ארון ליברמן הוא קווין דוראנט היהודי

תמיד גודמן נחשב לג'ורדן היהודי וקרס תחת עול הציפיות. ליברמן מקווה לגורל אחר וממשיך ללמוד את התורה והכדורסל באותה מסירות

בן שטראוס, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בן שטראוס, ניו יורק טיימס

בבוקר קר וחשוך בחודש שעבר, התעורר ארון ליברמן בן ה-19 בדירתו וצעד כבלוק וחצי עד שהגיע לבניין דו-קומתי בשכונת מערב רוג'רס, שכונה יהודית אורתודוכסית ששוכנת בצפון-מערב שיקגו. בפנים, ישבו עשרות אנשים מבוגרים, לראשם כיפות שחורות וכתפיהן עטופות בציציות.

ליברמן הסיר את מעילו, פרק את תשמישי הקדושה שלו והניח תפילין. במהלך הדרשה שנשא הרב, ניגש לליברמן אחד מהמתפללים, שאל לשלומו והודיע בגאווה: "קניתי כרטיסים למשחק הבא שלך. הילדים שלי מאוד מתרגשים".

כך גרם ליברמן למפגש של שני עולמות – האורתודוכסיה היהודית ועולם כדורסל המכללות. ליברמן, שחקן שנה ראשונה ממכללת נורת'ווסטרן, מתנשא לגובה של 2.08 ולא שיחק כדורסל באופן מקצועני עד שנתו השנייה בתיכון. כעת, הוא עומד להיות השחקן היהודי אורתודוכסי השלישי שישחק ברמה הגבוהה ביותר של ה-NCAA.

תמיר גודמן היה הראשון. אחרי שקיבל מלגה ממכללת מרילנד, העדיף היהודי שומר המצוות לשחק עבור מכללת טוסון, שהתאימה את לוח הזמנים שלה כדי שלא ישחק בשבת. נעמה שפיר, היתה האשה הראשונה שעשתה זאת. שפיר, שלבשה חולצות עם שרוולים ארוכים מטעמי צניעות, קלעה 40 נקודות בטורניר האליפות ב-2011.

אך למרות הדוגמאות מהעבר, ליברמן מבין את הסיטואציה הלא שגרתית שלו. "אם הייתי יכול לבחור, לא הייתי רוצה להיות מוכר כ'שחקן הכדורסל היהודי'. אבל אני מבין שזה כמעט בלתי אפשרי", הוא אומר. אחרי תפילת הבוקר, נסע ליברמן בטנדר שלו כרבע שעה, עד שהגיע לקמפוס בו הוא לומד ומתאמן. למרות שנפצע בעצם השוקית, ממשיך ליברמן להתאמן ככל יכולתו עם הקבוצה ולהצטרף אל חבריו במשחקי החוץ.

ליברמן (במרכז). "לא רוצה להיות מזוהה כשחקן הכדורסל היהודי"צילום: ניו יורק טיימס

לפי הערכות המומחים, ליברמן צפוי להיות השחקן הראשון שילבש ציצית בדיוויז'ן 1 של ה-NCAA. "רק לפני זמן לא רב לא הייתי מסוגל לקלוע ליי-אפ. ועכשיו אני כאן", אומר ליברמן. חיי הכדורסלן האורתודוכסי מלאים במשמעת. ליברמן מתפלל שלוש פעמים ביום, מקפיד על כשרות ושומר שבת. "למעשה, מותר לשחק כדורסל בשבת", הוא אומר, "הבעיה היחידה שאחרי המשחקים אני מתקלח במים קרים כי אסור לי להשתמש במים החמים ביום שבת".

ליברמן גדל בלוס אנג'לס והתגלה, כמעט במקרה, על ידי ג'וש מור, שחקן עבר ב-NBA ובן דוד של אחד, שאקיל אוניל. גם אביו של ליברמן, לנארד, שיחק כדורסל בימיו בתיכון, אך נכשל בנסיונו להתקבל לאוניברסיטת סטנפורד היוקרתית. בנו העדיף עיסוקים איטיים יותר כמו דיג ובייסבול. אך כשמור סיפר לליברמן הצעיר על האפשרות לקבל מלגה למכללה באמצעות הכדורסל, עיניו נצצו. "משום מקום הוא הפך להיות נרגש מהאפשרות", אומר ליברמן האב. "זה נהדר לראות אותו מתפתח כשחקן".

אחרי שנתו השנייה בתיכון הצטרף ליברמן להתאמן תחת רוברט איקהארט, שאימן בעבר  בין היתר את גילברט ארינאס. תחת המאמן החדש, הפך ליברמן לשחקן כדורסל שלם יותר. "ארון לא מפסיק להתאמץ. הוא נותן מעצמו הכל, בכל אימון ותרגיל. ההבדל בין השחקנים מהדרג הראשון ב-NCAA לבין היתר הוא הגודל והאתלטיות, ויש לו את שתי התכונות הללו. בהתחלה הייתי צריך לשכנע אותו בכישרון שלו", אומר איקהארט.

צפו במיטב הביצועים של ליברמן:

בשנתו האחרונה בתיכון, הוביל ליברמן את בית ספרו, 'לד וואלי תורה', בית ספר ללא אולם ספורט, בו לומדים 86 תלמידים בלבד, עד לאליפות אזורית והופעה מרשימה בפלייאוף הארצי. הוא כונה כ"דווייט האוורד היהודי". הרב אברום סטולברגר, מנהל בית הספר של ליברמן, נזכר בחגיגות אחרי אחד הניצחונות. "המשחק היה באזור חג הפורים וניצחנו לאחר שהיינו האנדרדוג. בדיוק כמו הסיפור של אסתר ומרדכי".

אחרי שסיים את לימודיו בתיכון, הגיע ליברמן לישראל ולמד במשך שבעה חודשים בישיבה מחוץ לירושלים. למרות שלמד במשך עשר שעות ביממה, ליברמן עדיין מצא את הזמן להגיע לירושלים ולהתאמן במגרשי העיר. גם מאמנו בנורת'ווסטרן, ביל קארמודי, מצביע על החריצות והשקדנות של ליברמן. "כשראיתי אותו לראשונה שמתי לב לכך שהוא לעולם לא מוותר. אפשר לראות זאת בעיקר בהגנה שלו וביכולת שלו לקחת ריבאונדים". אומר קארמודי.

ליברמן העדיף את נורת'ווסטרן על פני ג'ורג'טאון ומכללת דרום קליפורניה, למרות שלא זכה לקבל מלגה. העובדה שליד הקמפוס ישנה קהילה יהודית, הטתה את הכף לטובת שיקגו. "אני מנסה להישאר מחוץ לסצינת הבילויים והמסיבות", אומר ליברמן. "זה לא מתאים לסגנון חיים יהודי".

המכללה דאגה לכך שליברמן לא יצטרך לטוס או לנסוע בשבת, גם אם הדבר דורש טיסות מיוחדות עבורו. בינתיים, על הפארקט, ממשיך ליברמן לעבוד קשה. "כשמסתכלים עליו זורק אפשר לראות שיש לו עוד דרך לפניו", אומר קארמודי. "העניין הוא שהוא לא משחק הרבה זמן, אבל הוא לומד ועובד".

ליברמן מצידו, מבין את ההתעניינות שהוא יוצר. אין לו בעיה לשוחח בגלוי על דתו, על הספורט בו הוא עוסק ועל הקונפליקטים בין השניים. "היה לי הרבה מזל, בכל צעד שעשיתי בחיים", הוא אומר, "אני גאה בכך שאנשים מהקהילה היהודית רואים בי מודל לחיקוי, אבל אני לא עושה מזה עניין גדול מדי. אני לא בחור מוחצן".

ליברמן מציין כי הוא שוקל את האפשרות לשחק בצורה מקצוענית בישראל אחרי קריירת המכללות שלו. אך הצעד הבא הוא למידת ההתקפה של קארמדי, שבנויה על זו המפורסמת מסטנפורד. בזמן שהוא מנסה להפוך מומחה בסגנון ההתקפה, מחשבה אחת מנחמת אותו. "זה לא מסובך כמו התורה", הוא מסכם.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ