ענקי משחק חפים מאגו שהתמסרו באותו הלול: כך הפכה ספרד למכונת כדורסל קטלנית

ספרד החלה את הטורניר כנבחרת אפרורית שנראה ששואפת לרבע גמר, אולי חצי. היא סיימה אותה כאלופת העולם וכמפלצת הגנתית. גאסול, יוי וכמובן - ריקי רוביו - שיחזרו את ההישג של "דור הזהב", הרבה בזכות המאמן סקאריולו שהפעם מקבל את הקרדיט הראוי

אלעד זאבי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אחרי פתיחת טורניר אפורה, הספרדים הוכיחו מה הם שווים גם ביום שאחרי דור הזהב
אחרי פתיחת טורניר אפורה, הספרדים הוכיחו מה הם שווים גם ביום שאחרי דור הזהבצילום: JASON LEE/רויטרס

שלוש דקות וחצי לסיום הרבע השלישי, כשארגנטינה בפיגור 21 הפרש, לואיס סקולה לקח את הכדור ופשוט חפר מסלול לסל דרך גופו של מארק גאסול. השופטים שרקו לעבירה של האחרון, שהרגישה יותר כמו שריקת פרס מפעל חיים: יותר מכפי ששיקפה את מה שקרה במהלך, היא הצדיעה למה שעשה סקולה בטורניר הזה עד משחק הגמר.

באותו שלב במשחק עמד סקולה על 0 מ-5 מהשדה, ללא נקודות, כשהוא נרמס בהגנה ובהתקפה על ידי גאסול והאחים הרננגומס. כאילו שכח להודיע לפיה הטובה שהוא זקוק לתוספת זמן בנשף או פספס טבילה במעיין הנעורים שגילה בסין, הוא נראה בדיוק כמו שפורוורד בן 39 ששיחק 7 משחקים ב-14 ימים אמור להיראות – אטי, כבד וסחוט. עבור ארגנטינה זו היתה מכת מוות, בטח כשמדובר בפעם הראשונה בטורניר שלא הצליחה להפגין יותר אגרסיביות מיריבתה.

נהוג להגיד על גמר מהסוג הזה – במעמד צד אחד – שהוא אנטי-קליימקס, ש"לטורניר הזה הגיע יותר". אוהדים שליוו את הטורניר בשבועיים הללו אולי מרגישים כך, אבל לספרד אי אפשר לבוא בטענות. זו היתה תצוגת תכלית של כל מה שהופך את המדינה הזו למעצמה בתחום: שילוב טבעי של דורות, כאילו כולם התמסרו באותו לול; ניסיון במעמדים גדולים; כדורסל נהדר שמשלב בין מהלכי תן ולך פשוטים, חסימות כפולות, חיתוכים משולשים וחדירות מתוזמנות שלוקחות מה שההגנה נותנת; וענקי משחק חפים מאגו, מסתפקים בתפקידים שוליים במשחקים מסוימים ויודעים בדיוק מתי תורם להתעלות.

לואיס סקולה (משמאל) לא הצליח להתמודד עם מארק גאסול
לואיס סקולה (משמאל) לא הצליח להתמודד עם מארק גאסולצילום: THOMAS PETER/רויטרס

ספרד פתחה את הטורניר כמו נבחרת אפורה שתסתפק ברבע גמר ותנסה לגנוב מקום בחצי הגמר. הסגל שלה נצץ הרבה יותר בעבר, עם שמות כמו פאו גאסול, חואן קרלוס נבארו, חוסה קלדרון וניקולה מירוטיץ', אבל ככל שהתקדם הטורניר, ההווה נראה יותר ויותר קטלני. בשלב השני ספרד העבירה הילוך, הפכה את ההגנה שלה ליער שחייבים להיכנס אליו ואי אפשר לצאת ממנו. בהתקפה נפתחו הצ'אקרות בהדרגה - בהתחלה לרוביו, שתקף את תואר ה-MVP של הטורניר כבר בהכנה, ואז לגאסול, יוי ולצוות המסייע, שנראה טוב בהרבה על הפארקט מאשר על הנייר. במשחק האחרון הן נפתחו אפילו לרודי פרננדס, שתוגמל בהנפת גביע העולם כקפטן.

כאן זה המקום לתת קרדיט לעבודה של סרחיו סקאריולו, שנלכד בסיום במעגל צהלות על ידי הצוות המקצועי שלו. סקאריולו לא קיבל מספיק קרדיט על ההישגים בימי הזוהר של "דור הזהב", נוכח שפע הכישרון שעמד לרשותו, אבל הזהב הספציפי הזה רשום על שמו לא פחות מאשר על שמם של רוביו, יוי וגאסול. רק לפני שלושה חודשים הוא חגג כחבר מן המניין במעגל הצהלות סביב ניק נורס, מאמן טורונטו, אחרי עונה כעוזר. "היה קצת קשה להתרגל לכך שאינך האיש שמקבל את ההחלטות", הודה אז. את החסכים שצבר השלים בגביע העולם, טורניר בו רוב ההחלטות שקיבל הובילו את נבחרתו לטעום קונפטי בגביע.

סקולה וארגנטינה לא זכו לטעום, בניגוד מוחלט לתחושה סביב הנבחרת הזו עד הגמר. דרכם למשחק האחרון היתה כמעט מיסטית, נותנת תחושה של ניווט על ידי הגורל. מדליית הכסף היתה אולי מתקבלת ביתר חגיגיות אם רק ההופעה האחרונה היתה משתווה לקודמותיה, אבל זה לא עולם מושלם. לו היה, הטורניר הזה היה מסתיים עם שתי נבחרות מושלמות.

אמא הבאנו גביע: האחים הרננגומס עם גביע העולם
אמא הבאנו גביע: האחים הרננגומס עם גביע העולםצילום: Ng Han Guan/אי־פי

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ