לקנות פיסת פארקט ממלחה שעדי גורדון חתם עליה זו מצווה. אבל באמת

פרויקט "מנהיגות קולעת" נועד להקנות ערכים ולפתח יכולות מנהיגות בקרב נערים מאוכלוסיות מגוונות. בימים של חוסר ודאות תקציבית, הארגון מגייס כספים בדרכים מקוריות כדי לשמר את פעילותו: "לא ייצא מפה דני אבדיה, אבל אנחנו רוצים שהם יהיו אזרחים טובים"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צעירים בפרויקט "מנהיגות קולעת" משחקים כדורסל. "אנחנו רוצים לגרום להם להסתכל ולשאוף למעלה"
אריה ליבנת
אריה ליבנת

בשבוע שעבר חגג אנטוניו מקדייס יום הולדת. למחרת, לטרל ספריוול - שחנק את מאמנו בגולדן סטייט באמצע שנות התשעים - חגג את היום המיוחד שלו, וכעבור יום נוסף הגיע תורו של דן מארלי הצלף. רוצים לדעת איזה שחקן עבר חוגג היום את יום הולדתו? היכנסו לקבוצת הפייסבוק "מנהיגות קולעת". בכל יום מוצעים שם למכירה פומבית קלפים של שחקני עבר מה-NBA ולעתים גם פריטים נוספים שחובבי כדורסל ודאי יאהבו, כמו למשל גופייה חתומה של ים מדר מנבחרת העתודה. הבונוס האמיתי: כל הרווחים מוקדשים למטרה טובה. 

"בתקופה האחרונה, בגלל אי-ודאות בנוגע לתקציב והפגיעה שיצרה הקורונה בחברות מהמגזר הפרטי, התחלנו לבצע מכירות פומביות", מספר לירן ג'רסי, מנכ"ל ומייסד הארגון "מנהיגות קולעת", "העיתונאי אוריאל דסקל נתקל בנו במקרה וסיפר שיש לו קלפים של מייקל ג'ורדן שהוא יכול לתרום לנו. אחר כך התחלנו לחפש מוצרים של פעם, גופיות במחסנים. איגוד הכדורסל תרם לנו גופיות של שחקני נבחרת, הפועל ירושלים תרמה לנו גופיות של כל שחקני החמישייה. עידן זלמנסון אפילו אמר כמה דברים".

"מנהיגות קולעת" זה הפרויקט השלישי של עמותת היוזמה החינוכית-ספורטיבית, אחרי "שער שוויון" ו"בועטות". בדומה לפרויקטים הקודמים, הפרויקט נועד להקנות ערכים ולפתח יכולות מנהיגות בקרב נערים מאוכלוסיות מגוונות, לתרום לחיזוק הביטחון העצמי והזהות האישית, ולפתח מנהיגות ומצוינות לימודית. כמו כן, השאיפה היא לסייע להגברת מעורבות ועשייה חברתית, עידוד לשירות משמעותי בצבא וקיום אורח חיים בריא.

העמותה נוסדה אמנם ב-2012, אבל ניצני הפעילות שלה החלו כבר ב-2009. "כשלמדתי באוניברסיטה העברית, התנדבתי עם חברים במרכז קהילתי בתלפיות", מספר ג'רסי, "לימדתי עולים מבוגרים עברית, בעיקר אתיופים. כשיצאנו מהמרכז, היינו רואים נערים יושבים על ספסלים, שותים ומעשנים. בהתחלה התעלמנו מהם. יום אחד מישהו בא לשאול שאלה והתחלנו לדבר. שאלתי מה הם אוהבים לעשות. הם ענו שהיו שמחים אם היה להם כדורגל. השגתי להם ציוד מהפועל קטמון, התחלתי לאמן אותם ולעזור להם בשיעורי בית. יום אחד החברים באוניברסיטה ראו אותי הולך עם ציוד ספורט, התעניינו במה מדובר והצטרפו אליי. תוך שנה כבר היתה פעילות בשבעה בתי ספר".

אחרי שהחברים באוניברסיטה סיימו תואר, רובם עברו להתגורר בתל אביב. כך החלו פעילויות דומות במרכז - בדרום תל אביב, יפו, לוד ורמלה. "היום כבר יש לנו 400 קבוצות בכל רחבי הארץ, ממג'דל שמס ועד אילת", אומר ג'רסי. במאי 2018 קיבלה "שער שוויון" מענק בגובה 50 אלף יורו מקרן הילדים של אופ"א. באותה שנה הוקמה התוכנית החברתית "בועטות" לילדות ונערות - שהתחילה עם ארבע קבוצות בלבד וכעת כוללת 85 - וכן פרויקט הכדורסל "מנהיגות קולעת".

"האמת שאת הפרויקט הזה לא אנחנו המצאנו ואנחנו אפילו הגלגול השני שלו", מספר ג'רסי, "הבעלים של פילדלפיה 76' מה-NBA, ג'וש האריס, שמע על ההצלחה שלנו ויצר איתנו קשר באינטרנט. הוא לא הבין איך הוא בקושי מפעיל קבוצה אחת בעשרות אלפי דולרים ואנחנו מפעילים כל כך הרבה קבוצות בסכום הרבה יותר נמוך".

פחות משלוש שנים אחרי תחילת פעילותה, הגיעה "מנהיגות קולעת" ל-270 בני נוער מכיתה ז' עד י"ב ב-18 קבוצות מהפריפריה החברתית והגאוגרפית - בצפון, בדרום ובמרכז. בניגוד לכדורגל, בכדורסל אפשר דווקא לתת אפיון בולט לפעילים, כש-65% מהם אתיופים. "זה יהיה לא פוליטיקלי קורקט, אבל כשהאריס הגיע לארץ כדי לחגוג בר מצווה לבן שלו, הוא תהה איך זה שבארצות הברית רוב שחקני הכדורסל הם שחורים ובארץ השחורים לא מגיעים לכדורסל", מספר ג'רסי, "אתיופים בדרך כלל נעדרים ממשחק הכדורסל. אנחנו רוצים לגרום להם להסתכל ולשאוף למעלה. הכדורסל הוא סמל סטטוס ואנחנו רוצים לעזור להם להתקדם בחיים, להגיע לשירות משמעותי בצבא, אחר כך ללימודים באוניברסיטה ובהמשך להשתלב בשוק העבודה".

עידן שטיגליץ הצטרף לפני שנה לארגון. בשנה הראשונה עבד עם קבוצה בקרית גת ובשנה הקרובה הוא עובר לבאר שבע. "אני משמש כמאמן הקבוצה וגם מעביר להם פעילות חינוכית", הוא אומר, "יש לנו בשבוע שני אימונים באורך שעה וחצי ומפגש אחד בו אנחנו מעבירים פעילות ערכית, לפעמים דרך הספורט, אבל לא בהכרח. הפעילות מתקיימת במתקני בית הספר אחרי שעות הלימודים, בשיתוף פעולה עם המחנכים והרכזים של בית הספר".

בכל קבוצה יש 15 בני נוער. "מצד אחד חשוב שיהיה נפח של קבוצה, מצד שני חשוב שיהיה יחס אישי לכל אחד", מסביר שטיגליץ, "אם עובר על התלמיד משהו בבית הספר, אנחנו מנסים לעזור לו. מחפשים את אלו שמתקשים במסגרת ויש להם יכולת לחוות הצלחות. אנחנו מנסים להעצים אותם. עצם זה שיש מאמן שרואה אותם ואומר להם שלום, נותן להם מקום גם להנאה, זה הרבה. אנחנו מהווים דוגמה אישית של התנהלות, של שפה, של ערכים. לפעמים קשה להם ללמוד בבית ספר והמורים כועסים עליהם או שלא הלך להם במבחן, ואז הם באים אלינו להנות".

פעם בחודש מקיימים כל הפרויקטים טורנירים אזוריים בין הקבוצות השונות, ואחת לכמה זמן נערכים גם טורנירים ארציים. "בטורנירים הללו יש הזדמנות להנחיל ערכים של ספורטיביות, שיתוף פעולה ותחרותיות בריאה", מספר שטיגליץ, "לכל קבוצה יש את המדים שלה וזה נותן לשחקנים מחויבות כלפי הקבוצה. נער משכונה ד' בבאר שבע שמייצג את בית הספר ואת השכונה, זה מעצים אותו, גורם לו תחושת השתייכות. הוא לא יזרוק את העטיפה של המסטיק על המדרכה".

ג'רסי, "מבני הנוער שהיו עומדים מאחורי הסל במלחה", הצליח לשלב בפרויקט גם את אליל נעוריו עדי גורדון, שחתם על חתיכת פארקט מהאולם הישן של הפועל ירושלים. פיסת ההיסטוריה הזו נמכרה עבור תרומה בגובה 2,500 שקל. העמותה החברתית אמנם רוצה לעזור לכדורסל להגיע לרמה של הכדורגל, אבל אין לה שאיפות למקצוענות. "יאניס ספרופולוס ועודד קטש לא יעבדו אצלנו, אבל עבור הילדים האלה, כל מאמן הוא כמו אלוהים", מסביר ג'רסי, "לא ייצא מפה שחקן כמו דני אבדיה, אבל אנחנו רוצים שהם יהיו אזרחים טובים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ