למען הסולידריות, למען איחוד אירופה

ב-1983 שימש הכדורגל בפולין כלי במאבק מעמד העובדים בקומוניזם. הזכייה של לכיה גדאנסק הקטנה בגביע היוותה סממן מרכזי לכך

ג'ונתן ווילסון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ג'ונתן ווילסון

זה היה סיפור מהאגדות, הגדול בהיסטוריה של הכדורגל הפולני. לכיה גדאנסק, קבוצה מהליגה השלישית, גברה על וידז'ב לודז', שלאסק ורוצלאב ורוך חורזוב בדרך לגמר הגביע הפולני ב־1983. שם היא ניצחה את פיאסט גליוויצ'ה 2–1 כדי להשלים מסע מפואר. הצלחה מהממת כזו תהווה הישג חריג בכל עידן, אבל עבור גדאנסק של אותה תקופה זה היה כך במיוחד. "סולידריות", התנועה הפרו־דמוקרטית שהתבססה במספנות והונהגה על ידי מנהיג ארגון העובדים לך ולנסה, היתה בשיאה. בניסיון לשמור על הסדר, הנהיגו הרשויות הקומוניסטיות משטר צבאי.

"היה עלינו לעשות את המיטב כדי שהמהפכה תמשיך להתגלגל", הסביר ולנסה כשפגשתי אותו בגדאנסק בשנה שעברה, "היינו צריכים לחזק את היסודות כדי להמשיך להיאבק. ספורט היה רק אחד מהדרכים בהן נפגשנו וגילינו כמה יש לנו במשותף. הפכנו קרובים יותר בזכות הכדורגל והסתמכנו על מערכות היחסים הללו. כדורגל היה חשוב מאוד".

משחקים הפכו נקודות מפגש למחאות, היציעים לזירה בה המשטרה החשאית כבר לא נהנתה משליטה. כל כך פרנואידים הפכו אנשי השלטון, שכל משחקי גביע העולם 82' - בו סיימה פולין במקום השלישי - שודרו בעיכוב של כמה דקות כדי שניתן יהיה להסתיר שלטים בעד "סולידריות". "היינו צריכים להראות למפלגה הקומוניסטית שהם לא היחידים בפולין שמחזיקים בכוח באותה תקופה", אמר ולנסה, "הם תמיד ניסו לדכא אותנו ולהמעיט במשמעותנו, כך שהיה עלינו להתאחד. הם ממש הרגישו משותקים כשראו כמה מאוחדים היינו במהלך משחקי כדורגל".

לך ולנסה. "במפלגה הקומוניסטית ממש הרגישו משותקים כשראו כמה אנו מאוחדים על המגרש"צילום: אי–פי

שאלתי אותו האם בהצלחה של לכיה בגביע היתה טמונה איכות סמלית, שהיא הוכיחה כי אנדרדוג מלא השראה מסוגל לנצח. "יש משהו בדבריך", השיב, "אתה יכול לפרש זאת כך. עבורנו זה היה ניצחון שהושג על ידי מועדון נהדר, אבל אחרים ראו בנו כדוד שמתמודד ומכריע את גוליית".

להצלחה בגביע היתה משמעות נוספת: לכיה העפילה לגביע אירופה למחזיקות גביע. היא הוגרלה מול יובנטוס בסיבוב הראשון והובסה בטורינו 0–7 במשחק הראשון. בכל הנוגע לכדורגל, הפך משחק הגומלין לפורמלי בלבד. עבור גדאנסק, "סולידריות" ו־ולנסה, זו היתה הזדמנות.

המשחק, בו ניצחה יובה 3–2, הוקרן ישירות באיטליה, כך שהצנזורים לא היו יכולים להשתיק את קריאות ההתנגדות לשלטון. ולנסה, ששוחרר מבית הסוהר מספר חודשים קודם לכן, חמק מאנשי המשטרה החשאית והוגנב לתוך האיצטדיון. במהלך המחצית הראשונה הופיע ביציע לקול תרועות נרגשות. "האיצטדיון היה מלא", הוא מספר, "הקהל קרא 'סולידריות'. זה נשמע ממש מושלם. ממש הרגזנו את הקומוניסטים ואת המשטרה החשאית. כן, זה היה רגע נהדר". חודש מאוחר יותר זכה ולנסה בפרס נובל לשלום.

ולנסה רואה באירוח יורו 2012 צעד חשוב בהתפתחותה של פולין. "הבעיה היא שאין לנו ברירה", אמר, "אנחנו חייבים לאחד את אירופה, חייבים ללמוד זה מזה. פולין לא מסוגלת כלכלית לארח את המשחקים האולימפיים, ולכן עלינו לעשות הכל כדי להכיר זה את זה בצורה הטובה ביותר. פולין זקוקה ליותר ביטחון עצמי וכולנו זקוקים ליותר אחדות אירופית. זהו עולם פוליטי וספורט אינו חלק מכך, אבל זה יעזור מאוד".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ