אריה ליבנת
אריה ליבנת
אריה ליבנת
אריה ליבנת

אירוע של מינהלת הליגה, יום שישי האחרון. השיחה עם אריק שיבק נקטעת מדי כמה שניות כשעוד ועוד אנשים ניגשים לאחל למאמן הנבחרת בהצלחה. אפילו מורן רוט, שנותר הקיץ מחוץ לסגל, מתקרב ומחליף עמו מספר מלים חמות. אני מעיר לו שכחובב כדורסל מושבע, דווקא נתקלתי בבורות בקרב האוהדים הפוטנציאליים. יותר מדי אנשים אינם יודעים שבערב ראש השנה נפתחת אליפות אירופה. שיבק שומע, אך טוען כי הוא רואה דברים אחרת. "אני חושב שהציבור אוהב מאוד את הנבחרת. קיבלנו עשרות מיילים מחוגי אוהדים של קבוצות כמו הפועל חולון, מכבי חיפה והפועל ירושלים”.

כשאני מקשה ומציין כי אחרי שש שנים נטולות הישגים, הגיע הזמן שראשי הנבחרת יעירו את האוהדים, שיבק נכנס למצב התקפה. "זה מקומם. למה הזלזול הזה? נבחרת ישראל מופיעה באליפות זו הפעם ה־11 ברציפות. בשני טורנירי המוקדמות האחרונים, הקדמנו פעם אחת את איטליה עם שלושה שחקני NBA ופעם אחת את סרביה של תאודושיץ’ וקרסטיץ’. באליפות האחרונה סיימנו המקום ה־13; לא עשינו אליפות גדולה, אבל בהחלט סבירה.

“אני מכיר אנשים שאומרים שהנבחרת יקרה להם לצד מי שטוען כי הכדורסל בקטסטרופה. הענף במצב בסדר; יש ליגה לא רעה, נבחרת שהעפילה לאליפות אירופה, עתודה בדרג א’, אקדמיה טובה. אי אפשר להתעלם מכל הפוליטיקה שהכתימה את הענף, אבל לשמחתי, אני לא מעורב בזה.

“המניע שלי להצלחה אינו רוע או הצורך ‘להראות’ למבקרים. הצלחה בנבחרת גורמת לכל כך הרבה אנשים לחייך וזו הרגשה אדירה. כשאימנתי במונס, עיר קטנה וענייה בבלגיה, ניצחנו את שרלרואה בחצי גמר הגביע ובגמר מול אוסטנד חיכו לנו 4,000 אוהדים. אחרי שזכינו בתואר, הציגו אותנו בכיכר העיר ואל מול האושר הזה, שאי אפשר לתאר במלים או למדוד בכסף, אתה מבין ששימחת אלפי אנשים. הדבר נכון גם לגבי הנבחרת;

שיבק במשחקי ההכנה. “כל הפוליטיקה הכתימה את הענף. לשמחתי, אני לא מעורב בזה”צילום: נמרוד גליקמן

במשחק העלייה לאליפות אירופה לפני שנה נגד סלובקיה, כש־11 אלף איש בכחול־לבן ובדגלים מילאו את האולם, מישהו אמר: ‘זה לא דומה בכלל ליורוליג. זה הרבה יותר מיורוליג’. מעבר לפן האישי, זה הדלק והמוטיבציה שלנו להצליח”.

זו השנה הרביעית שלך במדים הלאומיים. ביחס לשנים קודמות, הנבחרת נראתה לא טוב בהכנה.

“הקיץ, חד משמעית, השחקנים הגיעו חדים פחות מבשנים קודמות. כבר בתחילת ההכנה אמרו שצפויה לי עבודה קשה עם עמרי כספי שלא שיחק השנה ובעיות עם גל מקל, אליהן נוספו הפציעות של אלכס טיוס והניתוח של יותם הלפרין. אלו תקלות שעיכבו אותנו, אבל הצלחנו לסגור את הפער. היו לנו עליות וירידות, אבל לאט לאט השחקנים חזרו לרמה האישית שלהם".

בחרת בהלפרין כשחקן המפתח שלך, נראה כי תחיה או תמות אתו.

"אני לא חושב. יש מספר שחקנים כמו יוגב אוחיון וגיא פניני שהם אקס־פקטור. כל הדיוט שמבין קצת בכדורסל יודע שליאור אליהו וכספי הם השחקנים המובילים, אבל כדי להגיע לרמות הגבוהות, צריך את כל התוספות. הלפרין ואוחיון שחקנים מרכזיים מאוד; אם הם יציגו באליפות אותה יכולת כמו במחצית השנייה נגד גאורגיה בהכנה, נרוויח שני גארדים ברמה גבוהה. יש לנו גם את ניצן חנוכי ורביב לימונד, שמביאים אגרסיביות, אינטנסיביות, שכל ולחץ על הכדור ברמה אירופית".

כבר מספר שנים שהלפרין לא שחקן מוביל, לא בנבחרת ולא בקבוצות.

“לא מדויק. בטורניר המוקדמות הראשון שלי ב־2010 הלפרין היה יוצא מן הכלל. באליפות הוא לא היה גדול, אבל בסדר. בקיץ הקודם היה נפצע; שחקן אחר היה בא ואומר שהוא רוצה לעשות ניתוח, אך יותם לא ויתר, שיחק כל הקמפיין ועזר לנו לעלות לאליפות אירופה. הוא שחקן גדול ובן אדם נהדר עם אישיות, מנהיגות ושכל. היום יש לו גם את הניסיון".

יהיה נכון לומר שהקיץ החזרת לו את הביטחון בקליעה?

"זה לא עניין של ביטחון, אלא שינוי תפישה. אני לא נכנס לשיקולים שהיו לסבטיסלב פשיץ’ (מאמן באיירן מינכן; א.ל), אבל הדרישות בנבחרת אינן כמו אלו בקבוצה. אני חושב שהלפרין שחקן ברמה גבוהה מאוד, הוא יכול - וגם צריך - להיות סקורר".

האם קידומו לא בא על חשבון גארדים אחרים דוגמת אפיק נסים, שיש לו קליעה נהדרת?

"עם נסים לא הייתי צריך לשנות דבר, הוא יודע לעשות את השדרוג בעצמו. אני יודע מה המשמעות של לשחק תשע שנים באירופה, אין הרבה שחקנים ישראלים שמסוגלים להחזיק שם תקופה כזו. אם תבדוק את הרקורד שלו, תראה שהוא שחקן קלאץ' אמיתי".

עשית את כל מה שביכולתך כדי שמקל יהיה בסגל?

"מה יכולתי לעשות אחרת? אם הייתי מתעמת עם גל ודאלאס, התוצאה היתה זהה ואולי היינו מאבדים את גל לעתיד. לא האשמתי את גל, שמו אותו בסיטואציה בלתי אפשרית".

לאור ההגרלה, הציפיות שלך גבוהות יותר? אפשר לעלות שלב?

"אין ספק שההגרלה הפעם קלה יותר מאשר לפני שנתיים. אומרים שאני אופטימיסט משוגע - לא מושבע, אלא משוגע. אני מסביר לעוזרים שלי בתדרוכים שניתן לעצור את נוביצקי. עודד קטש שואל אותי אם אני מאמין לעצמי ומי יעשה את זה, ואני עונה לו: 'אם נעשה כך וכך, נעצור אותו'. אני מאמין שתמיד אפשר לנצח. באותה נקודת זמן לפני שנתיים, לו היו מרכיבים את החמישייה הטובה בעולם, נוביצקי היה מוצב בעמדה מספר 4 ופארקר בעמדה מספר 1. אז היה ברור שזו משימה בלתי אפשרית, עכשיו כל נבחרת יכולה לנצח את השנייה".

יותם הלפרין. "הוא שחקן גדול ובן אדם נהדר עם אישיות, מנהיגות ושכל. היום יש לו גם את הניסיון"צילום: נמרוד גליקמן

אני מבקש משיבק לנתח את יחסי הכוחות בבית. הוא מתחיל עם צרפת. "היא מעל כולן", הוא קובע. לשאלה האם היא לא תפסיד משחק בודד, האופטימיסט המשוגע משיב: "אולי לישראל". בהמשך הוא חוזר להיות ריאלי: "אוקראינה, בלגיה, ישראל וגרמניה שוות ברמתן. בריטניה לא נבחרת אדירה, אבל היא חזקה במקומות שנבחרות רבות חלשות בהן - ריבאונד התקפה, ירידה להגנה ולחץ על כל המגרש. אם מחפשים סוס שחור, צריך להיזהר מהבריטים, דווקא בגלל המגבלות שלהם”.

במקביל לאליפות, תקיים נבחרת הכדורגל שני משחקים חשובים במוקדמות המונדיאל. אתה מרגיש את התחרות?

"אני איש כדורגל. נולדתי עם כדורגל, בכיתה שלי למדו עודד מכנס, גל מכנס ודוד לביא. אני שומע אנשי כדורסל וכדורגל מחליפים ביניהם אמירות לא ראויות, בטח עבור אנשי מקצוע, או אחרים שמדברים על ‘הנבחרת של גוטמן’ או ‘הנבחרת של שיבק’. הנבחרת היא לא של גוטמן ולא שיבק, אלא של כולנו. צריך וראוי שיהיה כבוד בין קולגות גם מענפים שונים”.

אילו ארבע נבחרות יעלו לחצי הגמר?

"אני מניח שספרד וצרפת תהיינה שם, כשעל שאר המקומות יהיו מאבקים גדולים. הטורקים טובים, היוונים מצויינים, הליטאים מצויינים, הרוסים ככה־ככה”.

אותנו לא הזכרת.

"שאלת אותי כמאמן כדורסל. לא כמאמן נבחרת ישראל". 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ