דיקמבה מוטומבו בישראל: "אל תגידו 'באתי להיות המוטומבו הבא'"

חבר היכל התהילה והשגריר הגלובלי של ה-NBA דיבר עם ילדים בחניכת מרכז הספורט החדש בימק"א וסיפר על החיים אחרי הפרישה: "לפעמים אני לא יודע באיזה אזור בעולם אני נמצא"

אלעד זאבי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מוטומבו
מוטומבו, אתמול בירושלים. מאמין במסריםצילום: דנה בר סימן טוב
אלעד זאבי

לעיתונאים אפשר לדקלם קלישאות ולמצלמות מביימים פוזה בלי הרבה בעיות, אבל על ילדים קשה לעבוד. כשדיקמבה מוטומבו עמד אתמול (שלישי) בירושלים מול עשרות מהם, הוא דקלם נאום שכנראה נשא מאות פעמים בחייו - אבל נראה שהאמין בכל מלה. וגם הם. "אני מאחל לכם שתהפכו לשחקנים מקצוענים ותהנו מכל רגע, אבל יום אחד הכדור הזה יפסיק לקפוץ", אמר, ואיפשר לכדור לאבד מומנטום בהדרגה מנקודת פתיחה של 218 סנטימטרים מעל הקרקע. "זו הסיבה שאני אומר לכם לעבוד קשה גם בבית הספר ולהתכונן לחיים".

בגיל 52, תשע שנים אחרי שפרש בתום קריירה בת 18 שנה ו-3,289 חסימות, החיים של מוטומבו ממשיכים לכלול טיסות תכופות, בתי מלון ואזורי זמן מתחלפים. במקום ליהנות מהפנסיה על אי פרטי באוקיינוס, הוא מעדיף לחצות אותו שוב ושוב, להפיץ את המסרים שלו בכל מדינה אליה הוא מוזמן.

"לפעמים הילדים שלי שואלים אותי 'מה היעד הבא?', ואני לא יודע באיזה אזור בעולם אני נמצא", מספר מי שעם פרישתו קיבל מהקומישינר של ה-NBA לשעבר, דייויד סטרן, ג'וב שנתפר למידותיו הגדולות: שגריר גלובלי של הליגה. המינוי היה פורמלי בלבד, שכן פעילותו ההומניטרית של מוטומבו חבקה עולם הרבה לפני כן. "העבודה שלי ב-NBA מקבילה לעסקים שלי", הוא אומר, "אני מנהל את הבית החולים שאשתי ואני בנינו בקונגו. יצרנו כל כך הרבה מקומות עבודה וטיפלנו שם ביותר מחצי מיליון אנשים. אנחנו שמחים מהתרומה שלנו לאנושות".

את התרומה שלו לעולם הכדורסל הילדים שעמם דיבר לא הספיקו לראות בזמן אמת, אבל ספרי ההיסטוריה זוכרים היטב. ארבע פעמים שחקן ההגנה של העונה, שמונה פעמים אולסטאר ויותר חסימות מכל שחקן בהיסטוריה שאינו האקים אולאג'ואן. לכל זה הגיע ממשפחה בת 12 נפשות בקונגו, אחרי שגובהו בלט בשטחי הקמפוס של ג'ורג'טאון - לשם הגיע בסוף שנות השמונים במטרה ללמוד רפואה. "כל שחקן שמגיע מיבשת אפריקה הוא המשך של הצלחה של אלו לפניו", אומר מוטומבו, "אני נותן את הקרדיט להאקים אולאג'ואן, שפתח את הדלת, ואחריו מנוט בול. אני כל כך שמח לראות היום הרבה אפריקאים שמגיעים ל-NBA ומצליחים מאוד. הובלנו את הדרך, ועשינו זאת היטב".

לישראל הגיע מוטומבו במסגרת חניכת מרכז הספורט החדש בימק"א, מאחוריו עומד הפילנתרופ היהודי-קנדי סילבן אדמס - האיש שהביא את הג'ירו ד'איטליה לישראל במאי האחרון. הרעיון של הקומפלקס, שמלבד אולם כדורסל כולל גם בריכה חצי אולימפית וחדר כושר, הוא שילוב בין כל האוכלוסיות בירושלים באמצעות הספורט. 30 קבוצות של נערים ונערות, יהודים וערבים, יופיעו במסגרת ליגת הג'וניור NBA, שערכה דראפט רשמי בחסות אחת מאגדות המשחק. מי יודע, אולי יום אחד עוד יספר מוטומבו הבא על היום בו קיבל השראה וחתימה ממוטומבו המקורי בירושלים.

"צריך להיות מסור וללמוד את המשחק, לא סתם להגיד 'באתי להיות מוטומבו או אולאג'ואן הבא'", הסביר מוטומבו, "צריך ללמוד מה עשו הגדולים לפניך. כשהייתי צעיר צפיתי הרבה במה שעשו קארים, ווילט ויואינג, וניסיתי להבין איך הגיעו לאן שהגיעו. היתה לי הזדמנות לבלות עם ביל ראסל לפני שהתחלתי לשחק ב-NBA. הוא אמר לי 'בני, יש לך הזדמנות לשלוט במשחק. אל תיתן לאף אחד להגיד שלא תצליח. אם תחסום ותיקח ריבאונדים, תוכל לשבור כל שיא'. האמנתי במה שהוא אמר והלכתי לעבוד".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ