שירה ביורו |

המודל היווני ושחקן החיזוק פרנץ קפקא

אודי שרבני מציג: שירים תמימים על כדורגל. ונתחיל עם השירים על יוון וצ'כיה, רגע לפני שהמשחק ביניהן (19:00, ספורט 1) פותח את המחזור השני

אודי שרבני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אודי שרבני

לכבוד פתיחת המחזור השני של שלב הבתים בכתב אודי שרבני 16 שירים, אחד לכל נבחרת, והם יופיעו כאן ב"ספורט הארץ". כדורגל ושירה, שירה וכדורגל. לקראת המשחק הערב (19:00, ספורט 1) בין נבחרות יוון וצ'כיה, קבלו את שני השירים הראשונים.

המודל היווני

מדי פעם, כאשר אנחנו יושבים ליד אחרים
ואלה מדברים ומדברים
ומדברים
על כל מצבור רכושם
ועל איך הם הכירו את אִשתם
וזו, האחרונה, יודעת מהו נבדל (בעיקר בפרהסיה)
וזו, האחרונה, יודעת איזה צבע ללבוש (בעיקר בפרהסיה)
וזו, האחרונה, יודעת שלא מחליפים קבוצה (בזמן בגידתה).
אז ("או אז!")
אנחנו מחייכים בשקט מתחת לשפמנו
ונזכרים בשלנו.

איך זו, הראשונה, האהובה, נפלה לה בטעות צלחת
ונשברה

בדיוק כשיוון את אליפות אירופה ב-2004 לקחה
ואז ידענו, אפילו אמרנו לעצמנו -
חבּיבּי, איזה טיימינג
זאת ה-אשה!

צילום: אי–פי

פתיחה לסיפור שזכויותיו נקנו מחווה הופה ע"י פלייסטיישן (לא נכתב בידי עופר אדרת)

כשהתעורר פרנץ קפקא בוקר אחד מחלומות טרופים גילה שנהפך במיטתו לכדורגלן ענקי. מוטל היה על גבו הקשה כשריון, צועק "פנדל, פנדל" ומסמן לשופט תנועות של כרטיס, וכשהרים קצת את ראשו ראה את בטנו הקמורה, החומה, מחולקת בהתקשויות מקושתות, שמתחתיה חולצה נוספת עליה כתב הקדשה מבעוד מועד ("מקס ברוד צדק!"), אותה יחשוף לאחר גול עתידי, והשמיכה שבמרומיה, שעוד רגע תגלוש כולה, נאחזת בה בקושי. רגליו הרבות, העלובות בדקיקותן יחסית לשאר מידותיו, ריצדו חסרות ישע מול עיניו. שוב החליק ברחבה מכיוון שלא נעל סטופקס.

איך על פראג שחר לא בקע
בגול השלישי כלה כוחה
איך נדם קול כיכר הומה בחג.
שיר שחלמתי על פראג -
שם השחר עוד יבקע.
גול.

אודי שרבני הוא כותב. לאחרונה הוציא את ספרו "למה אתה לא מחייך" בהוצאת מודן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ