NBA

המאכזבת, והמאכזבות יותר

ברוקלין חזרה למקורות ועשתה ניו ג'רזי במשחק השביעי, אבל לפחות היא הגיעה אליו. הקליפרס ודנוור לא עשו אפילו את זה

אלעד זאבי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלעד זאבי

ברוקלין לא חצתה את הגשר
בשבועיים האחרונים זימן הגורל לנטס עוד ועוד הזדמנויות לסמן וי על הריבוע "לענות על כל הציפיות בעונה הראשונה של המועדון בברוקלין". זה התחיל בסירוב המנטלי של דריק רוז לחזור לשחק, שבועות אחרי שהרופאים אישרו לו לעשות זאת. בהמשך הגיעו פציעות של ריפ המילטון, קירק היינריך ולואל דנג, כולם שחקני חמישייה בשיקגו. אפילו ג'ואקים נואה שיחק סדרה שלמה על רגל אחת.

אלא שהנטס, עם אולם חדיש ולוק נוצץ לפחות כמו הגורמטים של ג'יי זי, נותרו עם המנטליות הישנה, זו מניו ג'רזי. בכל פעם שבאמת נדרשו להוכיח אופי בסדרת הסיבוב הראשון היחידה שנגררה לשבעה משחקים, הם חזרו למקורות. שוב הוכח כי תמיד אפשר לנופף בערימת מזומנים, להחליף שם, מיקום גאוגרפי ולוגו, אבל לשנות סדרי עולם לוקח זמן. שיקגו רק סיפקה את תמונת המראה ההפוכה. "נלחמנו כל כך חזק במשך כל העונה כדי לשחק על הבמה הגדולה ביותר", סיכם ג'ואקים נואה, גיבור הניצחון הלילה, "אסור לקחת את הסיפור שלנו כמובן מאליו".

הסיפור של הנטס אולי הסתיים בצורה מאכזבת, אבל יש גם כמה נקודות אור. הקבוצה השיגה 49 ניצחונות, ובחודשים האחרונים של העונה נראתה טוב. דרון וויליאמס חזר להפגין יכולת של כוכב, ברוק לופז הפך לאחד הסנטרים ההתקפיים הטובים בליגה והג'נרל-מנג'ר בילי קינג הוכיח שהוא מסוגל לאתר מציאות במחיר נמוך (אנדריי בלאץ', רג'י אוואנס) – עניין שיצטרך לחזור על עצמו אם לוקחים בחשבון את תקרת השכר הסתומה של המועדון בשנתיים הקרובות לפחות.

גם סוגיית המאמן תקבל תשומת לב בזמן הקרוב. פי.ג'יי קרליסימו, שהודה כי "שיקגו היתה אגרסיבית יותר", היה יכול לשדרג את התואר הנלווה "מאמן זמני" אם היה מעפיל לחצי גמר המזרח. אלא שבדיוק כמו שחקניו, גם הוא נחנק ברגע האמת, והפעם בלי סיוע מלטרל ספריוול. הקביעות שלו היא סימן שאלה גדול, כמעט כמו זה שניצב לצד האפשרות שפיל ג'קסון יגיע במקומו. 

ג'ואקים נואה רוצה יותר מהנטס במשחק השביעי:


מה קורה עם פול?
בניגוד לקרליסימו, שצבר לעצמו כמה נקודות זכות העונה, המצב של ויני דל נגרו נראה פטאלי למדי. נכון, הקליפרס אמנם קבעו שיא מועדון של 56 ניצחונות וזכו לראשונה בבית הפאסיפי, אבל בניגוד לנטס, ההפסד לממפיס בסיבוב הראשון אינו מהווה גרף שיפור מאשתקד. להפך. "ניקח שבוע על מנת לתת לאבק לשקוע קצת ואז נעשה הערכה מחודשת לגבי הכל", הצהיר הג'נרל-מנג'ר, גארי סאקס. "הערכה מחודשת" היא מכבסת מלים ידועה של מנהלים, שבדרך כלל אומרת "תיזהר מהדלת בדרכך החוצה". נראה שלדל נגרו – שחוזהו מסתיים ביוני – כדאי כבר להזמין כרטיס טיסה ליעד הבא שיאמין שהוא מאמן מספיק טוב.

מאמן טוב יותר היה מצליח להוציא יותר בפלייאוף מהסגל שעמד לרשותו - מהעמוקים בליגה. גם הפציעה של בלייק גריפין, שבקושי תרם בשני המשחקים האחרונים, אינה תירוץ. ההכנה המנטלית לקראת קרב אגרופים מתיש מול קבוצה כממפיס היתה לקויה, ובעקיפין, גם שחקניו הודו בכך. "לרגע אחד הם לא נתנו לנו להיכנס לקצב הרגיל שלנו", אמר צ'ונסי בילאפס בתום המשחק השישי, "בגלל זה הפסדנו את הסדרה".

כעת יש לקליפרס עניין קצת יותר חשוב ממשלח ידו של דל נגרו, וקוראים לו כריס פול. האיש ששינה את פני המועדון הזה בקיץ 2011 יהיה שחקן חופשי ב-1 ביולי, ולמרות שבסביבתו מאמינים שיישאר, אף אחד בקבוצה לא יישן טוב מדי בלילה עד שישרבט את שמו על מסמך שיבטיח זאת. "יש לי מספיק זמן לחשוב, וכמו בכל החלטה שאני לוקח, אתייעץ עם משפחתי", אמר שלשום פול, "נראה מה יקרה". עדיין לא בדיוק המלים שבילי קריסטל מקווה לשמוע.

פול הוא המפתח הכמעט בלעדי לכל מהלך שיעשו הקליפרס בקיץ. סמול פורוורד איכותי יעזור, בייחוד כזה עם רגליים צעירות, אבל ברור שבנייה ושיפוצים יגיעו רק אחרי שאבן הפינה תישאר במקומה. "אני מאמין שיישאר", ניבא גריפין, "הוא יודע מה עשינו ומה אנחנו מסוגלים לעשות כאן".

סיבה אחת מני רבות שכדאי לקליפרס להתפלל להישארותו של פול:


הדילמה של דנוור
ברוקלין נאבקה במסורת לוזרית עתיקת יומין ובקבוצה בה נער המגבות ישלים חמישייה לפני שתיכנע. הקליפרס התמודדו מול יריבה מלוכדת, פיסית והגנתית, כל התכונות שמקבלות משנה תוקף בסוף אפריל ואילך. על הנייר, דנוור – שנכנסה לפלייאוף במומנטום נהדר - היתה צריכה לשייט מול גולדן סטייט, ודאי אחרי הפציעה של דייויד לי במשחק הראשון.

אבל הפארקט, בניגוד לנייר, חשף בעיות שהנאגטס הצליחו להחביא היטב בעונה רגילה. מחסור בשלשות, הגנה רופפת שספגה 107 נקודות למשחק בסדרה וקו אחורי שמתקשה בדיוק מול אתגרים כמו אלו שהציב מולו הקו האחורי של הווריירס. במקביל, ההיררכיה המיוחדת של הנאגטס - טטריס אנושי במובן בו כל שחקן היה יכול למלא את החסר בערב נתון - כשלה בתקופה הזו בשנה בה נדרשים שחקנים שכולם יודעים שהכדור יהיה בידם בהתקפה האחרונה.

ג'ורג' קארל חזר ואמר העונה שבכדורסל מנצחת הקבוצה הטובה ביותר, ונדמה היה שהפעם נבנה בדנוור משהו שונה. כמה (וכמה) שלשות גדולות של סטפן קארי לאחר מכן, קונספציית הסגל המאוזן מדי קרסה מהר מדי, והגיעה בדיוק לאותו מקום בו הסתיימו רוב העונות בהן הוביל כרמלו אנתוני התקפה לא מאוזנת. "לא שיחקנו מספיק טוב בשביל לצבור ביטחון", הסביר המאמן ג'ורג' קארל, "במשחק השני הפסדנו כל מה שעבדנו בשבילו בעונה של 57 ניצחונות, וזו אשמתי".

אם דנוור תמשיך עם עם קארל ופילוסופיית האיזון, היא עלולה להיתקל באותו תסריט בדיוק בעונה הבאה – עונה נהדרת ופלייאוף קצר מועד. מצד שני, ההרגשה היא שאם דנילו גלינארי לא היה נפצע לפני הפלייאוף, דברים היו יכולים להיראות אחרת. בשורה התחתונה, לניסוי נטול הכוכבים מגיעה לפחות הזדמנות אחת נוספת. העובדה שרוב הסגל חתום הלאה תאפשר זאת.  

כך הפך קארי לאיש שמככב בסיוטים של טיי לוסון:

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ