אל תגידו שלא שמעתם

מחקר חדש, שבדק 321 שופטים במגוון ענפים, שופך אור על הקשר בין שימוש מוגבר במשרוקית לצפצופים באוזניים ואף אובדן שמיעה

ג'ויס כהן, ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ג'ויס כהן, ניו יורק טיימס

כשופט כדורסל בזמנו הפנוי, ניית'ן וויליאמס חשב שהשריקות היו רועשות יתר על המידה. לאורך טורניר תיכונים שנפרש על פני יום שלם, חיבר לעצמו מד מינון שבדק את חשיפתו לרעש. הטורניר "הוביל את המכשיר עד לקצה גבול היכולת", אמר וויליאמס. במהלך שיחה שניהל עם חבריו השופטים, צחקו האחרונים על אובדן השמיעה שלהם, תופעה הידועה לעיתים בשם "אוזן של שופט". וויליאמס, בוגר לימודי אודיולוגיה, לא הבין את ההומור.

מחקר שנעשה לאחרונה על ידי וויליאמס והפרופסור שלו, גרגורי פליים, מראה כי שופטים חשופים לתופעות כגון צפצוף באוזניים או פגיעה בשמיעה יותר מאשר מקביליהם באוכלוסייה הכללית. המחקר, "מצב השמיעה של שופטי ספורט: שימוש במשרוקית כגורם לבעיות שמיעה", פורסם בינואר ב-The journal of occupational and evironmental hygiene".

קרוב למחצית מ-321 השופטים שנסקרו, כולם חברים באגודה לספורט תיכונים במישיגן, דיווחו על צפצופים או זמזום באוזניים לאחר ששפטו. צפצוף מן הסוג הזה נעלם בדרך כלל, אך לצד חשיפה נוספת לרעש, הוא עלול להפוך קבוע. צפצוף הוא סימן לאובדן שמיעה, תופעה שבדרך כלל אינה מאובחנת עד שהיא גורמת לבעיות. "שיפוט אירועי ספורט אינו יכול להיפסל כגורם לבעיות שמיעה מוקדמות", אומר המחקר. המחקר בדק גם דיווחים עצמאיים של שופטים על אובדן שמיעה. אנשים מבוגרים נוטים להמעיט בערך אובדן השמיעה שלהם, אומר פליים, פרופסור בתוכנית לימודי השמיעה באוניבסריטת מערב מישיגן בקלאמאזו. זאת, לבדריו, משום שאנשים נוהגים להשוות עצמו למכריהם. בגיל 30, מכריו של אדם הם בדרך כלל בעלי שמיעה טובה, אך לא כך בגיל 70.

בתמונה: מישהו שיתחרש בקרובצילום: אי-פי

כמובן, אירועי ספורט טומנים בחובם חשיפה גם לרעשים רבים שאינם תוצר של המשרוקית - קהל מריע, מוזיקה חזקה או מערכת כריזה רבת עוצמה. רעשים שכאלו מוסיפים לפרופיל חשיפת הרעש השלם של אדם, אומר פליים. "אוזניים לעולם לא זוכות למנוחה", הוא אומר. נזק כתוצאה מחשיפה לרעש רק מתגבר. אך עבור שופט, צווחת השריקה עלולה "להוביל את האוזניים מעבר לנקודת האל-חזור" ולהחמיר את הבעיות.

ספורטאים וצופים חשופים אף הם לרעש המשרוקית, אלא שריחוקם מפחית את החשיפה. כדורעף טומן בחובו ככל הנראה את הסכנה הגדולה ביותר, אומר וויליאמס, שעובד כעת בבית חולים באומהה. "אנשים בדרך כלל תולים בעוצמת הקול את הסיבות לאובדן שמיעה אך מתעלמים מהחשיבות של משך החשיפה". עוצמת שריקה במשרוקית נעה בדרך כלל בין 104 ל-116 דציבלים. המשרוקית הסטנדרטית, ה-פוקס 40 הקלאסית, מייצרת רעש בעוצמה של 106 דציבלים ומאפשרת 48 שניות בלבד של חשיפה, או 96 שריקות בנות חצי שניה כל אחת, לפני גרימת נזק.

פליים תוהה האם שימוש בשריקות מנקבות אוזניים שכאלו אינו בדרגת "לגרש זבוב עם גרזן", ומוסיף כי "אתה לא זקוק ל-116 דציבלים כדי לגרום לכל מי שסביבך לדעת שמהלך מסוים נעצר".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם
הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ