כדור האש האנושי של מכבי תל אביב היה מספיק מול רוב היריבות. לא מול הג'וקר

לא אחד כאטורה מסינה, קונטרול פריק שמנסה להשאיר לגורל כמה שפחות מקום להתבטא, יוותר על הכנת וידאו מדוקדקת. סביר מאוד להניח שאת המשחק של מכבי תל אביב מול בסקוניה בשבוע שעבר, 40 דקות נטו של פסטיבל כדורסל, הוא פירק לגורמים דיגיטליים - מהפלואוטרים של נייט וולטרס ועד החיתוכים של אלייז'ה בראיינט. סביר גם להניח שאחרי שעשה זאת, תקע את שחקניו הרבה יותר מ-40 דקות בחדר התדריכים כדי לשנן איך לתקוע מקלות בתרגילים של מכבי תל אביב, שקצת חזרה אתמול אחורה בשטף ההתקפי שלה - חרף 88 הנקודות שקלעה.

בצד השני, ספרופולוס - כטוב לבו ברוטציה - החליט שיש לו מספיק כלים בשביל לנקוט בגישה הגנתית שונה מול מילאנו, וחזר לחילופים האוטומטיים. ג'ייק כהן ודני אבדיה, אלסטיים וברוכי סנטימטרים, קיבלו דקות נכבדות במחצית הראשונה על חשבון שחקנים אחרים, מתוך מחשבה שיוכלו להקשות הגנתית על הרכבים ארוכים שיעמיד מסינה. 47 הנקודות שספגה מכבי במחצית הראשונה אילצו את ספרופולוס לחשוב שוב על הרוטציה הזו, כי ההגנה שחיסלה את אולימפיאקוס, פנרבחצ'ה ובסקוניה לא הגיעה לאיטליה. לזכותו ייאמר שלבסוף הוא חשב מחוץ לקופסה, אלא שהוא גם קצת התאהב יותר מדי במחשבה הזו.

• כשפגש לאחרונה את מכבי ת"א הוא הפסיד. אז הוא הלך ללמוד מהטוב מכולם
• ספרופולוס הניח בקבוק חשוד בחדר ההלבשה לפני המשחק, והכריח את כולם לשתות

הרכב שלושת הגבוהים, בלאק-האנטר-אייסי - שהחזיר את מכבי תל אביב למשחק מול חימקי - החזיר אותה גם אתמול ברבע השלישי, אבל דווקא המחויבות ארוכת הטווח של ספרופולוס להרכב הזה היתה בעוכריו. שחקן פוקר טוב יודע מתי להמר על כל הקופה, אך גם מתי עדיף להתקפל ולהסתפק ברווחים; מכבי תל אביב אמנם הרוויחה קאמבק מרשים בזכות טריפל הגבוהים שלה ברבע השלישי, אבל ברבע האחרון גם ספגה מבול שלשות שהם איחרו אליהן וחזרה לשחק "סקוטיבול" בהתקפה כשהם נותרו יחד על הפארקט.

ווילבקין בהלך רוח של כדור אש אנושי אולי היה מספיק מול יריבות אחרות, אבל לא מול יריבה שיש לה את סרחיו רודריגס. את האיש הזה, ככל הנראה, לוקח מסינה איתו גם לסופרמרקט השכונתי, על מנת שיבחר עבורו אבוקדו ואבטיחים. רודריגס, התברר שוב, לא מסוגל לקבל החלטה רעה. ההבדל בין איך שמילאנו נראית בדקות שהוא על הפארקט לבין מה שהיא עושה כשהוא נח על הספסל לא מתבטא רק בפלוס או מינוס, אלא בחוויית הצפייה הכוללת. מילאנו בלעדיו היא כמו סרט איכותי שנטלו ממנו את הדמות שמניעה את העלילה - "האביר האפל" בלי הג'וקר, "מת לחיות" בלי ג'ון מקליין או "להרוג את ביל" בלי ביל. כשהוא שם, רוקד עם הכדור לצלילים שרק הוא שומע כשלצדו לואיס סקולה הבלתי נגמר, מילאנו מסוגלת להיראות כמו שובר קופות בפוטנציה.

החדשות הטובות מבחינת מכבי תל אביב הן שבמספר צמתים במשחק הזה, בהם גרסותיה הקודמות היו נשברות מהר יותר מכוס עטופה בנייר כסף בחתונה, היא מצאה דרכים לחזור והשאירה לעצמה סיכוי לנצח כמעט עד הרגע האחרון. מצד שני, היא כבר עשתה מספיק דברים יפים העונה כדי לא להחשיב אף הפסד מכובד – ולא משנה איפה או מול מי - כהישג. ואולי, בעצם, דווקא אלה החדשות הטובות באמת מבחינתה.