תשכחו מההגנות

מחזור הפתיחה של היורו התאפיין בכדורגל התקפי, עלה על הציפיות, סיפק הפתעה ענקית והמון תקווה להמשך. ממש הנאה צרופה

אורי אוזן
אורי אוזן

בכל טורניר נבחרות גדול ניתן לזהות מגמות ולכל טורניר יש דינמיקה משלו. קשה לשפוט על פי מחזור אחד אבל בכל זאת, אי אפשר להתעלם מהמגמה הברורה אצל הרוב המוחלט של הנבחרות - ההגנה הטובה ביותר היא כשהכדור ברשותך.

המחזור הראשון ב התאפיין בכדורגל התקפי כשקבוצות לא באות להסתגר, להפך. גם הקבוצות הנחותות כביכול באו לשחק בכדי לנצח, לא הופיעו למשחק בכדי לקלקל ולקוות לגנוב גול או רק להפסיד בכבוד. אפרופו להפסיד בכבוד, זהו מונח שרצוי להוציא לגימלאות. עם הפסדים, ״מכובדים״ ככל שיהיו, לא מגיעים לשום מקום, תמיד עדיף לנסות לנצח גם שעל הנייר הרבה פחות מוכשרים - לתשומת לב נבחרת ישראל ומאמנה.

אני אתחיל כמובן עם ההפתעה הגדולה עד כה באליפות. דנמרק שוב הוכיחה שהיא אוהבת להגיע ליורו מתחת לרדאר. סיבך את בית המוות ונתן משמעות כבדת משקל למשחק של ל. הדנים ניסו כל הזמן להניע את הכדור בשקט ובסבלנות, גם בעזרת השוער הנפלא שלהם סטפן אנדרסן ופעם אחת זה כמעט עלה להם בשער (הקורה של רובן אחרי ׳מסירה׳ של אנדרסן) אבל זה היה שווה את זה.

בזכות הנעת הכדור המסודרת כל הנבחרת קיבלה ביטחון - הרחקות כדור ללא כתובת יוצרות בלגן ומזמינות לחץ וגורמות לקבוצה לרוץ הרבה יותר ולהתעייף, ובסופו של דבר הבקיעה שער במבצע אישי יפה של מייקל קרון-דלי שנבע מטעות קשה מאוד של ג׳וני הייטינחה ש׳קנה׳ את ההטעיה שלו ופתח לו מסדרון עד לשער.

רובן מנסה לעכל את ההפתעה הגדולה של הסיבוב הראשוןצילום: אי–פי

ההולנדים אמנם נשדדו על ידי השופט שלא שרק לטובתם פנדל ברור (אני מניח שמבחינת ההולנדים אמא של השופט עובדת ברובע החלונות האדומים אחרי אי השריקה הזו) וסבלו מיום נוראי של ואן פרסי, אבל הם שילמו גם על החילופים המאוחרים של ואן מארוויק. המאמן ההולנדי שיחק יותר מדי זמן עם שני קשרים אחוריים למרות שלא היה צורך בכך במצב העניינים שנוצר במחצית השניה, והאיחור בכניסה של הונטלאר עלתה להם בהפסד.

, אולי היה המשחק הכי חלש באליפות אבל למרות זאת היו כמה דברים שבלטו. לא מאומנת, לא מסודרת ולכן לא מנצלת את האיכויות של רונאלדו ונאני, לא יוצרת להם כמעט בידודים מול המגנים שלהם ומבזבזת אותם. אולי כדאי להם להעביר את רונאלדו לעמדת חלוץ השפיץ ולמקם את קווארסמה באגף בכדי להגיע ליותר מצבים. נראים מצויין, חזקים, מסודרים וממושמעים.

לא משנים דרך גם כשהמשחק פחות הולך ובסוף זה משתלם להם. גם כשהם טועים מנואל נייר הנפלא (וגם המשקוף) שם כתחנה אחרונה. להולנדים יהיה קשה מאוד להכניע אותם אבל העובדה שהם באים עם הגב לקיר אולי תגרום לוואן מארוויק לצאת משמרנותו ולהגיב יותר מהר טקטית ובחילופים. 

הנבחרת שהכי הרשימה אותי בסיבוב הראשון היא רוסיה, אם כי . במשחקה הראשון, היא אמנם היא נתקלה ביריבה חלשה מאוד, , אבל היא ניצלה זאת עד תום ויכלה להבקיע בקלות עוד שני שערים, בעיקר בעזרת המשחק השוטף של ארשאווין, ז'ירקוב ודניסוב. הצ׳כים שיחקו בצורה שערורייתית מבחינה הגנתית, הקישור האחורי לא היה קיים, החזרה להגנה של המגנים ושחקני הקישור היתה איטית ולא מסודרת. כתוצאה מכך נותרו הבלמים חשופים לכל מתפרצת של הרוסים, שיכולה היתה להסתיים במצב מול השער. הם כבר תיקנו את הרושם והוכיחו שלא כדאי להספיד אותם במהרה.

שני המשחקים הגדולים של האליפות, ו הסתיימו בתוצאה זהה, 1:1. הם גם התנהלו בצורה דומה, פעמיים האנדרוג הוביל והפייבוריט הישווה לאחר מספר דקות. הספרדים והצרפתים נראו טוב, שלטו במשחקים והראו שיש למה לצפות מהן בטורניר. דל בוסקה הפתיע (לא אותי, צפיתי שהוא יפתח עם סילבה בחוד) ושיחק ללא חלוץ טבעי, ניסיון לחקות את ברצלונה. אבל מה לעשות שלברצלונה יש שחקן נחמד, ליאונל מסי שמו, וכשהוא משחק הכל נראה אחרת, כמו שראו באותו יום הצופים בניו יורק ושחקני נבחרת ברזיל.

דויד סילבה שחקן נהדר והוא גם בישל באומנות את השער אבל מסי הוא לא. ברגע שטורס נכנס ספרד היתה הרבה יותר מסוכנת ורק החמצות שלומיאליות שלו וחוסר פירגון לנוואס מנעו מספרד ניצחון מוצדק. מילה קטנה על אינייסטה - כשניתחתי את בית המוות אמרתי ששני השחקנים הטובים באליפות הם כריסטיאנו ורובן. אני מודה בטעותי, שכחתי מישהו. אינייסטה פשוט סופר שחקן, אי אפשר להוציא לו את הכדור מהרגל, יש לו פס מושלם וכל החלטה שהוא מקבל היא ההחלטה הנכונה, פשוט שירה בתנועה.

האיטלקים הפתיעו אותי לטובה. ההצבה של דה רוסי בעמדת הבלם המרכזי היתה הברקה והוא שיחק נהדר, פירלו כרגיל חילק מסירות אומן, מרקיסיו עבד קשה ונע ללא הפסקה. אלמלא משחק שערורייתי של באלוטלי, יכלו האיטלקים לגנוב את המשחק. די נטאלה שינה את המשחק ברגע שנכנס במקומו ואולי עדיף שיפתח במשחק הבא, אשר לדעתי יכריע את גורל העולה השנייה מהבית, מול קרואטיה.

צרפת נבחרת מצוינת, ריברי ונסרי הנהדרים שולטים במרכז השדה והטרידו את ההגנה האנגלית ללא הפסקה. מי שעוד שיחקו מצוין היה המגן הימני של ליל מתיו דבישי והקשר האחורי של מארסיי אלו דיארה. רואים שהנבחרת מאומנת ולדעתי צפוי להם עתיד ורוד באליפות. האנגלים הסתגרו, בעיקר במחצית השניה, ועשו זאת היטב אך זה לא מספיק בכדי להגיע לשלבים המאוחרים. הרבה יותר קל לאנגלים להתגונן ולנסות להבקיע במצבים נייחים ובפעולות אישיות מאשר לשלוט במשחק וליצור מצבים במשחק מסודר (פשוט אין להם את השחקנים לעשות זאת) והמבחן יגיע כבר במשחק הבא מול שבדיה. 

לסיכום, המחזור הראשון עלה על כל הציפיות וסיפק משחקים נהדרים בקצב מצוין, שערים רבים, הפתעה אחת ענקית והרבה תקווה להמשך. אם האליפות תמשיך כך צפויים לנו עוד שלושה שבועות של הרבה ערבי חברים, אין סוף גרעינים שחורים ופיצוחים והכי חשוב, הנאה צרופה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ