"אני נאבק כדי ללכת": דייויד בלאט סיפר על התמודדותו עם טרשת נפוצה

המאמן הישראלי התראיין ביוון ופירט על הקשיים איתם הוא מתמודד. "פעמים רבות שאלתי את עצמי: 'למה אני?' אך מהר מאוד הבנתי שזו מחשבה הרסנית"

ספורט הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דייויד בלאט. "אני מתקשה ללכת"
דייויד בלאט כמאמן אולימפיאקוס. "אני מתקשה ללכת"צילום: Petros Giannakouris / AP

דייויד בלאט התראיין היום (ראשון) ב"ספורטיים" היווני ובו חשף את התמודדותו עם מחלת הטרשת הנפוצה. "את המחלה מהסוג שיש לי אי אפשר להסתיר. גם אי אפשר להסתתר ממנה. כל מה שאפשר לעשות זה להסתכל לה בעיניים, לנסות לתקשר איתה, ללמוד עליה ולתת לאנשים אחרים לעזור לך", אמר בלאט, "מבחינה מנטלית התקשיתי מאוד אחרי גילוי המחלה. היו רגעים בהם כמעט נשברתי. אבל לאט לאט התחלתי לקבל את מה שקרה לי. התחלתי להכיר בהשלכות של המחלה - העובדה שלא אוכל לחזור ולאמן, הקושי הפיזי, הטיפולים, השינוי בחיים. אני צריך לעבוד קשה כדי להיות חזק, גופנית ונפשית. 

בלאט שסיים את תפקידו בניו יורק ניקס כיועץ שוהה כעת בארצות הברית וחושב על התפקיד הבא בכדורסל. "הכדורסל היה כל חיי. זה נכון גם היום, אבל בצורה אחרת", הוא אמר, "עמדתי על הקווים במשך 30 שנה ועכשיו אני לא יכול לעשות זאת יותר. פרשתי. להיות מאמן אומר לזוז כל הזמן ממקום למקום ואין לי את היכולת הזו כרגע. זה קשה, אבל בחרתי להתמודד. אני יכול להמשיך לתרום לכדורסל - כמנהל, כיועץ, כמרצה. אני יודע איך לבנות קבוצה, להרכיב סגל, לפתח שחקנים. הכדורסל הוא לא רק להיות מאמן". 

המאמן שהגיע לגמר ה-NBA עם קליבלנד סיפר על הרגע בו התפרצה אצלו המחלה. "אני אפילו לא יודע מתי המחלה התפרצה אצלי. הרופאים לא בטוחים ויכול להיות שזה קרה כבר לפני שלוש או ארבע שנים", סיפר בלאט, "עד מרץ בשנה שעברה לא הרגשתי כלום. המחלה התגלתה אצלי בשלב מאוחר. זו היתה כמובן הפתעה גדולה, כי טרשת נפוצה אופיינית בגילים צעירים יותר. הרגשתי חולשה ברגליים ולכן עברתי ניתוח. זה היה אמור לפתור את הבעיה אבל היא חזרה אחרי שבעה או שמונה חודשים. לא הרגשתי שיפור והכאבים רק הלכו והתחזקו. התקשיתי ללכת. 

"פעמים רבות שאלתי את עצמי: 'למה אני?' אך מהר מאוד הבנתי שזו מחשבה הרסנית, בזבוז של זמן ואנרגיה. גם אם אני אמצא תשובה לשאלה הזו, היא לא תעזור. זה לא חשוב. המסר שלי לאנשים שמתמודדים עם מחלות כרוניות הוא לא לוותר לעולם. זה לא יהיה קל אבל אל תרימו ידיים. תעריכו את הדברים הטובים בחייכם. לא קל לי, ממש לא קל. קשה לי לנוע בחופשיות, אפילו בתוך הבית שלי. השרירים שלי מתעייפים מהר מאוד. אני נאבק כדי ללכת ולשחות, לשמור על אורח חיים ספורטיבי. אני שומר על סדר היום שהרופאים המליצו לי עליו ומשתדל לראות גם את הטוב בתוך הקשיים הגדולים האלה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ