איגור קולשוב נמצא כאן, שם ובכל מקום

הוא נולד ברוסיה, עלה לארץ והמשיך לתיכונים ומכללות בארה"ב. כעת רוצה הצעיר המוכשר להוביל את נבחרת העתודה באליפות אירופה

אריה ליבנת
אריה ליבנת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אריה ליבנת
אריה ליבנת

רוסיה, 2001-1994; עמק בית שאן, 2003-2001; מרכז הארץ, 2009-2003; אזור השרון, 2011-2009; החוף המזרחי בארצות הברית, 2013-2011; ומאז 2013, החוף המערבי בארצות הברית. איגור קולשוב עוד לא בן 19, אבל כבר הספיק להתגורר בשלוש יבשות ואף בחלקים שונים שלהן. "כבר התרגלתי לשנות מיקום ואווירה", הוא מסביר, "אני טיפוס שמסתגל לדברים".

נדודיו של קולשוב, שנולד בוולגראד, החלו בגיל 7 כאשר עלה לארץ, לקיבוץ נווה אור בצפון. שנתיים אחר כך המשיכה המשפחה לראשון לציון. במקביל, התפתחה אהבתו לספורט. "בהתחלה שיחקתי כדורגל ואז רציתי טניס, אבל חוג הטניס היה רחוק ולא היתה לנו מכונית, אז הלכתי לחוג הכדורסל בבית הספר". משם הגיע לקבוצת הילדים של מכבי ראשון לציון וזכה איתה בגביע המדינה. כשעלה לכיתה ט', קיבל פנייה מהאקדמיה החדשה במכון וינגייט.

"רצינו אותו מאוד, הוא היה בין אלו שסימנו", מספר רובי בלינקו, מאמן העל דאז, "הוא היה ברמה גבוהה יחסית לארץ, מסוג השחקנים שמהרגע הראשון אתה יודע שיהיה שחקן. היתה לו אתלטיות נדירה לגילו ופיסיות. הוא היה חיית משחק, זה משהו שקשה ללמד".

איגור קולשובצילום: פיב”א אירופה

קולשוב נמנה על השנתון הראשון של האקדמיה, שלמד בכיתה י' בעוד הוא עדיין בכיתה ט'. "לא היה קל להשתלב בהכל, אבל כל עוד נשארתי בפוקוס הכל היה בסדר". אחרי שנתיים באקדמיה, בתום כיתה י', החליט לעזוב לארצות הברית. "אלו היו שנתיים טובות שקידמו אותי, אבל ידעתי שהשנתון שלי יסיים בעוד שנה את האקדמיה ואז איפה אשחק? ראיתי שיש לי אפשרות טובה לצאת. תמיד רציתי לשחק במכללות ולהוציא תואר. ביררתי דרך האינטרנט על תיכונים בארצות הברית".

קולשוב בחר בתיכון סגמונט פלורידה. שנתיים למד שם, קלע כ־16 נקודות בממוצע ועזר לקבוצה להגיע בעונה הראשונה לגמר האזורי. "התיכונים בארצות הברית זו רמה אחרת וזה שונה לגמרי מהאקדמיה בארץ. התחרות יותר גדולה, אתה פוגש שחקנים שיגיעו ל־NBA או לאירופה. בקדם עונה אתה קורע את התחת באימונים, עובד קשה, הרבה בחדר כושר. בעונה עצמה עובדים יותר על טקטיקה ויש פחות אימונים. אני רציתי להוסיף עבודה במהלך העונה וערכתי בסופי השבוע הרבה אימונים אישיים עם עוזרי המאמן".

באופן יוצא דופן, חי קולשוב לבד בארצות הברית כנער בן 17-16, כשמשפחתו נשארה בישראל. "זה בית ספר עם תכנית לתלמידים מחו"ל וסידרו לי משפחה אומנת. זו היתה חוויה מצוינת. היו פה ושם ירידות, אבל למדתי הרבה דברים על עצמי ועל עצמאות. זה ייתן לי הרבה ניסיון לחיים".

עם סיום לימודיו בתיכון קיבל קולשוב הצעות למלגה מהרבה מכללות, אבל בחר ללכת למכללה לה נתן את מלתו בקיץ שעבר, אריזונה סטייט. "זו מכללה טובה שמתמודדת בקונפרנס 'פק 12'. אני גם רוצה ללמוד שם עסקים. באתי לביקור עם המאמן של סגמונט והרגשתי שזה המקום עבורי. יש שם צוות מאמנים תומך. מאמינים בי, רוצים שאצליח". למרות נדודיו, מקורותיו ברורים לו. מדי קיץ נוחת קולשוב בישראל כדי להצטרף לנבחרת הצעירה שמתאימה לגילו. "המשפחה שלי גרה בישראל. מישראל קיבלתי את כל הכלים להצליח בכדורסל, אני אסיר תודה על כך ורוצה להחזיר".

קולשוב. "אני חולם להגיע ל־NBA. המטרה שלי היא שלא אחזור ואומר שיכולתי לעשות יותר"צילום: פיב"א אירופה

זה הקיץ הרביעי שלו בנבחרות ישראל. בקיץ הראשון הציג מספרים טובים (14.6 נקודות, 7.6 ריבאונדים ו־2.3 חטיפות), אך נשר עם הקאדטים לדרג ב'. "היתה לי הרגשה קשה כשירדנו, הרגיש לי כמו כתם לכל הקריירה. לא באמת התחברנו באותו קיץ, היינו עסוקים עם עצמנו".

בקיץ הבא היה צעיר בכמעט שנתיים מרוב עמיתיו לנבחרת הנוער ותרם 5.6 נקודות ו־5.1 ריבאונדים. בקיץ שעבר כבר כיכב עם 19.8 נקודות, 7.9 ריבאונדים ו־2.6 חטיפות, שגם הם לא הספיקו לחזרה לדרג א'. "כל שנה אני מנסה לכפר על הירידה עם הקאדטים ומאוד התאכזבתי כשלא הצלחנו לעלות. מאכזב להיכשל בכל קיץ. אתה עובד חודשיים, יש לך מטרה ואתה לא משיג אותה. לצערי אין הישגים יוצאי דופן כשהייתי בנבחרות".

למזלו של קולשוב, בשיטה של פיב"א תמיד יש את הקיץ הבא. הפעם הוא עולה לנבחרת העתודה, שחזרה לפני שנה לדרג א' ותשתתף החל מהיום באליפות אירופה עד גיל 20 בטאלין, אסטוניה. "כולם באים בקטע של להישאר דרג, שזה גם לחץ", הוא מתריע, "אני חושב שזו גישה לא נכונה. באנו בגישה הזו בקאדטים. מי שמפחד, בסוף זה יקרה. המטרה שלי היא רבע גמר. אני לא אומר שנזכה באליפות אירופה, אבל אפשר לכוון לרבע הגמר".

עקב דרישת המכללה החדשה, בילה קולשוב את עשרת הימים שקדמו לטורניר באריזונה. את הנבחרת פגש רק בטאלין. "חבל לי שפספסתי את המחנה במונטנגרו, אבל עשיתי את רוב ההכנה. אני מכיר פחות או יותר את סגנון המשחק. תרגיל פה, תרגיל שם תמיד אפשר ללמוד. זה גם טורניר ארוך ואני אסתגל", הוא אומר. המאמן שרון דרוקר מצהיר: "הוא יצטרך ללמוד ביום אחד את מה שעשינו בעשרת הימים האחרונים".

בארצות הברית קולשוב משחק בעמדות 2 ו־3. בנבחרת הוא יותר בכיוון של 4-3. "הוא שחקן פיסי, אוהב מגע. יש לו חדירה טובה, הוא שיפר את הקליעה, יש לו כוח מתפרץ. להמשך הקריירה הוא יצטרך ללמוד להיות 2, יותר להוביל כדור", קובע דרוקר. קולשוב מספר שהוא עובד כרגע בעיקר על שיפור ההגנה. "אני קולע משלוש, חודר, מוריד ריבאונדים, אני חייב לעזור יותר בהובלת הכדור ולעבוד בהקרבה על ההגנה".

דרוקר מאמין שקולשוב יגיע רחוק. "לא הכרתי אותו לפני, אבל איך שהגיע התרשמתי מהיכולת המקצועית שלו ומהאישיות. הוא בחר ללכת לארצות הברית, לגור לבד, רחוק מהמשפחה. הדרך הזו תגרום לו להיות שחקן מוביל". קולשוב לא רוצה לצאת בהצהרות. "אני שואף להיות השחקן הכי טוב שאני יכול להיות. ברור שאני רוצה להגיע ל־NBA וחולם על זה. לכן הלכתי לארצות הברית, אבל המטרה שלי היא שלא אחזור ואומר שפה יכולתי לעשות יותר".

נבחרת העתודה, שחזרה לדרג א' אחרי שלוש שנים, תפתח היום (15:45) את הופעתה באליפות אירופה בטאלין מול לטביה. בימים הבאים היא תתמודד עם שאר יריבותיה בבית 3, שהן רוסיה, בולגריה וספרד. שלוש הראשונות בבית יעלו לשלב הבא, שתי האחרונות יתמודדו במשחקי הדרוג 20-13. שלוש האחרונות בטורניר יירדו לדרג ב'.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ