם להסתכל במראה", אמר שאקיל, "עצתי אליו היא לבדוק את עצמו אם הוא עושה מספיק. יש רק 24 שניות על שעון הזריקות והוא מכדרר בין הרגליים במשך 12 מהן. הוא לא ממש משחק טוב". בארקלי, מכורסת הפרשן שלצדו, הוסיף: "מה שקרה ביוטה, קרה. מה שקרה עכשיו בברוקלין גם קרה. הכל נמצא כעת על כתפיו של וויליאמס. זה הזמן לספק את הסחורה או לסתום".

גם אם נימוקו של בארקלי לכך שלינקולן הוא הנשיא האהוב עליו גנב את ההצגה ("כי בלעדיו אני, שאק וקני סמית' עדיין היינו קוראים לארני ג'ונסון 'בוס'"), כדאי להקשיב לו בעניין וויליאמס. בגיל 28, למרות מעמד של כוכב, הופעות באולסטאר ושתי מדליות זהב אולימפיות, האיש מעולם לא היה רחוק יותר מהשחקן שנבחר מקום אחד אחריו בדראפט 2005. הקריירות של וויליאמס ושל כריס פול תמיד התנהלו בקווים מקבילים, אבל בתקופה הנוכחית, וויליאמס לא רואה את הגב של פול גם עם משקפת. האיש נמצא בשפל מקצועי, ובעיקר תדמיתי.

אם מחפשים את קו פרשת המים בקריירה של וויליאמס, ה-9 בפברואר 2011 הוא מקום לא רע להתחיל לחפש. בדקות האחרונות של המשחק מול שיקגו, ג'רי סלואן ביקש תרגיל X רק כדי לראות את וויליאמס מריץ תרגיל Y. ההתפטרות של סלואן, יקיר סולט לייק סיטי, תויגה כפועל יוצא של יחסיו הבעייתיים עם כוכב יוטה, וחיסלה את היחסים בין הקהל המורמוני לוויליאמס. את הסטיגמה כבר לא היה ניתן להסיר, וכשנוספה למשוואה העובדה שחוזהו התקרב לקצו, תוך זמן קצר הוא מצא עצמו בברוקלין.

וויליאמס (משמאל) עם אייברי ג'ונסון. "זה הזמן לספק את הסחורה או לסתום", קבע שאקילצילום: רויטרס

משהו קרה לוויליאמס מאז שנחת בנטס. הוא עדיין מוסר, אבל מספר האסיסטים שלו בירידה תלולה והוא נראה אנוכי יותר. בתקצירי משחקים מראים את השלשות הקשות שהוא קולע מכדרור על פרצופים, אבל לא מראים את חמש ההחטאות הדומות שקדמו לכך. האחוזים שלו מהשדה בשפל (40%), הוא לוקח הרבה יותר מדי שלשות (5.5) יחסית לתוצרת (30%), הפך משומר סביר פלוס לבינוני מינוס ומשדר אנמיות כללית.

אפשר להאשים את הפציעות הנשנות בקרסול וביד שבוודאי מטרידות אותו. באמצע החודש, וויליאמס בחר להאשים משהו אחר, או מישהו. האירוניה: השם ג'רי סלואן שוב נקלע לזירת הפשע, ודווקא מפאת רצון טוב של וויליאמס. "סגנון ההתקפה בתקופתי ביוטה היה נהדר עבורי", אמר, "אני שחקן של שיטה, ואהבתי את שיטת ההתקפה של סלואן". כשהתבקש להשוות בין השיטה ההיא לשיטה בה משחקת ברוקלין, הוא כבר ממש הכין את הקרקע להצטרפות של מאמנו למעגל האבטלה: "השיטה הנוכחית שלנו לא טובה כמו השיטה ששיחקנו ביוטה. השיטה שלנו מתבססת יותר על משחק של אחד על אחד ובידודים".

פחות משבועיים לאחר מכן, מאמן חודש נובמבר נפרד ממשרתו לפני תום דצמבר. כך שודרג מעמדו של "האיש שגרם לג'רי סלואן לפרוש" ל"מפטר מאמנים סדרתי", סטיגמה שגם יועצי תדמית ממולחים יתקשו להסיר מוויליאמס כרגע. גם הוא יודע את זה. "ברגע ששמעתי שמפטרים אותו, ידעתי מה מגיע לעברי", אמר לסטפן סמית' מ-ESPN, "ידעתי שיאשימו אותי ושיגידו שההיסטוריה חוזרת על עצמה, אבל זו לא אשמתי. הדבר האחרון שארצה לעשות זה לגרום לפיטוריו של ג'ונסון, או של כל מאמן אחר. הוא בכלל אחת הסיבות המרכזיות לכך שחזרתי לנטס בקיץ. מעולם לא היה לנו ויכוח".

וויליאמס, שטען כי התכוון בכלל להאשים את עצמו ואת יכולתו החלשה העונה ("אני משחק חרא") - לא עושה רושם של בן אדם טיפש, אפילו אם הוא מתעקש להיתמם. ומה לעשות שרק טיפש לא היה מבין את משמעות הסאב-טקסט של דבריו בנוגע לשיטת ההתקפה: הכוכב הגדול של הקבוצה, זה שקיבל ממנה חוזה של 98 מיליון דולר בקיץ האחרון, טוען שההתקפה שהנחיל מאמנו, שלא קיבל הארכת חוזה ושעתידו תלוי על בלימה בעיצומה של שרשרת הפסדים, מקשה עליו להביא את כישוריו לידי ביטוי מקסימלי.

וזה אפילו מבלי להזכיר את הבעלים של הקבוצה, מיכאל פרוחורוב, ביליונר לא צפוי שלא מהסס להתערב מקצועית, ואת האפתיות שהפגין וויליאמס במשחק בחג המולד מול בוסטון (רק שבע זריקות), שהסתיים בתבוסה ביתית. במשחק הבא מול מילווקי כלל לא התלבש בגלל פציעה שלא השביתה אותו בעבר.

כל מי שעקב בשנים האחרונות אחרי ה-NBA, ליגה בה כוחם של הסופרסטארים עולה לאין שיעור על זה של אלה שאומרים להם מה לעשות על המגרש, ידע שכבר אפשר להתחיל להסתכל על ג'ונסון כעל שעון חול אנושי שעומד על הקווים בברקליס סנטר. זמנו היה קצוב.

כמו מניית דווייט הווארד בשעתו, גם מניית וויליאמס - האיש שקיבל בקיץ מועדון מתחדש וסטטוס של שחקן שבונים סביבו קבוצה - הגיעה לשפל חסר תקדים. בלי קשר לזהות המאמן הבא של הנטס, האפשרויות היחידות כרגע, כפי שהגדיר זאת בארקלי, הן לספק את הסחורה או לסתום. למעשה, נדמה כי וויליאמס יעזור לעצמו הכי הרבה אם יצליח ליישם את שתיהן במקביל.

תגיות קשורות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ