"אלה לא אוהדים, יותר כמו כנופיות": טאקר ואינגלס שיתפו על החוויות שלהם מישראל

המעבר מאירופה ל-NBA בדרך כלל דורש התאמות מקצועיות, בשתי היבשות משחקים כדורסל אבל לא תמיד המשחק דומה. מתברר שגם החוויה היא לא בדיוק אותו דבר. האתר האמריקאי theScore בדק אצל כמה שחקנים בליגה הטובה בעולם, כיצד הרגישה החוויה שלהם באירופה.

"אין כמו יוון וטורקיה. גם ישראל די משוגעת", סיפר אקס הפועל חולון והיום שחקן יוסטון, פי ג'יי טאקר, "אלו לא ממש אוהדים, יותר כמו כנופיות, כמו שכונות. העניין הוא מאיפה אתה בא, והם לוקחים את זה אישית. הם אוהבים - ממש אוהבים - את הקבוצות שלהם. כשהייתי ביוון, שיחקתי באריס נגד פאוק בדרבי של סלוניקי והצמידו לי אבטחה. זה היה כל כך משוגע שהיו צריכים להפסיק את המשחק ושיחקנו במועד אחר בלי אוהדים".

"יש באירופה משוגעים גם במובן הטוב", סיפר ג'ו אינגלס מיוטה ג'אז שהניף את גביע אירופה במדי קבוצה ישראלית. "במכבי תל אביב בה שיחקתי, אף אחד לא זרק שום דבר אבל כשיש מאחוריך 15,000 אוהדים שמשוגעים על הקבוצה, זה די פרוע."

בראד וונאמייקר מהסלטיקס סיפר על העבר שלו באיטליה, צרפת, גרמניה וטורקיה: "האולם הכי מטורף ששיחקתי בו היה בבלגרד, של הכוכב האדום. האוהדים שלהם חסרי רחמים, לפני המשחק הם ממש על המגרש צועקים עלינו. הדבר הכי קיצוני שקרה לי זה שאוהד זרק עלי מגבת כשבאתי להוציא חוץ, אבל האוהדים שלהם גם זורקים מטבעות. ביוון כולם מעשנים באולם, זו הנורמה שם. אתה חוזר אחרי המחצית וכל האולם מלא בעשן ואתה משתעל ובקושי יכול לנשום."

"יש מקומות שאם אתה לא נזהר אתה ממש יכול להיפגע", סיפר גוראן דראגיץ', "הם זורקים דברים משוגעים. שיחקתי פעם נגד אולימפיאקוס והם זרקו תפוזים על המגרש, אף פעם לא הבנתי למה. בבלגרד הם פשוט זורקים מטבעות ומצתים. שיחקתי פעם נגד זאדאר ואחד השחקנים שלנו התחיל ללכת מכות עם שחקן שלהם ואז האוהדים שלהם פרצו למגרש ותקפו אותנו. היינו צריכים לרוץ לחדר ההלבשה באמצע המשחק, הייתי רק בן 16."