יורו 2012

הזמן של פורטוגל לשנות את הגורל

במדינה בה מושרשת פסימיות נצחית כלפי סיכוי להצלחה, כל טורניר הוא הזדמנות לדכדוך. הערב מול גרמניה תנסה הנבחרת להוכיח אחרת

שאול אדר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שאול אדר

נבחרת פורטוגל תפתח הערב (21:45, שידור בערוץ 9) את הופעותיה ביורו 2012, כשתשחק מול גרמניה בבית המוות של האליפות. הפורטוגלים מקווים כי המשחק הזה, כמו גם האליפות כולה, ישנו את ההיסטוריה המדכאת משהו של הנבחרת, ויהוו את נקודת המפנה באווירה הכללית המלווה אותם בטורנירים גדולים, בדרך כלל.

כדי להבין למה הכוונה צריך לחזור אחורה בזמן. כשלואיש פליפה סקולארי התמנה למאמן פורטוגל לקראת יורו 2004, שהתקיים במדינה, הוא החליט להתמודד ישירות עם הבעיה המרכזית של הנבחרת. המאמן שזכה במונדיאל עם ברזיל החליט להפוך את פורטוגל, הנבחרת והמדינה, למקום שמח יותר, פטריוטי ונטול רגשי נחיתות.

ביוזמתו כוסתה המדינה בדגלים, האוהדים התבקשו ללבוש את חולצת הנבחרת והשחקנים הקליטו שיר קליט. אווירת פסטיבל החליפה את הדכדוך הרגיל. "אנחנו אומרים שלספרדים יש מוסיקת פלמנקו ולפורטוגלים יש את הפאדו", אומרת בגוניה פרס, כתבת "אל מונדו" שחיה בליסבון בתקופת היורו. פאדו, גורל בפורטוגזית, היא מוסיקה נוגה העוסקת בגעגועים ובאובדן. סקולארי החליט להתמודד עם הגורל הפורטוגלי.

פאולו בנטו באימון נבחרת פורטוגל. השחקנים יחליטו איך הם רוצים שהמנה שלהם תהיה עשויהצילום: רויטרס

"אחת התכונות שמאפיינות אותנו כעם היא לחשוב עם הלב ולא עם הראש", כתב אז העיתונאי רואי פיליפה מונטיירו, "כאשר אנו נתקלים בבעיה, לא חשוב כמה קטנה, המציאות נצבעת בשחור והימים הופכים ל'פאדו' - עצב שלא רואים את סופו. התכונה הזאת, שתוצאתה היא פסימיות תמידית כלפי אפשרות של הצלחה, כה מושרשת, עד שגם הכדורגלנים המוכשרים בעולם לא יצליחו לשנות את האווירה שהיא יוצרת ערב כל טורניר גדול בהשתתפות הנבחרת".

סקולארי הצליח לשנות את מצב הרוח הלאומי, ועד היום נזכרים במדינה בנוסטלגיה באותו גל גאווה ושמחה. אלא שבגמר היורו מול יוון, היה נדמה שהגורל גדול יותר מכל מאמן ברזילאי או דור זהב פורטוגלי. היוונים ניצחו, שחקן בן 19 בשם כריסטיאנו רונאלדו מירר בבכי והאומה התנחמה במוסיקה.

מאז, הדימוי לא השתנה. ב-2006 הפסידה הנבחרת לצרפת בחצי גמר המונדיאל במשחק נוראי. ב-2008 ספגה שערים מביכים בהפסד 2-3 לגרמניה ברבע הגמר. בגביע העולם לפני שנתיים התקשתה פורטוגל לאיים על ספרד במשחק בין השתיים, שהסתיים בניצחון 1-0 של הנבחרת האיברית הבכירה.

היו גם סיבות אחרות לכישלון המתמשך - בעיקר קרלוס קירוש. עוזרו לשעבר של אלכס פרגוסון היקנה לנבחרת סגנון הגנתי שלא תאם את השחקנים שברשותו. אחרי מפח הנפש בדרום אפריקה הוא החל את מוקדמות היורו בתיקו ביתי מול קפריסין והפסד בנורווגיה, אחריו פוטר. במקומו התמנה פאולו בנטו, מאמן ספורטינג ליסבון ושחקן עבר בנבחרת, שזכור בעיקר בעקבות תקרית בחצי גמר יורו 2000 מול צרפת - במהלכה ניסה לחטוף את הכרטיס האדום ששלף השופט לנונו גומש. המינוי של בנטו זכה לתגובות צוננות, אבל תמיכה ציבורית של רונאלדו העניקה לו ימי חסד.

בנטו אינו דמות כריזמטית כמו סקולארי, אבל הצליח לחלץ בעור שיניו עלייה ליורו וזכה באמון הציבור. פורטוגל סיימה את המוקדמות במקום השני אחרי דנמרק, לאחר שהקדימה את נורווגיה בהפרש שערים בלבד. ניצחון על בוסניה בפלייאוף הבטיח את העלייה.

כריסטיאנו רונאלדו. בנטו יצטרך למצוא את האיזון בין הגאונות לאנוכיות שלוצילום: רויטרס

אחד הדברים שהיקנה בנטו לנבחרת הוא סגנון משחק משוחרר יותר. הנתון הבולט ביותר הוא התרומה של רונאלדו לנבחרת: אחרי שהבקיע רק פעמיים בשנתיים בהדרכת קירוש, שהציב אותו כחלוץ בודד, הוא מצא את הרשת תשע פעמים ב-11 משחקים. "זה לא שאנחנו סומכים רק על שחקן אחד שיפתור לנו את כל הבעיות", הצהיר בנטו, "אנחנו מנסים לשחק כקבוצה. יהיו שחקנים שיעזרו לנו לפתור מספר בעיות, ובמקרה של רונאלדו יהיה זה הודות לאתלטיות ולדינמיות שלו, אבל אם מישהו צריך לספוג את הלחץ הרי זה אני".

בנטו מנסה לשדר לעולם שמדובר בקבוצה, אבל התוצאה הפוכה. נדמה שהעיסוק בנושא רק מדגיש את חולשות הנבחרת. ריקארדו קרבאליו וז'וזה בוסינגווה הסתכסכו עם בנטו ופרשו מהנבחרת, שסובלת ממחסור בחלוץ חוד, שם אמור הלדר פושטיגה לספק שערים. "כשילדים גדלים הם לומדים לכדרר, לרוץ עם הכדור", הסביר נאני, "רק לעתים נדירות הם משחקים עם הגב אל השער. זו הסיבה שאין לנו הרבה חלוצים". לפני מספר ימים התייחס נאני גם לסוגיית הדומיננטיות של רונאלדו: "הנבחרת היא לא רק רונאלדו או נאני, ובמידת הצורך היא יכולה להסתדר היטב בלי שנינו. בהרכב שלנו יש כמה מהשחקנים הטובים בעולם בעמדות שלהם".

בנטו שומר אותם מרוצים. הוא בחר להפוך את חדר ההלבשה למקום פתוח יותר לרעיונות, לשתף שחקנים בהחלטות ולהפוך אותם לקבוצה של ממש. "למה שלא אדבר על טקטיקה עם השחקנים?", אמר בנטו, שעבד כמלצר במסעדת הוריו, "ברור שאני לא נותן להם לבחור באיזה מערך נשחק, אבל אנחנו יכולים להגיד שהמנה היא סטייק ואז לשאול אותם אם הם רוצים אותו עשוי היטב או נא למחצה, ואם הם מעדיפים אורז או פסטה בצד".

אם נעוות לרגע את המטאפורה, לפורטוגל יש פסטה ואורז איכותיים בדמות פאביו קווינטראו ופפה (ריאל מדריד), ז'ואאו מוטיניו (פורטו) ונאני (מנצ'סטר יונייטד), אבל רונאלדו הוא עדיין המנה העיקרית. על בנטו למצוא את האיזון בין הגאוניות לאנוכיות במידה הנכונה, ולהימנע מכניעה לנרקסיזם של גדול הדור. רונאלדו כחלק מקבוצה הוא שחקן ענק, אבל ברגע שיתחיל לשחק לבדו וינסה להכריע משחקים לבד - מה שקורה כשהוא נלחץ - פורטוגל אבודה. ואז, יישאר לה רק הפאדו.

נבחרת גרמניה. בשורות היריבה הראשונה של פורטוגל כבר יודעים מה הדרך לנצח היום. "אנחנו צריכים לעצור את רונאלדו ולשלול ממנו את האהבה לכדורגל", הצהיר לוקאס פודולסקי, "בפעם הקודמת ששיחקנו מולם הצלחנו בכך. אם ננצח, נשיג מקדמה חשובה להמשך. אם נפסיד, נהיה תחת לחץ". הקפטן פיליפ לאם הוסיף: "לא נתמקד רק ברונאלדו, נלמד את כל נבחרת פורטוגל".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ