כדי שהחגיגה בטורניר יורו 2012, שנפתח הערב (שישי) תהיה מושלמת, קיים צורך בהתגייסות של הקהל המקומי. כפי שנראים הדברים, פולין אכן לבשה אדום-לבן לקראת משחק הפתיחה הערב. כרטיסים לא ניתן להשיג גם בשוק השחור, למרות שאנשים מוכנים לשלם תמורתם סדר גודל של משכורת חודשית. דברים היוצאים מפי אנשי הנבחרת מוגדרים כ"מנטרה".

הערב בוורשה, יצפו עשרות אלפים באיצטדיון לראות את רגלי השחקנים שלהם מדברות. על הפרק: יוון, אותה נבחרת שב-2004 קלקלה את החגיגה של המארחת פורטוגל במשחק הפתיחה, ושלושה שבועות אחר כך עשתה זאת גם בגמר. "קשה להפריז בחשיבות המשחק", הצהיר הקפטן הפולני, יקוב בלאשצ'יקובסקי, "ננסה להוכיח שמקומנו ראוי. התקשורת יכולה להציג תמונה אופטימית או פסימית, אבל אחרי הכל זה תלוי בנו, השחקנים. לנו מחכים המשחקים החשובים ביותר בקריירה".

לכתבות ועדכונים נוספים מיורו 2012 הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

"ננסה לנצח בכל מחיר", הבטיח המאמן פראנצ'ישק סמודה, "צפויים קשיים, הרי היריב מתגונן עם כל השחקנים, אבל אנחנו מכירים את החולשות שלהם והכנו משהו לקראתם".

חרף הבית הנוח יחסית, לא רבים מאמינים בסיכוייה של יוון לעלות לשלב הבא, כרגיל בעצם. "תחזיות המומחים אינן מעניינות אותנו", הצהיר הקשר גיורגוס קראגוניס, "היחס כלפינו היה דומה ב-2004. אנחנו מכירים את הפוטנציאל שלנו, אך לא נדבר עליו בכל מקום. יוון מרוכזת בעצמה ואם נאמין ביכולתנו, בכוחנו להשיג הרבה".

הרגעים המכוננים של שתי הנבחרות

פולין
מוקדמות מונדיאל 1974, איצטדיון וומבלי, לונדון
אנגליה - פולין 1–1
ההיסטוריה של פולין בטורנירי היורו כוללת שני הפסדים ותיקו אחד. בגביעי העולם, לעומת זאת, יש לפולנים שתי הופעות מרשימות, ב־74' וב־82', אז הגיעו לחצי הגמר. באוקטובר 73', מול אנגליה, תיקו היה מעלה את פולין לראשונה בתולדותיה לטורניר ומדיח לראשונה אי פעם את האנגלים. "אני זוכר את המשפט האחרון שהמאמן קזימייז' גורסקי אמר לנו", סיפר השוער הפולני יאן טומאשבסקי, גיבור המשחק, "הוא אמר: 'אתם יכולים לשחק 20 שנה ואלף פעמים בנבחרת ואיש לא יזכור אתכם. אבל הלילה, במשחק אחד, יש לכם הזדמנות לכתוב את שמכם בספרי ההיסטוריה'. הוא צדק".

אנגליה בעטה לשער הפולני 35 פעמים, הפולנים איימו על האנגלים רק פעמיים. טעות אנגלית אחת, בדקה ה־55, סידרה לאורחים שער יתרון, שאוזן על ידי אלן קלארק בפנדל. בשאר הזמן אנגליה תקפה ורק פולני אחד עמד בינה לבין ניצחון. בריאן קלאף, המאמן שהצטרף באותו ערב לצוות השידור, כינה את טומאשבסקי "ליצן קרקס בכפפות" לפני המשחק, אבל זה היה הלילה בו השוער הפולני חרת את שמו בתודעת שתי אומות כדורגל.

"זה לא היה המשחק הטוב ביותר שלי, אבל היה לי מזל", מצטנע טומאשבסקי, שהצליח עם יד פצועה לעצור את התקפות האנגלים. עשר דקות לסיום בעט קלארק מהאוויר ורץ לחגוג, "ואז", הוא מספר, "ראיתי מעין זרוע תמנון צהובה מגיחה והודפת את הכדור שלי".
במונדיאל הדף טומאשבסקי שני פנדלים, אבל "בזכות הערב הזה בוומבלי הותרתי חותם. היו לי כמה הצלות מצוינות. היינו נחותים ביחס לאנגלים ובעצמי הייתי חסר ניסיון, אבל זה כמו שריפה שמשתוללת בבית. אתה מדהים את עצמך כשאתה רץ ומציל רהיטים. בוומבלי היתה שריפה בבית שלנו והצלנו את כל הרהיטים".

הרגע המכונן של הנבחרת הפולנית

יוון
גמר יורו 2004, אסטדיו דה לוז, ליסבון
יוון – פורטוגל 0-1
עולם הכדורגל מאוהב באנדרדוג, אך במקרה של יוון - שהציגה כדורגל פאסיבי ויעיל - הסלידה היתה כמעט אוניברסלית. סדרה של ניצחונות קטנים, כתוצאה מנגיחה אחרי הרמת קרן או כדור חופשי, הפכה את יוון לסמל. נבחרת שעד לאותו יורו לא השיגה ניצחון באף טורניר גמר, הפכה תוך מספר שבועות לסמל.

אוטו רהאגל, המאמן הגרמני, הקנה לאוסף יוונים כמעט אלמונים שיטת משחק, משמעת טקטית ומוטיבציה והפך אותם תוך שלוש שנים לאלופי אירופה. הקפטן היווני תיאו זגוראקיס אפילו התאמן על הנפת הגביע לפני הגמר. שום פרט לא הוזנח. רהאגל קיים מחנות אימונים מיוחדים, איחד את השחקנים ותירגל שוב ושוב הגנה אישית, יציאה למתפרצות וכדורים נייחים. היה מתיש לשחק מול יוון ולא פחות קשה היתה הצפייה בהם, אבל זה עבד.

הגמר עצמו התנהל בתבנית המוכרת. פורטוגל תקפה, החזיקה בכדור, אבל מיעטה להגיע למצבים מול תשעה יוונים. השמירה האישית הלכה ותיסכלה את כוכבי פורטוגל, חלקם בהופעה אחרונה של דור הזהב שזכה באליפויות העולם לנוער ב־89' ו־91'. אחרים, כמו כריסטיאנו רונאלדו בן ה־19, היו על סף פריצה. בדקה ה־57 זכתה יוון בקרן הראשונה שלה. אנחלוס בסינאס הרים את הכדור, אנחלוס חריסטאס ניצל יציאה איומה של ריקארדו ושחזר כמעט במדויק את שער הנגיחה שלו מול צ'כיה בחצי הגמר.

עד לסיום הלכה פורטוגל ודעכה. לואיש פיגו זכה בהזדמנות אחרונה להארכה, אך יוון השלימה את המסע הדל והמרשים לאליפות. "2004 - השנה של יוון", הודפס על גבי חולצות אלפי היוונים באיצטדיון, שהגיעו מכל רחבי העולם כדי להיות שם כשהבלתי ייאמן קורה. היום, בעיצומה של קריסה כלכלית, הקיץ ההוא לפני פחות מעשור נראה רחוק שנות אור.

רהאגל, המאמן הגרמני שהוביל את נבחרת יוון לרגע השיא שלהצילום: רויטרס
הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ