סקאוטינג

טכנולוגיה ישראלית נגד טילים משנה את הספורט

מערכת מתקדמת שנולדה בישראל עברה הסבה לכלי סטטיסטי מנפץ סטיגמות, שמספק נתונים בהם איש לא הבחין מעולם. תשאלו את מיאמי היט

אלעד זאבי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלעד זאבי

אומרים שסטטיסטיקה לא משקרת. קשה להתווכח עם הוכחות אמפיריות, וכשהחלו לבוא בטענות כלפי כריס בוש על המחדל המתמשך של מיאמי בריבאונד, הוא לא היסס לקחת אחריות. "אני האיש הגדול, כך שזה הוגן", הודה בוש, שרושם העונה את ממוצעיו הנמוכים בקריירה בקטגוריה, "אני המבקר הקשוח ביותר של עצמי וברור לי שאני מוכרח להשתפר".

חבריו לקבוצה ומאמנו אריק ספולסטרה מיהרו לצאת להגנתו, אבל נדמה שאת הסנגוריה היעילה מכולן קיבל בוש משש מצלמות תלת ממד שתלויות על התקרה של ה”אמריקן איירליינס ארינה” וב־14 אולמות NBA נוספים. הן עוקבות אחרי כל תנועה של כל שחקן, כל הזמן - 25 פעמים בשנייה, ליתר דיוק - ומספקות בזמן אמת מידע נחבא מן העין. המערכת, שנקראת SportVU, חשפה נתונים שזורקים מהחלון את דף הסטטיסטיקה הבסיסי, ועל הדרך סיפקה לבוש אליבי מושלם.

נכון, הוא מוריד רק 7.4 ריבאונדים למשחק, אבל לראשונה הוענק ביטוי מספרי לנסיבות שתורמות לכך. שיטת ההגנה של האלופה, שמסתמכת על יותר לחץ וחטיפות, מביאה לכך שבוש לא נטוע באזור הצבע. לעומת זאת, כשהוא בקרבת 1.07 מטר מריבאונד, הכדור ינחת בידיו ב־74.6% מהמקרים - אחוז גבוה יותר מזה של יודוניס האסלם, הריבאונדר המוביל של הקבוצה לדקת משחק, שנוטה לחנות מתחת לסלים. במלים אחרות, בוש לא כל כך גרוע כמו שכולם חשבו. אפילו הוא עצמו.

דוראנט. עכשיו יידע מה השפעת הכדרורים על אחוזי הקליעהצילום: אי–פי

בעידן בו כל קבוצה מחפשת יתרון מקדים על יריבותיה, כל בדל מידע יכול לעשות את ההבדל. הדקויות האנליטיות כמעט אינסופיות. בעזרת המערכת ניתן לדעת לא רק מהיכן קולע קווין דוראנט באחוזים הגבוהים ביותר, אלא מה אחוזיו אחרי כדרור אחד, שניים, שלושה או אפס. אפשר לבדוק כיצד מתפלג אחוז המסירות של כריס פול, למי הכי כדאי שימסור וכמה מסירות שמובילות לאסיסטים הוא צובר, או לגלות כמה קילומטרים במשחק עשו הרגליים הזקנות של טים דאנקן ובאיזו מהירות. "כשהבנתי את הקונספט, ידעתי מיד שבסופו של דבר זה יהפוך למיינסטרים בליגה", טען מאט בולרו מהנהלת מינסוטה, מהקבוצות הראשונות שהתקינו את המערכת, "זו מלחמת מידע, וזה שדה הקרב העתידי".

ולחשוב שהכל התחיל בכלל משדה קרב אחר, מוחשי יותר. הטכנולוגיה בה משתמשת המערכת נועדה במקור למעקב אחר טילים. האסוסיאציה המיידית לא מאכזבת: SportVU נוסדה בישראל על ידי מיקי תמיר ונמכרה ב־2008 ל־STATS, חברה אמריקאית שמספקת שירותי סטטיסטיקות ספורט.

"כל הפיתוח עליו מושתתת המערכת, המעקב אחרי תנועות השחקנים, נעשה בישראל", מספר חנוך רחימי, מנהל פיתוח ב־SportVU, שמעסיקה כ־20 עובדים במשרדים בהוד השרון ופועלת תחת המעטפת של STATS, "זו המערכת שמשמשת למדידת הנתונים במשחקי ליגת האלופות, רק שהתאימו אותה לכדורסל. כיום בארה"ב קבוצות שמות דגש עצום על ניתוחים סטטיסטיים ויש להן למעשה אקדמיות משל עצמן עם צוותים שלמים של אנליסטים. עד היום היו להם פחות נתונים להסתמך עליהם, אבל עם המערכת הזאת אפשר להגיע לדברים מטורפים".

לאחרונה הגיע הטירוף למספר שיא ב־NBA. חצי מקבוצות הליגה כבר משתמשות במערכת, וההערכה היא שהמספר רק יגדל. משא ומתן עם קבוצות מליגת המכללות ואפילו עם קבוצות מהיורוליג בעיצומו. אף אחד לא מעוניין להישאר מאחור ולפספס את האבולוציה של דוקטרינת ה"מאניבול", שמדגישה שיקולים סטטיסטיים מתקדמים בקבלת החלטות. "העניין המצחיק באנלוגיה של המערכת עם ‘מאניבול’ זה ששם פשוט השתמשו במידע שהיה נגיש לכולם ועשו לו טוויסט", אמר בשנה שעברה בריאן קופ, סגן נשיא STATS, "גם אנחנו עושים זאת, אבל במקביל נכנס למשוואה מידע שלאיש לא היה בעבר. זה משהו כמו מאניבול פלוס".

המידע הזה מסוגל גם לשנות סגנון משחק באופן מהותי. בבוסטון התחילו לעקוב אחרי היעילות ההתקפית של הקבוצה בהתקפות בהן ראג'ון רונדו החזיק בכדור למעלה מחמש שניות בפוזשן אחד. במינסוטה גילו קורלציה חיובית בין הנסיקה בממוצע הנקודות של ניקולה פקוביץ' להימצאותו של ריקי רוביו על הפארקט, וניסו לשמור על המונטנגרי והספרדי כמה שיותר זמן באותה חמישייה.

בוש. כשהוא 1.07 מטר מריבאונד, הכדור ינחת בידיו ב־74.6% מהמקרים צילום: רויטרס

כמויות המידע שניתן להפיק עצומות - אחד המנהלים בליגה טען כי קבוצתו "מצליחה לנצל בין 5% ל־10% מיכולות המערכת" - אבל כל קבוצה בוחרת להתמקד בהיבט שמתאים לה. מכרה הסטטיסטיקה עמוק מאי פעם, ואלה שכבר החלו לחפור מצאו זהב. הם רק רוצים שהיריבות לא יידעו על כך. "אני יודע בוודאות שיש קבוצות שמשתמשות במערכת לא מעט", אמר קופ, "חלק מבקשות את עזרתנו, אבל אחרות מפגינות יצירתיות. ברגע שהן מוצאות מידע שהן מחשיבות כמשמעותי, הן לא רוצות שאף אחד יגלה זאת".

בקצב של 25 פריימים לשנייה יש להן יופי של יתרון התחלתי, שעשוי להשפיע בעתיד גם על היבטים נוספים של המשחק - לאו דווקא כאלה שמתרחשים על הפארקט עצמו. אחד הדברים שמאפשרת הסטטיסטיקה המתקדמת זה ניפוץ מיתוסים, כמו הכישלון בריבאונד של בוש או כמו חשיפת העובדה שמונטה אליס הוא לא צורר התקפות כה איום כפי שמקובל לחשוב. שחקנים עשויים להיחשף באור שונה, שייטיב עמם יותר או פחות. זה עלול להשפיע על נכונות קבוצתם להעבירם בטרייד או אפילו על סכום החוזה הבא שיוצע להם.

"הנתונים משפיעים מאוד", אומר רחימי, "לכאורה שחקן שלקח 15 ריבאונדים היה מצוין, אבל מה אם יתגלה שהיה בכלל אמור לסיים עם 30? לעומת זאת, שחקן שלקח שישה ריבאונדים מתוך שבע פעמים שהיה מסוגל להגיע אליהם, זה נתון מרשים באמת". ומה לגבי הדבר היחיד שמצלמות, אלגוריתמים ועיבוד נתונים לא מסוגלים להחליף? "הטיעון המשמעותי היחיד שנותר למאמנים ולמנהלי קבוצות נוגע לתחושת בטן. אלא שכיום, גם בשביל להגיע לתחושת בטן נכונה, חייבים מספרים אמיתיים".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ