האם טוני פארקר הוא השחקן האירופי הגדול בכל הזמנים?

לכבוד זכייתו של הרכז הצרפתי באליפות אירופה, אלעד זאבי בוחן את השאלה הגדולה: מיהו המלך הבלתי מעורער של היבשת הישנה

אלעד זאבי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלעד זאבי

ומה עם דנילוביץ'? ומרזוראטי? וצ'וסיץ'? וטקצ'נקו? וקיצ'אנוביץ'? ודליפגיץ'? וקוראץ'? וקורבלאן? ולדטלף שרמפף לא מגיעה מחשבה נוספת? ומה לגבי מרצ'ולוניס? או שאראס? או לה בומבה נבארו? ואנטונלו ריבה? וריגודו? ודיאמנטידיס? או סטויאקוביץ'? ויש גם אחד, מיקי ברקוביץ'. אז כיצד בוחרים את רשימת שחקני הכדורסל האירופיים הגדולים בכל הזמנים? בהרבה מובנים, נבנתה הרשימה הנוכחית באופן שרירותי, אם כי נעשה ניסיון אמיתי להכליל כמה שיותר משתנים: שנות משחק באירופה, שנים ב-NBA, הישגים אישיים וקבוצתיים וסטטוס בנבחרת (הופעות בטורנירים, הישגים כשחקן מוביל).

כוכבי שנות השישים, השבעים והשמונים יכולים לטעון לקיפוח. עניין של פער דורות, חשיפה ושינויים שחלו במשחק וקשה להתעלם מהם. מותר גם לתהות האם שחקנים שבילו את רוב הקריירה מחוץ לאירופה - כמו דירק נוביצקי, פאו גאסול וטוני פארקר - שייכים לרשימה אחת עם אגדות אירופיות מובהקות כדינו מנגין או ניקוס גאליס. פולמוס זה חלק מהעניין, אך בשורה התחתונה, כולם הגיעו מאותה יבשת. אז קדימה, לעבודה:

12. אנדריי קירילנקו (רוסיה)
מתי שיחק: 1997-?. חמש עונות באירופה, כל השאר ב-NBA
הישגים אישיים: MVP הליגה הרוסית, היורוליג והיורובאסקט, פעמיים שחקן השנה באירופה, שחקן ההגנה של היורוליג, חמישייה ראשונה של היורוליג, חמישיית ההגנה הראשונה ב-NBA, פעם אחת אולסטאר, מלך החסימות
הישגים קבוצתיים: שלוש אליפויות רוסיה
נבחרת: אלוף יורובאסקט, מדליית ארד אולימפית
למה הוא כאן: לקירילנקו אמנם אין קילומטראז' ארוך מדי באירופה, בעוד ב-NBA הוא אף פעם לא נחשב לכוכב, אבל בטורנירים בינלאומיים הוא תמיד נתן הרגשה שזה מבחירה. הזכייה של רוסיה ביורובאסקט 2007 רשומה בעיקר על שמו (ועל שם דייויד בלאט), וכך גם המדליה האולימפית שהשיגה הנבחרת בלונדון. לפני שנתיים חזר לצסק"א ופשוט שלט ביורוליג, שנראתה קטנה למידותיו.

אנדריי קירילנקו. לפני שנתיים חזר לצסק"א ופשוט שלט ביורוליג, שנראתה קטנה למידותיוצילום: אי-פי

11. דיאן בודירוגה (יוגוסלביה)
מתי שיחק: 2007-1989, כל העונות באירופה
הישגים אישיים: MVP של הליגה הספרדית, היוונית, אליפות העולם ופיינל-פור היורוליג (פעמיים), שחקן השנה באירופה, שלוש פעמים בחמישייה הראשונה של היורוליג, חבר בנבחרת העשור של היורוליג
הישגים קבוצתיים: שלוש אליפויות יורוליג, גביע ספורטה, שלוש אליפויות ביוון, שתי אליפויות בספרד, אליפות באיטליה, גביע ספרדי, גביע איטלקי, גביע יווני
נבחרת: שלוש פעמים אלוף יורובאסקט, פעמיים אלוף עולם, מדליית כסף אולימפית
למה הוא כאן: כי היו שנים בהן שלט באירופה ללא עוררין. הוא לא עשה זאת בעזרת נתונים פיסיים או אתלטיות יוצאת דופן, אלא בעיקר עם שכל. דילג בין שלוש הליגות הגדולות ביבשת והצטיין בכל אחת מהן, בדיוק כפי שעשה במדי נבחרת יוגוסלביה שהגיעה להישגים אדירים בתקופתו. למרות שנבחר על ידי סקרמנטו בדראפט 1995, ויתר על האפשרות לטעום מה-NBA. כנראה שפשוט נהנה למלוך על אירופה.

דיאן בודירוגה. נהנה למלוך על אירופהצילום: אי-פי

10. ולאדה דיוואץ' (יוגוסלביה)
מתי שיחק: 2005-1983. שש עונות באירופה, השאר ב-NBA
הישגים אישיים: שחקן השנה באירופה, פעם אחת אולסטאר
הישגים קבוצתיים: אליפות יוגוסלביה, גביע ביוגוסלביה, גביע קוראץ'
נבחרת: שלוש פעמים אלוף אירופה, פעמיים אלוף עולם, שתי מדליות כסף אולימפיות
למה הוא כאן: במובן מסוים, דיוואץ' היה יכול לעבור בעצמו את מסלול הקריירה של קודמו ברשימה - לשלוט באירופה ולככב בליגות הבכירות ביותר. אלא שהוא בחר ב-NBA, ליגה בה מעולם לא כיכב, אך במשך כמעט עשור וחצי היה בה סנטר לגיטימי ואף למעלה מכך (והרוויח 93 מיליון דולר). עד היום הוא נחשב אחד המוסרים הטובים בעמדה שלו (רק כמעט כמו מספר 5 ברשימה). כל מי שפספס אותו קצת בתקופותיו בלייקרס ובשארלוט, קיבל אותו כדמות כמעט קבועה בנבחרות יוגוסלביה וברנסנס נהדר בתקופתו בסקרמנטו בתחילת העשור הקודם.

ולאדה דיוואץ' (במרכז). עד היום הוא נחשב אחד המוסרים הטובים בעמדה שלוצילום: רויטרס

9. ניקוס גאליס (יוון)
מתי שיחק: 1994-1979, כל העונות באירופה
הישגים אישיים: פעמיים שחקן השנה באירופה, מלך הסלים בכל הזמנים בגביע אירופה, מלך הסלים בכל הזמנים של הליגה היוונית, מלך הסלים בכל הזמנים ביורובאסקט (4 פעמים מלך הסלים של הטורניר), 5 פעמים MVP בליגה היוונית, MVP יורובאסקט, חבר בהיכל התהילה של פיב"א
הישגים קבוצתיים: 8 אליפויות ביוון, 7 גביעים ביוון
נבחרת: אלוף יורובאסקט, מדליית כסף ביורובאסקט
למה הוא כאן: כי הוא היה תופעה. חמוש ב-183 סנטימטרים בלבד, גאליס – יליד ארה"ב ומי ששיחק במכללת סיטון הול - היה מכונת סלים נדירה. המספרים שלו נשמעים היום דמיוניים: 30.6 נקודות בממוצע ב-169 הופעות בנבחרת, 32.9 בגביעי אירופה, 33.5 בליגה היוונית. ביורובאסקט ב-1987 רשם 37 נקודות בממוצע בשמונה משחקים, שהסתיימו בזכייה בטורניר. נבחר על ידי בוסטון בסיבוב הרביעי בדראפט 1979. מי יודע מה יכול היה להוסיף לסלטיקס של שנות השמונים. "ראיתי מקרוב את הקבוצות הגדולות של בוסטון והלייקרס, אבל גאליס עשה דברים שלא עשו שם", אמר עליו בעבר בוב מקאדו.

8. דינו מנגין (איטליה)
מתי שיחק: 1994-1966, כולן באירופה
הישגים אישיים: שלוש פעמים שחקן השנה באירופה, חבר בהיכל התהילה
הישגים קבוצתיים: 7 פעמים אלוף אירופה, 4 פעמים אלוף בין יבשתי, פעמיים אלוף גביע ספורטה, 12 אליפויות באיטליה, 6 גביעים באיטליה
נבחרת: אלוף יורובאסקט, מדליית כסף אולימפית
למה הוא כאן: כי הוא כמעט תמיד היה כאן - החל לשחק בגיל 16 ולא הפסיק לעשות זאת ברמות הגבוהות ביותר עד שהיה בן 45. בנבחרת רשם לזכותו 271 הופעות. בגובה 2.06 מטר היה הסנטר הקשוח בנמצא, וכנראה עדיין מחזיק בצמד המרפקים החדים ביבשת. 18 שנים מפרידות בין זכייתו הראשונה לאחרונה בגביע אירופה, בכולן היה שחקן משמעותי, וזה אומר הכל. מי שלא מכניס אותו לרשימה מסוג כזה, הופך לפרסונה נון גראטה באיטליה – וכנראה גם בכל מקום אחר שמבין בכדורסל.

7. סרגיי בלוב (ברה"מ)
מתי שיחק: 1980-1964, כולן באירופה
הישגים אישיים: MVP ביורובאסקט ובאליפות העולם, חבר בהיכל התהילה
הישגים קבוצתיים: שתי אליפויות אירופה, 11 אליפויות בברית המועצות, שני גביעי בברית המועצות
נבחרת: 4 פעמים אלוף יורובאסקט (פעמיים כסף), פעמיים אלוף עולם (פעם אחת כסף), מדליית זהב אולימפית (שלוש מדליות ארד)
למה הוא כאן: כשבפיב"א בחרו את 50 השחקנים הגדולים ב-1991, בלוב סיים ראשון עם הכי הרבה קולות – לפני דראזן פטרוביץ' וארווידאס סאבוניס. עד כדי כך טוב היה. שנה לאחר מכן הפך לשחקן הבינלאומי הראשון שנכנס להיכל התהילה במסצ'וסטס. מופיע בכל רשימה שכוללת את השחקנים הטובים ביותר אי פעם שלא שיחקו ב-NBA. את הצלחתו כשחקן המשיך גם כמאמן, בקבוצות ובנבחרת רוסיה.

6. פאו גאסול (ספרד)
מתי שיחק: 1998-?. שלוש עונות באירופה, השאר ב-NBA
הישגים אישיים: 4 פעמים אולסטאר ב-NBA, פעם אחת בחמישייה השנייה של העונה, פעמיים בחמישייה השלישית, MVP באליפות העולם, ביורובאסקט ובסדרת הגמר בליגה הספרדית, פעמיים שחקן השנה באירופה
הישגים קבוצתיים: פעמיים אלוף NBA, אליפות וגביע בספרד
נבחרת: אלוף עולם, פעמיים אלוף אירופה (פעמיים כסף), שתי מדליות כסף אולימפיות
למה הוא כאן: הילד הארוך והרזה מברצלונה התפתח לאחד משחקני הפנים הטובים בעולם בעשור האחרון. ציר מרכזי בשתי האליפויות האחרונות של הלייקרס - באחת מהן גם היה ראוי ל-MVP של סדרת הגמר לא פחות מקובי בראיינט - ואבן פינה בתור הזהב של נבחרת ספרד, אליה הקפיד להתייצב מדי קיץ. הטורניר האחרון, אליו הגיע אחיו מארק עם התואר הלא רשמי של האח הטוב יותר כרגע, רק הוכיח עד כמה משמעותי היה חסרונו של האח הגדול (ושל נבארו, כמובן).

פאו גאסול. ציר מרכזי בשתי האליפויות האחרונות של הלייקרס ואבן פינה בתור הזהב של נבחרת ספרדצילום: רויטרס
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

5. ארווידאס סאבוניס (ברה"מ/ליטא)
מתי שיחק: 2005-1981. שבע עונות ב-NBA, השאר באירופה
הישגים אישיים: MVP ביורובאסקט, בליגה הספרדית ובגמר הפיינל-פור, שחקן העונה ביורוליג, חמישיית העונה ביורוליג, ארבע פעמים שחקן השנה באירופה, חבר היכל התהילה
הישגים קבוצתיים: שלוש אליפויות בברית המועצות, אליפות בליטא, שתי אליפות בספרד, גביע בספרד, אליפות יורוליג
נבחרת: אלוף יורובאסקט (מדליית כסף ושתי ארד), אלוף עולם (ומדליית כסף), מדליית זהב אולימפית ושתי מדליות ארד
למה הוא כאן: הסנטר האירופאי הטוב בכל הזמנים, ויהיו כאלה שיטענו כי בשיאו היה גם אחד הטובים במשחק. קשה לצפות כמה טוב היה יכול להיות ב-NBA לו היה מגיע לפורטלנד לפני גיל 31. עד אז שלט באירופה, עם הטאץ' הכי רך שיכול להיות לאדם בגובה 2.21 מטר ובמשקל של למעלה מ-130 ק"ג. סיים שבע עונות במדי הבלייזרס עם 12 נקודות ו-7 ריבאונדים למשחק ב-24 דקות בלבד בממוצע. ענק במלוא מובן המלה, ויותר מכולם כשמדובר במסירות מאחורי הגב.

ארווידס סאבוניס. קשה לצפות כמה טוב היה יכול להיות לו היה מגיע לפורטלנד לפני גיל 31צילום: אי-פי

4. טוני קוקוץ' (יוגוסלביה/קרואטיה)
מתי שיחק: 2006-1985. שמונה עונות באירופה, השאר ב-NBA
הישגים אישיים: MVP באליפות העולם, ביורובאסקט ובפיינל-פור גביע אירופה לקבוצות (3 פעמים), 4 פעמים שחקן השנה באירופה
הישגים קבוצתיים: שלוש פעמים אלוף NBA, שלוש פעמים אלוף אירופה, ארבע אליפויות ביוגוסלביה, שני גביעים ביוגוסלביה, אליפות וגביע באיטליה
נבחרת: פעמיים אלוף אירופה (פעמיים ארד), אלוף עולם (ופעם אחת ארד), שתי מדליות כסף אולימפיות
למה הוא כאן: ספק אם יחזור שוב שחקן שעד גיל 23 השיג כמעט כל מה שאפשר להשיג, ודאי ביבשת שלו: אליפויות אירופה בקבוצות ובנבחרת, אליפויות מקומיות וגביעים. עם 2.11 מטר, ראיית משחק שגררה השוואות למג'יק ג'ונסון ויכולת נדירה לגרום לכל מהלך – קשה ככל שיהיה – להיראות כל כך קליל, היה MVP כמעט בכל טורניר או מסגרת בהם השתתף. ב-NBA עומעמה מעט ההילה סביבו - ככה זה כשמשחקים עם פרסונות דומיננטיות כמייקל ג'ורדן - אך הוא עדיין שיחק תפקיד מהותי בשלוש אליפויות של שיקגו.

טוני קוקוץ (משמאל) במדי מילווקי. שיחק תפקיד מהותי בשלוש אליפויות של שיקגוצילום: רויטרס

3. דראזן פטרוביץ' (יוגוסלביה/קרואטיה)
מתי שיחק: 1993-1979. עשר שנים באירופה, ארבע ב-NBA
הישגים אישיים: MVP באליפות העולם, ארבע פעמים שחקן השנה באירופה, נבחר לחמישייה השלישית של העונה ב-NBA, חבר בהיכל התהילה
הישגים קבוצתיים: פעמיים אלוף אירופה, גביע ספורטה, אליפות ביוגוסלביה, שלושה גביעים ביוגוסלביה, גביע בספרד
נבחרת: אלוף יורובאסקט, אלוף עולם, שתי מדליות כסף ומדליית ארד אולימפיות
למה הוא כאן: יכול בהחלט להיות שהמיקום הזה הוא סוג של חילול קודש עבור אנשים מסוימים. אפילו יותר מלגיטימי לחשוב כך. דבר אחד כמעט בטוח - לולא התאונה ששמה קץ לחייו כשהוא בן 28, לפטרוביץ' הייתה טענה אמיתית למקום הראשון. מי יודע לאן היה יכול להגיע כשחקן מוביל ב-NBA, ולכזה בדיוק הפך בניו ג'רזי בעונתו האחרונה. כזה הרי היה כמעט בכל מקום בו שיחק, מציבונה וריאל מדריד ועד נבחרת יוגוסלביה (ולאחר מכן קרואטיה). היה מסיים משחקים עם 40 נקודות בלי מאמץ, ויש אנשים שנשבעים כי לו רק רצה, היה קולע גם 60 ו-70. אם מישהו חיפש להוכיח את נכונות הקלישאה שאלוהים לוקח את הטובים ביותר, מותו סייע בכך.

דראזן פטרוביץ'. היה מסיים משחקים עם 40 נקודות בלי מאמץ, ויש אנשים שנשבעים כי לו רק רצה, היה קולע גם 60 ו-70צילום: basketballphoto.com

2. טוני פארקר (צרפת)
מתי שיחק: 1999-?. שתי עונות באירופה, השאר ב-NBA
הישגים אישיים: MVP של סדרת גמר ה-NBA, חמש פעמים אולסטאר, פעמיים בחמישייה השנייה של העונה, פעם אחת בחמישייה השלישית, MVP יורובאסקט, פעם אחת שחקן השנה באירופה
הישגים קבוצתיים: שלוש פעמים אלוף NBA
נבחרת: אלוף יורובאסקט, מדליית כסף וארד ביורובאסקט
למה הוא כאן: כי הוא אחד הרכזים הטובים בעולם במשך עשור. כל מי שלא האמין שהילד הצנום מראסינג פאריס לא יצליח להתמודד עם הפיסיות והאתלטיות ב-NBA, קיבל בשנים האחרונות הוכחה אחרי הוכחה שדברים טובים באים באריזות קטנות, ובמיוחד אם יש להם מהירות שאף שומר בעולם לא מסוגל להתמודד עמה. כבר למעלה מעשור שפארקר הוא חלק מרכזי באחת הקבוצות הטובות בליגה, ומי שראה אותו בפלייאוף האחרון מבין עד כמה הוא משמעותי. המחויבות יוצאת הדופן לנבחרת - זה היה היורובאסקט השביעי שלו, מופיע בכל טורניר מאז 2001 - , אחרי שסחב את הטריקולור בעבר לזכייה בשאר סוגי המדליות.

טוני פארקר. דברים טובים באים באריזות קטנותצילום: אי-פי

1. דירק נוביצקי (גרמניה)
מתי שיחק: 1994-?. ארבע עונות באירופה, כל השאר ב-NBA
הישגים אישיים: MVP של העונה ב-2007 (NBA) ושל סדרת הגמר (2011), 11 פעמים אולסטאר, ארבע פעמים בחמישיית העונה ב-NBA, חמש פעמים בחמישייה השנייה ושלוש בחמישייה השלישית, MVP יורובאסקט, MVP אליפות העולם, שלוש פעמים שחקן השנה באירופה
הישגים קבוצתיים: פעם אחת אלוף NBA
נבחרת: מדליית כסף ביורובאסקט, ארד באליפות העולם
למה הוא כאן: כמו פארקר, גם הוא לא שיחק הרבה באירופה, אבל הוא כן התפתח בגרמניה והתחיל לשחק כדורסל מקצועני בליגה המקומית הרבה לפני שהטביע על בארקלי במחנה של נייקי (אירוע מכונן). אם שופטים על פי הישגים ברמה הגבוהה ביותר – קרי NBA – אין מי שמשתווה לו. MVP של עונה וסדרת גמר, אולסטאר קבוע במשך למעלה מעשור והקלף המנצח - שחקן שסחב על הגב קבוצה לאליפות בליגה התחרותית בעולם. לפארקר תמיד היה יותר כישרון סביבו, גם בקבוצה וגם בנבחרת, בשורותיה לא גדל נוביצקי בכל יום (ולראייה הנבחרת בטורניר שהסתיים). נוביצקי, שבשנים האחרונות הפכו הופעותיו במדים הלאומיים תלויות מצב רוח וגוף, סחב בעשור האחרון את נבחרות גרמניה להישגים אליהם לא היו מתקרבות בלעדיו. הרזומה הכולל לא משקר. כעת הוא מכיל תואר אחד נוסף.

צילום: רויטרס

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ