שאול אדר
שאול אדר

המסקנה הראשונה שקופצת מרשימת 16 המשחקים המכוננים של הנבחרות המשתתפות ביורו 2012 היא שאין כמו ניצחון על אנגליה בכדי להציב את עצמך על מפת הכדורגל. היום, ההישג הזה פחות נוצץ (אם כי ניצחון בוומבלי עדיין מרגש גם שחקנים מפורסמים) אבל עבור נבחרות גדולות רבות - כולל הונגריה של שנות ה-50', מערב גרמניה של פרנץ בקנבאואר ונבחרות פחות גדולות כמו פולין או פורטוגל - יש משהו בניצחון האדיפלי על מולדת הכדורגל שרק מעט משחקים ישוו לו.

מבט נוסף מגלה שגרמניה תפסה את מקומה של אנגליה גם בתחום הזה. ניצחון על נבחרת גרמנית גדולה הוא לא רק הישג ספורטיבי, אלא ניצחון רגשי לאומי. הניצחון ההולנדי ב-88' וניצחונה של דנמרק ארבע שנים מאוחר יותר היה עמוס במטען רגשי שהותירה מלחמת העולם השנייה באירופה. באופן אירוני, מבין עשרות הניצחונות הגדולים של גרמניה, דווקא הפסד היה הרגע החשוב בצמיחתה של הנבחרת הגרמנית הטובה והסימפתית ביותר במאה הנוכחית. אולי עכשיו, שאירופה צועדת לקראת משטר גרמני כלל-יבשתי - על המגרש ובמערכת הכלכלית - תתחדש השנאה הגדולה.

בואו לבקר באזור המיוחד של "ספורט הארץ" ליורו 2012

המסקנות מובילות לשאלה מהו המשחק המכונן של נבחרת ישראל. כנראה התיקו מול שוודיה באליפות העולם 1970. נקודה ושער על הבמה החשובה מכל, גם אם הושגו באחד המשחקים הפרועים בתולדות הטורניר אליו העפילה ישראל כמעט ישירות, שנופחו באופן טבעי. בחירה פופולרית יותר ומופרכת עשויה להיות ה-0-5 על אוסטריה ב-1999. כדאי להיזכר שזה היה ניצחון על נבחרת שהפסידה 9-0 במשחק קודם באותו בית, והוביל לתבוסה 8-0 בסיכום שני משחקי הפלייאוף מול דנמרק. במחשבה שנייה, זה בהחלט משחק סמלי מעין כמוהו.

הפולנים נגד האנגלים במוקדמות מונדיאל 1974

נבחרת פולין
מוקדמות מונדיאל 1974, איצטדיון וומבלי, לונדון
אנגליה - פולין 1-1

ההיסטוריה של פולין בטורנירי היורו כוללת שני הפסדים ותיקו אחד. בגביעי העולם, לעומת זאת, יש לפולנים שתי הופעות מרשימות, ב־74' וב־82', אז הגיעו לחצי הגמר. באוקטובר 73', מול אנגליה, תיקו היה מעלה את פולין לראשונה בתולדותיה לטורניר ומדיח לראשונה אי פעם את האנגלים. "אני זוכר את המשפט האחרון שהמאמן קזימייז' גורסקי אמר לנו", סיפר השוער הפולני יאן טומאשבסקי, גיבור המשחק, "הוא אמר: 'אתם יכולים לשחק 20 שנה ואלף פעמים בנבחרת ואיש לא יזכור אתכם. אבל הלילה, במשחק אחד, יש לכם הזדמנות לכתוב את שמכם בספרי ההיסטוריה'. הוא צדק".

אנגליה בעטה לשער הפולני 35 פעמים, הפולנים איימו על האנגלים רק פעמיים. טעות אנגלית אחת, בדקה ה־55, סידרה לאורחים שער יתרון, שאוזן על ידי אלן קלארק בפנדל. בשאר הזמן אנגליה תקפה ורק פולני אחד עמד בינה לבין ניצחון. בריאן קלאף, המאמן שהצטרף באותו ערב לצוות השידור, כינה את טומאשבסקי "ליצן קרקס בכפפות" לפני המשחק, אבל זה היה הלילה בו השוער הפולני חרת את שמו בתודעת שתי אומות כדורגל.

"זה לא היה המשחק הטוב ביותר שלי, אבל היה לי מזל", מצטנע טומאשבסקי, שהצליח עם יד פצועה לעצור את התקפות האנגלים. עשר דקות לסיום בעט קלארק מהאוויר ורץ לחגוג, "ואז", הוא מספר, "ראיתי מעין זרוע תמנון צהובה מגיחה והודפת את הכדור שלי".
במונדיאל הדף טומאשבסקי שני פנדלים, אבל "בזכות הערב הזה בוומבלי הותרתי חותם. היו לי כמה הצלות מצוינות. היינו נחותים ביחס לאנגלים ובעצמי הייתי חסר ניסיון, אבל זה כמו שריפה שמשתוללת בבית. אתה מדהים את עצמך כשאתה רץ ומציל רהיטים. בוומבלי היתה שריפה בבית שלנו והצלנו את כל הרהיטים".

קרדיט: youtube

נבחרת יוון
גמר יורו 2004, אסטדיו דה לוז, ליסבון
יוון - פורטוגל 0-1

עולם הכדורגל מאוהב באנדרדוג, אך במקרה של יוון - שהציגה כדורגל פאסיבי ויעיל - הסלידה היתה כמעט אוניברסלית. סדרה של ניצחונות קטנים, כתוצאה מנגיחה אחרי הרמת קרן או כדור חופשי, הפכה את יוון לסמל. נבחרת שעד לאותו יורו לא השיגה ניצחון באף טורניר גמר, הפכה תוך מספר שבועות לסמל.

אוטו רהאגל, המאמן הגרמני, הקנה לאוסף יוונים כמעט אלמונים שיטת משחק, משמעת טקטית ומוטיבציה והפך אותם תוך שלוש שנים לאלופי אירופה. הקפטן היווני תיאו זגוראקיס אפילו התאמן על הנפת הגביע לפני הגמר. שום פרט לא הוזנח. רהאגל קיים מחנות אימונים מיוחדים, איחד את השחקנים ותירגל שוב ושוב הגנה אישית, יציאה למתפרצות וכדורים נייחים. היה מתיש לשחק מול יוון ולא פחות קשה היתה הצפייה בהם, אבל זה עבד.

הגמר עצמו התנהל בתבנית המוכרת. פורטוגל תקפה, החזיקה בכדור, אבל מיעטה להגיע למצבים מול תשעה יוונים. השמירה האישית הלכה ותיסכלה את כוכבי פורטוגל, חלקם בהופעה אחרונה של דור הזהב שזכה באליפויות העולם לנוער ב־89' ו־91'. אחרים, כמו כריסטיאנו רונאלדו בן ה־19, היו על סף פריצה. בדקה ה־57 זכתה יוון בקרן הראשונה שלה. אנחלוס בסינאס הרים את הכדור, אנחלוס חריסטאס ניצל יציאה איומה של ריקארדו ושחזר כמעט במדויק את שער הנגיחה שלו מול צ'כיה בחצי הגמר.

עד לסיום הלכה פורטוגל ודעכה. לואיש פיגו זכה בהזדמנות אחרונה להארכה, אך יוון השלימה את המסע הדל והמרשים לאליפות. "2004 - השנה של יוון", הודפס על גבי חולצות אלפי היוונים באיצטדיון, שהגיעו מכל רחבי העולם כדי להיות שם כשהבלתי ייאמן קורה. היום, בעיצומה של קריסה כלכלית, הקיץ ההוא לפני פחות מעשור נראה רחוק שנות אור.

נבחרת רוסיה
רבע גמר יורו 2008, סט. יקוב פארק, באזל
רוסיה - הולנד 1-3

מי ציפה לתצוגת כדורגל סוחפת מצד נבחרת שהפסידה רק שנה לפני כן לנבחרת ישראל? רוסיה, הזוכה הראשונה באליפות אירופה ב־60', העפילה לטורניר רק בזכות ניצחון קרואטי בוומבלי ופתחה עם תבוסה 1–4 לספרד. ניצחונות על יוון ושוודיה ייעדו לה מפגש ברבע הגמר מול הולנד המרשימה. ניצחונות על איטליה, צרפת ורומניה הפכו את הכתומים למועמדים לכתר, אבל חוס הידינק, המאמן ההולנדי של רוסיה, החזיק במפתח לפיצוח נבחרתו לשעבר.

רוסיה שלטה במשחק באופן מרשים. כוכב המשחק היה אנדרי ארשאווין, חלוץ זניט סנט פטרסבורג דאז. הוא היה מעורב בכל אירוע, הותיר מאחוריו מגנים וקשרים אחוריים והיה בלתי ניתן לעצירה. רומן פאבליוצ'נקו הבקיע מהאוויר בתחילת המחצית השנייה, אך ארבע דקות לסיום השווה רוד ואן ניסטלרוי.

הולנד זכתה להארכה, אבל השער הזה עשה צדק עם הרוסים. הם היו ראויים לניצחון גדול ומרשים יותר מ־1–0. ב־30 דקות מבריקות הבקיעו דמיטרי טורבינסקי וארשאווין שני שערים ורוסיה ניצחה בסטייל שהשכיח את האופן בו זכתה יוון ב־04'. "אני מאוד גאה בקבוצתי", אמר הידינק אחרי המשחק, "הם היו טובים יותר טכנית, טקטית ופיסית".

העיתונאי איגור רבינר כתב ב"ספורט אקספרס": "נצרו את הרגע, רוסים יקרים. האם זה קרה אי פעם שאירופה מעריצה את הכדורגל שלנו? אני מתקשה להאמין בכך בעצמי. חצי הגמר מובטח וזה לא רע, אבל פי אלף יותר חשובה העובדה שהעולם מעריץ את רוסיה ושלא עשינו זאת בדרך היוונית".

בצל האופוריה, רוסיה הובסה בחצי הגמר מול ספרד ולמונדיאל הבא כלל לא עלתה. ארשאווין עצמו המשיך לארסנל והציג כמה משחקים בלתי נשכחים, לצד בינוניות על סף האדישות, כיאה לכוכב נבחרת שבתוך שנה הפסידה לישראל והביסה את הולנד.

נבחרת צ'כיה
גמר יורו 1976, איצטדיון הכוכב האדום, בלגרד
צ'כוסלובקיה - מערב גרמניה 2-2 ‏(3-5 בפנדלים‏)

המשחק הסתיים בפנדל המפורסם ביותר בתולדות הכדורגל, אבל קדמה לו דרמה ומשחק מצוין; משחק שהשפיע על פני הכדורגל לשנים. צ'כוסלובקיה העפילה לגמר אחרי ניצחון על הולנד, בעוד אלופת העולם מערב גרמניה גברה על יוגוסלוויה המארחת, אחרי שחזרה מפיגור שני שערים והשוותה לקראת סיום 90 הדקות.

גם בגמר נקלעו הגרמנים לפיגור בן שני שערים, אחרי שיאן שבליק וקרול דוביאס הבקיעו במחצית הראשונה לזכות האנדרדוג. דיטר מולר צמצם מיד, אבל נדמה היה שהצ'כוסלובקים יחזיקו מעמד. בדקה ה־90 נקבעה קרן לזכות הגרמנים, וברנד הולצנביין נגח מקרוב פנימה. שלא כמו בחצי הגמר, הפעם המזרח אירופאים החזיקו מעמד עד בעיטות ההכרעה, ראשונות בתולדות הטורניר. "היו כאלה שלא רצו לבעוט והייתי מוכן לבעוט בעצמי", סיפר השוער הגרמני, ספ מאייר, "אבל פרנץ בקנבאואר העדיף את אולי הנס".

ארבעת הראשונים לבעוט עבור צ'כוסלובקיה עשו זאת בהצלחה והנס, עייף ופצוע, ירה לשמים. הבועט החמישי, אנטונין פננקה, כוכב בוהמיינס פראג, יכול היה להעניק לנבחרתו את התואר. פננקה עשה יותר מזה ובבעיטה חשובה אחת זכה גם למקום בהיסטוריה של הכדורגל ולמונח על שמו. הוא רץ אל הנקודה, ראה את מאייר מזנק שמאלה ובעדינות הקשית את הכדור גבוה אל מרכז השער. מאייר המבועת שלח את ידו לאחור, אבל הכדור הגבוה עשה את דרכו בעדינות פנימה כמו עלה נושר. הרי לכם ה"פננקה" הראשון.

"הרעיון לפנדל נולד באימונים שערכתי עם שוער בוהמיינס", יספר פננקה אחר כך, "נהגנו להתערב על בירה או שוקולד על כל פנדל והפסדתי לא פעם. הבנתי ששוערים מנסים לנחש את כיוון הבעיטה ולזנק לפניה וחשבתי שאפשר להכניע אותם בהטעיה ובהקפצה עדינה למרכז השער. ההזדמנות הגיעה בעיתוי המושלם".


נבחרת הולנד
חצי גמר יורו 1988, איצטדיון פולקספארק, המבורג
הולנד - מערב גרמניה 1-2

"זה מצמרר", אומר דייויד ווינר, מחבר "בריליינט אוראנז' - ההיסטוריה הנוירוטית של הכדורגל ההולנדי", "כמו תמונת ראי של המשחק ההוא. גרמניה מבקיעה ראשונה בפנדל, הולנד משווה מהנקודה ואז מנצחת משער של חלוץ גדול". 14 שנים אחרי ההפסד בגמר מונדיאל 74' ו־43 שנים מאז תום המלחמה והכיבוש הנאצי, נפגשו הולנד וגרמניה שוב. הולנד חיפשה נקמה והזדמנות להתגבר. "גמר 74' הוא עדיין טראומה", אומר ווינר.

עם מרקו ואן באסטן, רוד חוליט ופרנק רייקארד, היה להולנד דור חדש של כוכבים ועל הקווים עמד רינוס מיכלס, הוגה הטוטאל פוטבול שידע מה הוחמץ בגמר במינכן בו ניצחה מערב גרמניה 2–1. "רציתי משמעת מכל שחקן", סיפר, "כל אחד צריך לדעת את מקומו במערך. הם עשו זאת מושלם". הולנד הגיעה הפעם דרוכה, ללא כל רצון בשעשוע, רק ניצחון. הגרמנים עלו ליתרון, אחרי שיורגן קלינסמן סחט פנדל שלותר מתיאוס הבקיע בדקה ה־55. רק 16 דקות לסיום הצליחה הולנד להשוות מפנדל של רונלד קומאן.

כשהיה נדמה כי המשחק ייגרר להארכה, החלה התקפה הולנדית: יאן ואוטרס התקדם במרכז המגרש, חוליט חלף מימין לשמאל וסחף אתו את מרכז השדה הגרמני. ברווח שנוצר שלח ואוטרס כדור לכיוון ואן באסטן, שהחליק אותו לפינת השער, דקה לסיום. "עבורנו זה היה הגמר", מספר חוליט, הקפטן ההולנדי, "הולנד התפוצצה מאושר. שכרתי דיסקוטק וחגגנו שם כל הלילה באמצע הטורניר. לא ייאמן".

רק מאמן קשוח כמו מיכלס יכול היה להוריד את שחקניו אל הקרקע. הולנד ניצחה בגמר את ברית המועצות 2–0 משער של חוליט ואחד נוסף, מדהים ביופיו, של ואן באסטן. "הניצחון חלקי", אומר ווינר, "זו לא הנבחרת של קרויף, זה בלי בקנבאואר ומולר ממול
וזה לא גמר המונדיאל, אבל זה בהחלט מקל על ההפסד ההוא".

קרדיט: youtube

חוו דעתכם על הרגעים המכוננים של הנבחרות בדף הפייסבוק של "ספורט הארץ"

נבחרת גרמניה
יורו 2000, סיבוב ראשון, איצטדיון פיינורד, רוטרדאם
גרמניה - פורטוגל 3-0

גרמניה זכתה באליפות אירופה ב־72', 80' ו־86', אבל המשחק שהשפיע יותר מכל על דמותה כיום נערך ביורו 2000 והסתיים באחת התבוסות הצורבות בתולדותיה. מול רומניה סיימה גרמניה בתיקו 1–1, במשחק השני הפסידה לאנגליה 0–1 ולמשחק השלישי מול פורטוגל הגיעה כשעליה לנצח כדי להמשיך. הפורטוגלים, שהבטיחו העפלה, עלו בהרכב משני. בדקה ה־35 הבקיע סרג'יו קונססאו את השער הראשון בדחיקה מקרוב. בדקה ה־54 הוא התקדם בקלות מהאגף עד לרחבת ה־16 ובעט כדור חזק אל ידיו של אוליבר קאן, ששמט פנימה. בדקה ה־71 השלים קונססאו שלושער. גרמניה סיימה את הבית המוקדם עם נקודה אחת ושער זכות בודד.

ההתאחדות הגרמנית קיבלה את האות לערוך רפורמה. למרות הזכייה ביורו 96' וההעפלה לגמר המונדיאל ב־02', השכילו הגרמנים לראות את עומק המשבר. הקלות בה נפנפה פורטוגל את נבחרתם האיצה את התהליך. המטרה היתה טיפוח צעירים וכל מועדון חויב בהקמת אקדמיה איכותית. הוקם גם מרכז לאומי לטיפוח כישרונות. שני גורמים נוספים עזרו להאיץ את התהליך: ב־98' הוגמשו חוקי קבלת האזרחות וגרמניה זכתה באירוח מונדיאל 06'. השילוב בין הכישלון המביך לבין האחריות באירוח המשחקים הניע את המהפך.

הגרמנים חיפשו צעירים מוכשרים בעלי אזרחות כפולה, לאחר שרבים כאלה זלגו אל נבחרות כמו טורקיה וקרואטיה, וילדים בכל רחבי גרמניה נהנו מטיפוח מתמשך. ביורו 04' נכשלה גרמניה שוב, אבל בשנים האחרונות ניכרים פירות המהפכה. צעירים מבריקים מתפתחים בקצב והנבחרת חזרה למרכז הזירה העולמית, בראשותם של כוכבים כמו הגרמני ממוצא טורקי, מסוט אוזיל. "יש קשר ישיר", אומר העיתונאי רפאל הוניגסטיין, "שחקני הנבחרת הנוכחית היו בני שמונה כשהרפורמה יצאה לדרך. הם הראשונים ליהנות מהשינוי".

נבחרת פורטוגל
רבע גמר יורו 2004, אסטדיו דה לוז, ליסבון
פורטוגל - אנגליה 2-2 ‏(5-6 בפנדלים‏)

יורו 2004 היה אמור להיות האירוע שיציג את פורטוגל לעולם. איצטדיונים מרהיבים נבנו לרגל הטורניר והמדינה קושטה דגלים. "זה היה הרעיון של פליפה סקולארי, המאמן הברזילאי", מספרת בגוניה פרס, כתבת "אל מונדו" שדיווחה מליסבון, "לפורטוגלים יש נטייה לעצבות והוא ניסה להביא שמחת חיים ברזילאית".

אחרי הפסד במשחק הפתיחה מול יוון, התאוששה המארחת והגיעה לרבע הגמר נגד אנגליה המשתפרת, בראשותו של ילד פלא בן 18 בשם וויין רוני וגיבוי של עשרות אלפים, הרוב באיצטדיון. לניצחון על אנגליה יש ערך רגשי מיוחד, זה הרגע בו נבחרות רבות עולות על במת הכדורגל העולמי. עבור פורטוגל, שבמשך שנים פיגרה אחרי מערב אירופה, המשחק היה שלב חשוב בשיפור הדימוי העצמי.

מייקל אואן האנגלי הבקיע בדקה השלישית, אבל 24 דקות מאוחר יותר השתנתה הדינמיקה. רוני שבר עצם בכף רגלו ועזב את המגרש, ובמקומו נכנס דריוס ואסל. מאותו רגע הפכו האנגלים לפגיעים מנטלית, אבל הצליחו לשמור על היתרון עד שבע דקות לסיום, אז השווה בנגיחה הלדר פושטיגה, החלוץ המושמץ של טוטנהאם. בדקה ה־111 כבש רוי קושטה שער נפלא מ־18 מטר, רק כדי שחמש דקות לסיום ההארכה ישווה פרנק למפארד ל־2–2.

הנבחרות ניגשו לבעיטות הכרעה. ראשון החמיץ דייויד בקהאם. רוי קושטה נכשל גם הוא ואחרי שש בעיטות לכל צד היתה התוצאה 5–5. "זה היה הרגע של ריקארדו, השוער הפורטוגלי", מספרת פרס, "הוא עצר בעיטה של ואסל והבקיע פנדל ללא היסוס. אמו של בקהאם ישבה לידי והחלה לבכות, אבל הפורטוגלים סביבי היו בטירוף. ריקארדו הפך גיבור לאומי, רונאלדו הוריד את החולצה והיתה תחושה שהם יעשו את זה. בגמר מול יוון הם חזרו להיות הפורטוגלים המלנכולים. אפילו מאמן ברזילאי לא הצליח לשנות זאת".

קרדיט: youtube

נבחרת דנמרק
גמר יורו 1992, איצטדיון אולווי, גטבורג
דנמרק - גרמניה 0-2

בתחילת אותו קיץ החל ריצ'רד מולר נילסן, מאמן נבחרת דנמרק, להתקין מטבח בביתו. הוא ציפה לראות בטלוויזיה את היורו שנערך בשוודיה השכנה, לאור העובדה שהנבחרת שלו סיימה במקום השני במוקדמות אחרי יוגוסלוויה. זמן קצר לפני האליפות, התבקשו נילסן ושחקניו למלא את מקום היוגוסלווים, שהושעו בשל המלחמה. הוא ציפה לשוב לעבודות הבית שבוע מאוחר יותר, אבל חזר כעבור שלושה שבועות עם גביע, מלווה במטס הצדעה של חיל האוויר.

זו לא היתה נבחרת דנית עמוסת כוכבים נוסח הקבוצה של 84' ו־86'. היו לה שלושה שחקנים בולטים - פיטר שמייכל, פלמינג פולסן ובריאן לאודרופ. הסגנון היה זהיר והציפיות מינימליות.

דנמרק ניצחה את צרפת ברגע האחרון ועלתה לחצי הגמר, שם גברה על הולנד בפנדלים. מול הגרמנים איש לא העניק להם סיכוי, אבל בדקה ה־19 הבקיע ג'ון ינסן שער מצוין מחוץ לרחבה ופני המשחק השתנו. "נכנסנו להלם", סיפר יורגן קלינסמן. ברוב המשחק גרמניה לחצה ודנמרק איימה במתפרצות. "בקושי החזקנו מעמד", אמר קים וילפורט הדני, "היינו מפסידים אם הם היו משווים". 11 דקות לסיום יצאו הדנים להתקפה נדירה, בסיומה הגיע הכדור לווילפורט שכבש בעוד בעיטה מדויקת. מאות כותרות על אגדה שקרתה באמת הושקו - דנמרק אלופת אירופה המפתיעה אי פעם.

וילפורט יזכור את השער מסיבות נוספות. "הרגשנו שנועדנו לזכות ואני שמח שהוא הבקיע", מספר נילסן, "ביום המשחק מול צרפת נודע לו שלינה, בתו בת השבע, גוססת מלוקמיה. הוא חזר לקופנהאגן להיות לצדה ואמרתי לו שהוא יכול לחזור שעה לפני המפגש עם הולנד. ואכן, הוא הגיע ערב המשחק והבקיע פנדל. מיד אחר כך חזר לקופנהאגן, שב למשחק מול גרמניה על פי בקשת בתו, וכבש. זו היתה המתנה שלו עבורה. שבוע אחר כך היא מתה".

נבחרת ספרד
רבע גמר יורו 2008, איצטדיון ארנסט האפל, וינה
ספרד - איטליה 0-0 ‏(2-4 בפנדלים‏)

זה היה המשחק החלש ביותר של ספרד בטורניר, והניצחון הגדול ביותר שלה בעת הנוכחית. הניצחון על איטליה בפנדלים היה הגדול ביותר משום שספרד ניצחה בו את עצמה, את ההיסטוריה שלה וגם את התאריך הבעייתי ביותר בתולדות הכדורגל הספרדי. מספר פעמים הודחה נבחרת ספרדית בפנדלים ברבעי גמר. שלושה מההפסדים הללו (מונדיאל 86' ו־02' ויורו 96'‏) נרשמו ב־22 ביוני.

במקביל, פיתחו הספרדים שנאה בעיקר לאיטליה. ה"אזורי" ייצגה את כל מה ש"האדומה" לא היתה: נחישות, התעלות ברגעי ההכרעה ושילוב של כדורגל מלוכלך עם כישרון. בווינה היה לספרדים מספיק כישרון כדי לנצח כל נבחרת, אבל מול איטליה הם נזקקו להרבה יותר. כבר אחרי המשחק הראשון התכוננו האוהדים לאפשרות של מפגש כזה, אבל הפעם בדריכות, להבדיל מהחרדה הקבועה.

ועדיין, ספרד התקשתה להציג את משחקה הרגיל. "זה היה מאבק מתיש", אומרת בגוניה פרס מ"אל מונדו", "המשחק החלש של ספרד בטורניר". במשך 120 דקות מייגעות כמעט לא נרשמו מצבים, ואז התייצבו השתיים לדו קרב פנדלים. לספרד היה מאזן איום בתחום, אבל זו היתה נבחרת שונה. היא הבקיעה את שלוש הבעיטות הראשונות ואיקר קאסיאס עצר את דניאלה דה רוסי. כשג'יאנלואיג'י בופון עצר את בעיטתו של דני גוויסה, נדמה היה שחוזר לו תסריט ההתמוטטות, אבל אנטוניו די נטאלה נעצר בכפפות של קאסיאס.

ספרד הוליכה 4–3 וססק פאברגאס ניגש לבעיטה החמישית, שיכולה היתה לשלוח אותה לחצי הגמר. ססק כבש, המחסום המנטלי הוסר, ובחצי הגמר מול רוסיה אפשר היה לראות את ההבדל. "הניצחון על איטליה הביא את האמונה", אומרת פרס, "בלי הניצחון הזה, ספק אם היינו זוכים אחר כך במונדיאל".

נבחרת איטליה
חצי גמר יורו 2000, אמסטרדם ארינה, אמסטרדם
איטליה - הולנד 0-0 ‏(1-3 בפנדלים‏)

"איטליה לא יכולה לנצח במשחק, אבל הולנד בהחלט יכולה להפסיד בו", אמר יוהאן קרויף ערב המפגש, ודייק. אריגו סאקי, מאמן איטליה לשעבר, סיפק אבחנה חדה: "ההולנדים לא מעריכים מספיק את הנכונות של האיטלקים לסבול".

הולנד נסחפה לחצי הגמר על גבי ניצחון 6–1 מול יוגוסלוויה, בעוד איטליה, למרות שהציגה כדורגל טוב, כלל לא ניסתה לנצח. ביציע תלו אוהדי ה"אזורי" כרזה גדולה בה נכתב "קטנאציו" וכשג'יאנלוקה זמברוטה הורחק בדקה ה־34, היה ברור שאיטליה לא תתקוף. "כל הכבוד דינו", לעגו עיתוני איטליה למאמן דינו זוף אחרי המשחק, "הטקטיקה שלך, לשלוח את הולנד לבעוט פנדלים, עבדה". ההולנדים החמיצו פעמיים מ־11 מטר במשחק עצמו, ובבעיטות ההכרעה הבלתי נמנעות הוסיפו עוד שלוש החטאות. איטליה ניצחה 3–1. "הצלחתי להציל את הפנדל של פרנק דה בור ולאחר מכן אני זוכר רק סדרה ארוכה של כדורים שלא רצו להיכנס", סיפר השוער האיטלקי פרנצ'סקו טולדו, "הבנתי שזה יום המזל שלנו".

זה היה מקרה קיצוני, אבל לא יוצא דופן. הפרגמטיות חסרת הבושה אפיינה את ה"אזורי" מאז ומתמיד. ב־82' הם לא ניצחו באף משחק בשלב המוקדם, נלחמו מול ארגנטינה בקרב מלוכלך ואז גברו על ברזיל בתצוגת כדורגל מושלמת. בחצי גמר מונדיאל 06', מול גרמניה, הציגה איטליה מאמץ עילאי לא להגיע לפנדלים. הניצחון 2–0 בהארכה, משערים של גרוסו ודל פיירו, נסיך הכדורגל האיטלקי, היה לא רק מוצדק אלא גם המשחק הטוב ביותר באליפות.

בגמר מול צרפת חזרה איטליה להציג כדורגל מקיאווליאני. זה לא היה בוטה כמו באמסטרדם, אבל היא נראתה כמי שתשמח להגיע להכרעה בפנדלים ואכן זכתה בגביע בדרך זו. "עבורי הניצחון מעל לכל", קבע זוף אחרי המשחק מול הולנד, ודבריו מהדהדים עד היום.

נבחרת אירלנד
יורו 1988, סיבוב ראשון, איצטדיון נקאר, שטוטגרט
אירלנד - אנגליה 0-1

עבור כל אומה, ניצחון על אנגליה הוא ציון דרך חשוב. עבור אירלנד מדובר בהרבה יותר מזה. מאות שנים של כיבוש, סכסוכים, ניצול ורגשי נחיתות הפכו כל מפגש בין השתיים לנפיץ, ובשנות השמונים דובר גם באירוע ספורטיבי חשוב.

אחרי שנים בהן היה הכדורגל האירי כמעט חסר חשיבות, הפכה הנבחרת למקור גאווה ולגורם בכדורגל העולמי. המאמן ג'ק צ'רלטון אמנם היה אנגלי שזכה בגביע העולם ב־66', בעוד חלק מהשחקנים לא נולד באירלנד ואיש מהם לא שיחק בקבוצה אירית באותה שנה, אבל כשמנצחים קל להתעלם מזה. כדורגל ‏(כמו ראגבי‏) נחשב לענף אנגלי, כזה שלא יאה לאירי המכבד את עצמו. בקרוק פארק, מקדש הכדורגל הגאלי ‏(ענף הספורט הלאומי באירלנד‏), נאסר לשחק בענפים אנגליים. למרות זאת, צמח שם בשנות השמונים דור כדורגלנים מוכשר, אליו צורפו שחקנים שמוצאם אירי, רובם אנגלים לכל דבר, שלא היו טובים מספיק בשביל מדי שלושת האריות. המוטיבציה היתה ברורה - לדפוק את האנגלים. זה עבד.

ריי האוטון הבקיע בנגיחה בדקה השישית, ועד לסיום הצליחו האירים לשמור על היתרון ולזכות בניצחון החשוב ביותר מורלית והיסטורית. הנבחרת לא עברה לשלב הבא, אבל שנתיים מאוחר יותר שיחקה היטב במונדיאל 90' וכשחזרה לאירלנד חיכו לה מאות אלפים ברחובות. הכדורגל הפך לענף פופולרי ולגיטימי במדינה, עד כדי כך שב־07' התקיים בקרוק פארק משחק כדורגל. היחסים בין המדינות השתפרו בעקבות הירידה במפלס האלימות בצפון אירלנד, אבל מעת לעת עולים הדים למתח הישן. ערב המונדיאל ב־02', כשרוי קין יצא נגד מאמן אירלנד מיק מקארת'י, הוא האשים אותו בהיותו אנגלי. מקארת'י, ששיחק מול אנגליה בשטוטגרט, אכן נולד ביורקשיר, אבל באותו ערב זה לא הפריע לאיש.

קרדיט: youtube

נבחרת קרואטיה
יורו 1996, שלב הבתים, איצטדיון הילסבורו, שפילד
קרואטיה - דנמרק 0-3

רק שנה קודם לכן הסתיימה המלחמה בקרואטיה והאומה הצעירה החלה לאחות את השברים. לספורט הקרואטי ולנבחרת המצליחה יועד תפקיד חשוב, והעפלתה ליורו 96' שירתה היטב את המדינה. "היו לי שחקנים נהדרים, מלאי פטריוטיות", אמר המאמן מירוסלב בלאזביץ' לעיתונאי האנגלי ג'ונתן ווילסון, "אחד היתרונות הגדולים של הספורט שלנו הוא הפטריוטיות".

אלפי אוהדים הציפו את כיכרות הערים באנגליה ועודדו בלהט של מדינה שזה עתה סיימה את מלחמת העצמאות שלה. "ידענו שאנחנו הדור הראשון של קרואטיה החדשה", סיפר סלאבן ביליץ', "ידענו שהמלחמה הארורה מאחורינו. הנשיא טודג'מן אמר שאנחנו שגרירי המדינה". דור שחקנים מצוין - יארני, ביליץ', אסאנוביץ', פרוסינצ'קי, שוקר, בובאן - פגש את האלופה היוצאת דנמרק, אחרי ניצחון על טורקיה במשחק הראשון. זה היה היום בו הציגה קרואטיה את הכדורגל שלה, וגם את דאבור שוקר - הוא כבש פנדל, בישל לזבונימיר בובאן את השני ובדקת הסיום הבקיע את אחד משערי הטורניר, כשהקפיץ מעל פיטר שמייכל.

ברבע הגמר הפסידו הקרואטים לגרמניה, אבל בהילסבורו נוצר הבסיס לנבחרת שהגיעה לחצי הגמר במונדיאל 98'. קשה היה להתעלם מהסמליות - קרואטיה ניצחה את דנמרק, שזכתה באליפות הקודמת אחרי שתפסה את מקומה של יוגוסלוויה הקרועה לגזרים. אז נולדה אחת מהשאלות הגדולות ביותר בתולדות הכדורגל: מה היה קורה אם יוגוסלוויה, על כל חלקיה, היתה מעמידה נבחרת על בסיס נבחרת הנוער שזכתה באליפות העולם ב־87'? מה היתה משיגה נבחרת עם הכישרונות הקרואטים, לצד סטויקוביץ', סאביצ'ביץ', יוגוביץ', מיכאילוביץ', פאנצ'ב וקטאנץ? "אם המדינה לא היתה מתפרקת", השיב סרקו קטאנץ הסלובני, "היינו מפרקים את העולם".

נבחרת צרפת
חצי גמר יורו 1984, סטאד ולודרום, מארסיי
צרפת - פורטוגל 2-3

"האם היה עוד טורניר יורו כזה?", שואל־קובע פיליפ אוקליר, כתב "פראנס פוטבול", "האם היתה עוד אלופה אירופית שזכתה באופן כה משכנע ובסגנון מהנה כזה? האם היה עוד שחקן כמו מישל פלאטיני, עם תשעה שערים בחמישה משחקים, שהטביע חותם כה משמעותי בטורניר? אלה היו ימים טובים להיות צרפתי".

זה היה הטורניר הראשון שאירחה צרפת והיורו הראשון שהפך לאירוע כדורגל מרכזי. שנתיים אחרי שהודחה בחצי גמר המונדיאל בפנדלים מול מערב גרמניה, עקב ניסיון ההתנקשות של השוער הגרמני טוני שומאכר ופציעתו הקשה של פטריק בטיסטון, זכו הצרפתים בהזדמנות נוספת.

ה"קארה מג'יק", מרובע הקסם שהורכב מפלאטיני, ז'אן טיגאנה, אלן ז'ירס ולואיס פרננדז, שטף את המגרש בשלב הבתים, לרבות מול דנמרק הגדולה. הרביעייה שלטה גם בחצי הגמר נגד פורטוגל, ובעיטה חופשית של ז'אן פרנסואה דומרז' העלתה את צרפת ליתרון. המארחים לא היו רחוקים מהגדלת היתרון, אבל 16 דקות לסיום השווה ג'ורדאו בנגיחה אחרי פריצה של פרננדו צ'לאנה והמשחק התאזן. בהארכה שוב חברו השניים - צ'לאנה בישל, ג'ורדאו הבקיע והחלום הצרפתי עמד להתנפץ. חמש דקות לסיום השווה דומרז' בשערו השני, ודקה לתום ההארכה פרץ טיגאנה ומסר לפלאטיני, שמחמישה מטר כבש את שער הניצחון.

"אנשים זוכרים את השער של פלאטיני", אומר אוקליר, "אבל זה היה הלילה של טיגאנה. הוא הניע את הנבחרת, היתה תחושה של גורל. לא בטוח שבעיר אחרת צרפת היתה מצליחה להתאושש. היה משהו מיוחד בקהל של מארסיי, שדחף את השחקנים ולא איפשר להם להיכנע. זה היה רגע מפתח של הכדורגל הצרפתי. אותו דור שחקנים היה ראוי לאליפות - כדורגל חלומי, הרכב של מהגרים ובני מהגרים, ללא כל הפסטיבל של 98'".

קרדיט: youtube

נבחרת אנגליה
חצי גמר יורו 1996, איצטדיון וומבלי, לונדון
אנגליה - גרמניה 1-1 ‏(6-5 בפנדלים‏)

אחרי פתיחה טובה יחסית, כולל שער מבריק של פול גאסקוין מול סקוטלנד ו־4–1 על הולנד, התמודדה אנגליה ברבע הגמר מול ספרד. בתום משחק דל, סוף סוף מצאו האנגלים יריבה עם רקורד מזעזע יותר בפנדלים, והעפילו לחצי הגמר. באנגליה החלו להאמין בסיומן של 30 שנות כאב וביכולת של הנבחרת להניף שוב גביע בוומבלי. ביציעים שרו על שלושה אריות, המנון הנבחרת המתוק־מריר־סוחף. "לא רצינו לכתוב שיר שאומר שנזכה", אמר דייויד באדיל, אחד ממחבריו, "האנגלים חשים בדרך כלל שהנבחרת הולכת להפסיד". בחצי הגמר המתינה, שוב, גרמניה, שמיררה את חיי האנגלים מאז הניצחון 3–1 ברבע גמר יורו 72'. המשחק נראה כמו שחזור חצי גמר מונדיאל 90' - אלן שירר הבקיע אחרי שלוש דקות, סטפן קונץ השווה בדקה ה־16, בהארכה בעט דארן אנדרטון לקורה וגאסקוין היה רחוק סנטימטרים מלדחוק את שער הניצחון. "הופעה אמיצה", מכנה התקשורת משחק כזה.

התוצאה היתה 5–5 אחרי עשר בעיטות הכרעה, "ואז החל הסיוט שלי", אומר גארת' סאות'גייט. אנדראס קפקה, השוער הגרמני, עצר את הפנדל השישי של אנגליה ואנדי מולר כבש את הבעיטה המכריעה לזכות גרמניה. הכדורגל לא חזר הביתה.
זו היתה הופעה אנגלית טיפוסית - כדורגל לא מלהיב, אבל רוח לחימה מופתית והדחה בשלב הנוק־אאוט בפנדלים אחרי מאמץ הרואי. אלן שירר ופרשנים אחרים טוענים כי "אי אפשר להתכונן לפנדלים". הגרמנים, מצדם, מנתחים מראש את בעיטות היריב, בועטים כמעט תמיד לפינות הגבוהות וממשיכים לנצח בכל דו קרב כזה מאז ההפסד לצ'כוסלובקיה ב־76'. שלא כמו באיירן מינכן, לפחות ברמת הנבחרות הם עדיין בעניינים.

נבחרת אוקראינה
חצי גמר יורו 1988, איצטדיון נקאר, שטוטגרט
ברית המועצות - איטליה 0-2

שנתיים לפני הטורניר שיחקה דינמו קייב בגמר גביע אירופה למחזיקות גביע ומחצה את אתלטיקו מדריד 3–0. זה היה אות אזהרה לאירופה - דינמו, עדיין מאחורי מסך הברזל, ללא שחקנים זרים ותחת אילוצים פוליטיים, הראתה לליגות המערב אירופיות מה נוצר במעבדות המפורסמות של הקבוצה. ביורו 88' הגיעה דינמו קייב, מחוזקת בשוער רינאט דסאייב, למערב גרמניה. למרות ששיחקה תחת השם והדגל הסובייטי, היא חשפה בפני העולם את הכדורגל האוקראיני בהדרכת מאמנה הגאון ולרי לובנובסקי.

לובנובסקי יצר בדינמו מעין גרסה סוציאליסטית של הטוטאל פוטבול ההולנדי. ראשי ההתאחדות הסובייטית לא אהבו את ההסתמכות שלו על שחקני קייב בנבחרת, אבל ביורו הזה הוא העמיד מול הסיכון הפוליטי את איכות הכדורגל. ברית המועצות ניצחה את הולנד ואת אנגליה בשלב הראשון ופגשה את איטליה בחצי הגמר. בדקה ה־62, אחרי שכבר עלתה ל־1–0, הציגה ברית המועצות את הכדורגל של לובנובסקי: התקפה איטלקית הסתיימה ליד רחבת ברית המועצות ושתי מסירת מדויקות מאוחר יותר הגיע הכדור למצטיין אלכסנדר זבארוב, שמסר למרכז הרחבה. לשם הגיח אולג פרוטסוב, שהקפיץ את הכדור מעל וולטר זנגה בקור רוח מרשים.

תחת הגשם הציגה ברית המועצות משחק לחץ שתבע כושר גופני עילאי. לא בכדי בנה לובנובסקי נבחרת על בסיס קבוצה - המשחק המורכב, חילופי המקום והתנועה הבלתי פוסקת דרשו תיאום והבנה מושלמת בין השחקנים. לגמר הגיעה ברית המועצות ללא אולג קוזנצוב, המנהיג המוצהב, ובלי אוהדים. היא הפסידה להולנד ולרגל המונפת של מרקו ואן באסטן, אבל הרושם נותר. "העולם גילה מה זה משחק לחץ", קובע העיתונאי האנגלי ג'ונתן ווילסון, "אחר כך מרצ'לו ליפי ואריגו סאקי אמרו שהבינו כי ככה צריך לשחק".

נבחרת שוודיה
יורו 1992, שלב הבתים, איצטדיון רסונדה, סולנה
שוודיה - אנגליה 1-2

כל טורניר צריך נבחרת מארחת מצליחה - הרחובות מקושטים, הציבור מגלה עניין ובכיכרות שוררת תחושה כי כדורגל הוא הדבר החשוב בעולם. הפסד של הנבחרת המקומית, כמו במקרה של פורטוגל במשחק הפתיחה של יורו 04', משרה אווירת נכאים עד להתאוששות.

ב־58' אירחה שוודיה את גביע העולם והגיעה לגמר, שם הפסידה לברזיל הגדולה של פלה בן ה־17. ב־92' היא פתחה עם תיקו מול צרפת וניצחון מינימלי על דנמרק. במשחק האחרון בשלב הבתים היא נזקקה לתיקו כדי להבטיח העפלה לחצי הגמר. היריבה, אנגליה, הציגה את המחצית הטובה ביותר שלה בטורניר והוליכה 1–0 משער של דייויד פלאט. יאן אריקסון השווה בדקה ה־51 ושוודיה השתלטה מול אנגליה עצבנית שחייבת ניצחון. המאמן האנגלי גרהאם טיילור, לחוץ גם הוא, החליף את גארי ליניקר, צעד בלתי נסלח עבור הצהובונים בממלכה עד היום, ובדקה ה־82 סיפקו השוודים את הרגע הגדול שלהם.

תומאס ברולין, נער הזהב של הכדורגל השוודי, התקדם במרכז והחליף מסירה עם מרטין דאלין, שעמד על קו הרחבה והצליח לבעוט לחיבורים בין מגני אנגליה. "ברולין, ברולין, דאלין, ברולין, מבריק!", תיאר את השער בתמצות מדויק בארי דייויס, שדר BBC. שוודיה ניצחה 2–1, ולמרות שהפסידה בחצי הגמר לגרמניה, עדיין הותירה רושם טוב והתנחמה בכך שהתואר נשאר בסקנדינוויה, אצל דנמרק המפתיעה.

שנתיים מאוחר יותר המשיכה הנבחרת של ברולין, דאלין, הנריק לארסון, תומס ראבלי, קנת אנדרסון והמאמן טומי סוונסון והגיעה עד לחצי גמר המונדיאל. הכישרון היה שם, אבל מי היה יודע מה היה מתרחש ללא השער של ברולין.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ