מי בכלל צריך את גאסול ונוביצקי ביורובאסקט?

מאליפות אירופה בסלובניה ייעדרו לא מעט שחקני NBA משמעותיים, אבל יש מי שחושב כי בכלל לא בטוח שמדובר בחדשות רעות

אלעד זאבי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלעד זאבי

לא רק בספרד נשמו לרווחה ב־22 ביוני, אז צייץ מארק גאסול ל־561 אלף עוקביו בטוויטר כי "אם חואן אורנגה ימצא אותי מתאים, אשחק עם חבריי לנבחרת ביורובאסקט בקיץ". גם בסלובניה, כנראה, היה מי ששחרר אנחת רווחה. חמישה שבועות לפני כן הודיע פאו גאסול כי הקיץ יעניק מנוחה לברכיו, והצטרף לשמות גדולים נוספים שהודיעו מראש כי יוותרו על התענוג, כמו אנדריי קירילנקו, דירק נוביצקי ולואל דנג. שלטי חוצות זקוקים לפנים מוכרות, וטוני פארקר לא יכול לחייך לבדו בכולם. מארק גאסול זו תוספת כוח נחמדה, אבל מתברר שהוא בכלל שייך למיעוט נרדף.

מתוך 64 שחקני NBA פוטנציאליים שיכולים להופיע באליפות, ייקחו בה חלק רק 29. תירוצים וסיבות יש בשפע, כמו גם מכנה משותף – סלידתה ארוכת הימים של הליגה הטובה בעולם מטורנירים בינלאומיים. ובעוד שלמשחקים האולימפיים ואפילו לאליפות העולם – טורנירים בהם נוטלת ארה"ב חלק – קשה יותר להתנגד, הרי שהיורובאסקט הוא כמעט מטרה קלה. "התמיכה מצד רוב קבוצות ה־NBA בהשתתפות של שחקניהן בטורנירים בינלאומיים תמיד היתה אקראית", כתב זק הארפר מ־CBS, "בעלים וג'נרל־מנג'רים לא מתים על העובדה שעובדיהם מסתכנים בפציעה או מתישים עצמם באירוע שאין קשר בינו לבין המקום שמשלם להם את המשכורת".

פאו גאסול מול קווין לאב בטורניר האולימפי. הספרדים פוזלים לכיוון האמריקאיםצילום: אי–פי

כך יוצא שאותו מקום הופך מעין צל אפל שמלווה את ההכנות של נבחרות רבות. שיקגו הבהירה לדנג, אולסטאר בשנתיים האחרונות, כי היא מעדיפה שינוח אחרי שהפגין פטריוטיות בריטית בקיץ 2011 וב־2012. צעירים שרק הצטרפו לליגה, כמו גל מקל או דניס שרודר מגרמניה (בחירה 17 בדראפט), מצייתים ל"בקשות" מצד קבוצותיהם לוותר על המשימה הלאומית לטובת הכנה אופטימלית. שחקנים כמו קווין סרפין מצרפת או קוסטה קופוס מיוון מקשיבים ל"המלצות" של מאמניהם בקבוצות, לפיהן עליהם להקדיש את הקיץ לעבודה אישית על משחקם.

"אני מתכוון להרים משקולות ולפתח את הקליעה שלי מבחוץ על מנת שאוכל לשחק ביותר עמדות, וזה עשוי להתברר כקיץ המשמעותי בקריירה שלי", נימק קופוס, שחקן דנוור, את ההחלטה להבריז לנבחרת, "איש לא אוהב את המדים הלאומיים יותר ממני ואני מחשיב עצמי חייל לעשור הקרוב. אבל אני גם חייב להיות השחקן הטוב ביותר שאני מסוגל להיות". סרפין, שנכנס לשנתו האחרונה בחוזה בוושינגטון, אמר דברים דומים: "יש לי הרבה עבודה על המשחק שלי, וקבוצתי רוצה שאשאר כאן. אני מקווה שלא יכעסו עלי, אבל זה משהו שאני חייב לעשות".

גם לניקולה פקוביץ', שהיה אמור ליצור את הקו הקדמי המאיים בטורניר עם ניקולה ווצ'יביץ' בנבחרת מונטנגרו, היו דברים לעשות. לסגור פרטים אחרונים בחוזה חדש בגובה 60 מיליון דולר עם מינסוטה, למשל. "זה החוזה הגדול בחייו ואנחנו מבינים את גודל הרגע", פרגן מנהל הנבחרת, דנילו מיטרוביץ', "קבענו דדליין להצטרפותו עד ה־5 באוגוסט. זה לא קרה, ונמשיך בלעדיו". ספרד המשיכה בלי סרג' איבקה, שהחליט לנוח, וכך עשתה גם צרפת ללא ג'ואקים נואה, שהעדיף להחלים באופן מלא מפציעה ברגלו.

קירילנקו. אחד מני רבים שהודיעו מבעוד מועד על כך שלא יגיעו לסלובניהצילום: אי–פי

ההתעסקות ב"כן יגיע, לא יגיע" היא גדולה, בעיקר בשלב ההכנות, אבל אחרי שמתפזר העשן עולה שאלה: עד כמה העובדה ששחקני NBA רבים יחמיצו את האליפות תשפיע על איכות הטורניר? וכאן, מתברר, קיימת תמימות דעים מעניינת. "איני חושב שרזומה ב־NBA מהותי בטורניר כזה", אומר מאמן נבחרת צרפת, וינסנט קולה, "כאן חשוב מאוד דווקא ניסיון אירופי. יש לי שחקני NBA כמו פארקר, באטום ודיאו, אבל הם כבר מנוסים מאוד בטורנירים הללו".

מאמן נבחרת בלגיה, אדי קאסטילס, מעלה נקודות נוספות למחשבה. "שחקני NBA זה טוב בעיקר לשיווק הטורניר, אבל היעדרותם ממש לא תשפיע לרעה על איכותו", הוא אומר ל"ספורט הארץ", "ראיתי את נבחרת יוון משחקת בשטרסבורג בלי אף אחד משחקניה הבכירים, והיא היתה נפלאה. ברור ששחקני NBA מוסיפים איכות, אבל אתה חייב לתהות עד כמה חלקם באמת רוצים להיות שם. אם כולם היו כמו עמרי כספי מבחינת הרצון והלחימה, זה היה משהו אחר. לי היה ניסיון אחד עם שחקן NBA, וזו היתה בדיחה".

לבדיחה קראו די.ג'יי מ'בנגה, סנטר אותו חתך מהסגל הסופי מספר ימים לפני יורובאסקט 2011. "הוא אולי כשיר מבחינה רפואית, אך מבחינה פיסית ומנטלית הוא אינו מוכן", נימק אז. מ'בנגה הוחזר ברגע האחרון בעקבות פציעה של שחקן, אך לא היווה גורם משמעותי באליפות.

טוני פארקר מוכיח ביורובאסקט 2011 למה כן צריך שחקני NBA:


המקרה של סמואל דלמברט בנבחרת קנדה מחזק את דבריו של קאסטילס. מי שהיה אמור לפאר את אזור הצבע של הקנדים במשחקי בייג'ין 2008, נזרק מהנבחרת רגע לפני מוקדמות הטורניר האולימפי. העילה: שתן שעלה לראש והזיק למרקם הקבוצתי. "הוא אמר שאינו פרימדונה, אבל האם מי שאינו כזה יאחר באופן שיטתי לאימונים?", תהה מאמן הנבחרת, ליאו ראוטינס, "ואם אינך פרימדונה, אני מניח שתשתתף בכל המפגשים של הנבחרת, תסעד עם חבריך ותתחבר אליהם. יש 12 שחקנים בנבחרת, וכל אחד מהם הרגיש שלשחק בלעדיו זו ההחלטה הנכונה".

על איכותו של סוג מסוים של חיזוק מאמריקה דווקא אין צורך לערער. באליפות הקרובה יישבו על ספסלי הנבחרות שמונה אמריקאים – מאמנים לשעבר, עוזרי מאמנים בהווה וסקאוטים ב־NBA. "זה שונה, אבל נהדר", אמר ל"יו.אס.איי טודיי" כריס תומאס, סקאוט בכיר בגולדן סטייט שמשמש עוזר מאמן בנבחרת סלובניה, "אני נוגע בהרבה היבטים של אימון שאיני מספיק לגעת בהם בעונת NBA. יש הרבה מה ללמוד מהמשחק האירופי, ואני מרגיש שהחוויה הזו יכולה לקדם את הקריירה שלי". הווריירס, מן הסתם, בעד. כל עוד הוא לא ייפצע מהלוח המחיק. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ