אודי שרבני
אודי שרבני

היורו הזה, הבעיה איתו היא שיש שם יותר מדי צבע. הכל צבעוני, צבעוני מדי. מדי הנבחרות, דגלי האוהדים, צבע לחיי האוהדות; זה הצבוע בצבעי הדגל, וזה הסמוק מבירה אינסופית, מחיוך, מהנאה. יורו 2012, לכל מפעל יש את לידת הישו שלו, ויורו זה ייקרא בבוא הימים "יורו ה-HD". לעזאזל, איך דשא יכול להיות כזה ירוק? והם אפילו לא שכנים שלנו.

אם כן, אנחנו - שוב - צופים בזה מהצד. בשחור לבן. לא תעזור הקידמה הטכנולוגית, אנחנו עדיין רואים זאת בשחור לבן; מטאפורית, וגם כמעט מעשית; אין לנו ברירה, אלא לבחור באחת הנבחרות שמשחקות במשחק נתון ולתת לה את אהדתנו. הרי משחק הכדורגל הוא כה פשוט לאוהד: בחר אחת ברגע נתון, רק אחת. אין אפשרות אחרת. שחור או לבן. בטח ובטח לאוהד שקבוצתו או נבחרתו לא נמצאת באותו מפעל, שהרי שיקולי נקודות ו/או הפרשי שערים לא קיימים.

יורו 2012, כל השאר כבר שייך לשחקנים, פרשנים ולאלה בעלי המבט האנתרופולוגי (אגב, האחרונים - אישוניהם הם העייפים ביקום, אבל זהו כבר נושא אחר). אם כן, צבע. הנושא הוא צבע. ומהו אותו צבע אם לא שירה מחורזת? היא צינית במידה, משקלית במידה, קליטה לכדי מיאוס ילדי, אבל בעיקר תמימה. יותר נכון- מזכירה תמימות, כזו שעליה גדלנו, ואז ("או אז!") תמימים היינו, אך עדיין לא תמימי דעה בקשר לנבחרתנו - והנה חרוז - האהודה.

אולג בלוחין. איזה שם זה בלוחין!צילום: אי–פי

כתבתי 16 שירים, אחת לכל נבחרת, והם הופיעו באתר "ספורט הארץ" לאורך השבוע האחרון. כדורגל ושירה, שירה וכדורגל. טייק אחד, בעט ורוּץ, כתוב ורוּץ. יש לנו את זה? יש. בוא ניקח את זה מכאן.

לכבוד פתיחת המחזור השני של שלב הבתים ביורו 2012 כתב אודי שרבני 16 שירים, אחד לכל נבחרת, והם יופיעו כאן ב"ספורט הארץ". כדורגל ושירה, שירה וכדורגל. לקראת המשחק הערב (19:00, ספורט 1) בין נבחרות יוון וצ'כיה, קבלו את שני השירים הראשונים.

נבחרת יוון

המודל היווני

מדי פעם, כאשר אנחנו יושבים ליד אחרים
ואלה מדברים ומדברים
ומדברים
על כל מצבור רכושם
ועל איך הם הכירו את אִשתם
וזו, האחרונה, יודעת מהו נבדל (בעיקר בפרהסיה)
וזו, האחרונה, יודעת איזה צבע ללבוש (בעיקר בפרהסיה)
וזו, האחרונה, יודעת שלא מחליפים קבוצה (בזמן בגידתה).
אז ("או אז!")
אנחנו מחייכים בשקט מתחת לשפמנו
ונזכרים בשלנו.

איך זו, הראשונה, האהובה, נפלה לה בטעות צלחת
ונשברה

בדיוק כשיוון את אליפות אירופה ב-2004 לקחה
ואז ידענו, אפילו אמרנו לעצמנו -
חבּיבּי, איזה טיימינג
זאת ה-אשה!

צילום: אי–פי

נבחרת צ'כיה

פתיחה לסיפור שזכויותיו נקנו מחווה הופה ע"י פלייסטיישן (לא נכתב בידי עופר אדרת)

כשהתעורר פרנץ קפקא בוקר אחד מחלומות טרופים גילה שנהפך במיטתו לכדורגלן ענקי. מוטל היה על גבו הקשה כשריון, צועק "פנדל, פנדל" ומסמן לשופט תנועות של כרטיס, וכשהרים קצת את ראשו ראה את בטנו הקמורה, החומה, מחולקת בהתקשויות מקושתות, שמתחתיה חולצה נוספת עליה כתב הקדשה מבעוד מועד ("מקס ברוד צדק!"), אותה יחשוף לאחר גול עתידי, והשמיכה שבמרומיה, שעוד רגע תגלוש כולה, נאחזת בה בקושי. רגליו הרבות, העלובות בדקיקותן יחסית לשאר מידותיו, ריצדו חסרות ישע מול עיניו. שוב החליק ברחבה מכיוון שלא נעל סטופקס.

איך על פראג שחר לא בקע
בגול השלישי כלה כוחה
איך נדם קול כיכר הומה בחג.
שיר שחלמתי על פראג -
שם השחר עוד יבקע.
גול.

נבחרת פולין

ריפרוּר ופּת לחם

נבחרת פולין תחכה לנו בחושך.
זו אומנם בדיחה שגורה
שנשמעת מכל עבר
אבל עדיין-
אנחנו נצַפּה ונצַפּה
ונצַפּה
ונישן כבר בקבר.
לפני כן-
היא יכולה להחביא כדורגל טוב בעליית הגג
או
להסגיר אותנו.
אם ובמידה התרחיש האחרון ייקרה, נתאמן על שמות שחקניהם
מבלי לנקוש בשינינו:
שצ'סזני, פיסז'צ'ק, וסילייבסקי, גרוסיצקי, מטוסצ'זיק.
אך יהיה זה דאריוס דודקה, הקשר מאוקזר, שייחלץ לטובתנו.
בכל מקרה,
מה שאנחנו צריכים זו פּת לחם.
ריפרוּר, ופּת לחם.

הפולנים "רוקדים" באימון. מה הם היו חושבים על השיר?צילום: אי–פי

נבחרת רוסיה

נבחרת ברית המועצות לשעבר

את פתיחת שיר זה יש לקרוא לאט, ולאחור:
נבחרת ברית המועצות. לשעבר.
יש שם רק רוסים
עכשיו.

ונשאלת השאלה-
האם "רוסים" הם "רוסים" גם במדינות שלא מאפיינים
"רוסים" כ"רוסים"
בשורה זו יש להוסיף סימן שאלה
שכן, כן -
יכולנו לבזבז שאלה זאת על נבחרת פולין ועל כל פולניותם
אבל שמרנו זאת לרוסים
ולרוסיתם. ככה
סתם.

כוכבים ניסו את מזלם
וחזרו לארצם.
ובכן, הכדורגל הרוסי הוא לחם:
פעם- לא אחיד, אבל מלא ברק
היום- אחיד, אבל עבש, פרוס, ירקרק
אין מי שערק.
לפי מה שנראה עכשיו
הם יפתיעו אותנו
יוטפו בלאט!

נבחרת דנמרק

שתיים עשרה שנה זו אפשרות לעפיצוּת טובה

המאמן הוא מעל לכל
המאמן הוא מעל לכל
המאמן הוא מעל לכל
המאמן הוא מעל לכל

מורטן אולסן
מאמן את נבחרת דנמרק כבר שתיים עשרה שנה
מורטן אולסן
מאמן את נבחרת דנמרק כבר שתיים עשרה שנה

מורטן אולסן הוא אלכס פרגוסון של דנמרק
מורטן אולסן הוא אלכס פרגוסון של דנמרק

אם כן
אם כן
מורטן אולסן מעל לכל
מורטן אולסן מעל לכל
המאמן
המאמן
המאמן
הוא
מעל לכל; גם מעל
עצמו.

הנה התחיל המשחק של הנבחרת הדנית
הבה נריע כולנו וזאת בנימה אובייקטיבית:
מוות לסגנון השירה התל אביבית!

האלכס פרגוסון של דנמרק. מורטן אולסןצילום: אי–פי

נבחרת פורטוגל

פּורטוּ פּורטוּ פּורטוּ גול

פּורטוּ פּורטוּ פּורטוּ
גל.
פּורטוּ פּורטוּ פּורטוּ
גול.

תלבושת של אדום ירוק-
ביום רע זה "טעם ערבי"
ביום טוב זה
אופנתי.
תלוי על איזה צד קם השחקן,
אם ערני.

נאני נאני
נו כבר
פֵּפֶּה פֵּפֶּה
אם תשימו גול אז אל תרפֶּה-
יש חלוץ מאחוריך
וחביבי, עם כל הכבוד לריאל מדריד
ולכיסוחך
זה יכול להיות בעוכריך.
פּורטוּ פּורטוּ פּורטוּ
גל
מי יפיל את ההיסטוריה, את הפסל של יוזביו
השחקן המהולל.

ובכן-
תלבושת של אדום ירוק
וכאן סטודנטים לכתיבה יוצרת - וגם אני, המאגף - נבחר דימוי, "אבטיחים".
עד בוא השיר מתופפים;
ביום רע עם גרעינים
ביום טוב לא -
הגעת הביתה והם רקובים.

נבחרת הולנד

איפה אתה, חדר ההלבשה?

נבחרת הולנד תמיד איבדה את חדר ההלבשה
של עצמה.
למעשה היא המציאה
את זה
את המושג, אפילו בלי
שידעה.
נבחרת הולנד תמיד רבה בינה לבין
עצמה.

גברים סורינאמים התחתנו עם הולנדיות גבוהות
נולד להם ילד שמרים טוב מהאגף
בהגבהות.
נשים הולנדיות התחתנו עם סורינאמים
נולד להם ילד
שראה את אדגר דווידס
ואפשר לשחק עם משקפיים.

אבל ראשית כל-
לפני ההולנדיות הגבוהות
שהבאנו בדוגמאות
ושמנינו, הצלבנו את סך כל האפשרויות
עם הסורנימאים
לכדי יצור
כלאיים -
האם נבחרת הולנד לא תריב בינה לבין עצמה?
כמו בכל מפעל, כמעט בכל עונה?
אריין רובן, בתגובה:
כמו בבאיירן מינכן, אולי הבעיה שלי זה שאני מבקש מהאפסנאי
חולצה קטנה יותר, הדוקה
ניסיון העבר מלמד שאין לי בעצמי אחיזה
שוב איבדתי אותי, את האוהד
ואותך, חדר ההלבשה.

אריאן רובן. אולי הבעיה האמיתית היא החולצה הצמודה מדיצילום: רויטרס

בקרו באזור המיוחד של "ספורט הארץ" לכבוד יורו 2012

נבחרת גרמניה

ספונטניות מתוכננת, אבל לפחות ספונטניות

חורף, עננים סמיכים
תורכים ושאר ירקות מאוּזרחים
גומז הוא חלוץ גרמני עם שם של ספרדי
ומי שצופה בליגה הגרמנית יודע ששם הצילומים הכי
טובים.

כבר כמה שנים שפוּנקט
על השעון
בתחתית הדף, מופיעה ידיעה
קנויה:
הכדורגל הגרמני הפך שמח. לפרטים,
צחי בונדסליגה
טלפון: אָיין, צְוָואי, פּוּליצאיי.

והנבחרת?
כבר אין צלילות ברחבה
כבר אין קפטן שיאמן בנתניה לפי צו הכסף והשעה
ברלין - לפחות לפי אלה שאין בידם סגנון הסברה, אבל שפם יד שניה - היא תל אביב
הקטנה.

פעם:
החיים זה מה שקורה בזמן שאתה עסוק בלהגיד
שכדורגל משחקים תשעים דקות
ובסוף ג'ון לנון מת.
היום:
כדורגל משחקים תשעים דקות
ובסוף הגרמנים הם מה שקורה לך בזמן שאתה מתכנן תוכניות
משעממות.

נבחרת איטליה

בא לו טֶלי

בתור למכולת נראיתי איטלקי, זאת לפחות
בעיניי עצמי.
לאו דווקא לפי הסדר הזה היו לי:
תספורת אופנתית עם פאות, פן מקלות
בלורית.
מכונית ועוד מכונית
ועוד מכונית
חוצפה ישראלית, שפה מתגלגלת; אינסופית.
בחורה יפה (ואנחנו מדברים על הלא חוקית; האחרת סתם דוגמנית) שמחכה
בחניה
אין לה מה לעשות - שוב - מלבד לדקור עם ציפורנה
של אצבע האמה את הסיליקון שֵבֶחזָה:
יתפוצץ? יתפוצץ? האם הפעם
זה יתפוצץ?

אני מפחד שזה יתפוצץ; בכיסי פתקית, חלב, אשל, צמיגי פירלי
להחליף
מספר טלפון של עיתונאי חצר
אליו אני מדליף.
אני רוצה לצעוק, להוקיע זאת ממני
לגמור עם זה ודי:
אני בפּרשה! אני בפּרשה! אני
שייך לפּרשה של המכירה!
בבית, מחוץ למחנה האימון
היא כבר התפוצצה.

ובכן,
במכולת, אין לי רגע דל
או סקנדל או פסטיבל
אצלנו, האיטלקים, זה כל פעם
כמו סאן רמו-
אותו דבר.

מתקדם בתור של החיים
משלם על חלב, אשל, צמיגי פירלי- להחליף
זורק את הפתק -
לא, אני לא המדליף!
מקבל את החשבון
אומר לבעל המכולת
"כרגיל, תרשום זאת על בוּפוֹן".
נכנס אל המכונית
בפנים שדייה הן כריות אוויר עם סיליקוֹן.

חושב על מה לעשות עכשיו
בשביל עירי, ארצי, מולדתי:
זכייה ביורו השנה
כזו עם גול על השנייה
מכל קונספירציה היא עדיפה.
אז, מדינתי כה תלבלב
תשכח מהמכירה, מהפרשה, מהסרט "לכשכש בכלב"
אף אחד כבר לא ישים לב, מקסימום אחרי הגול ארד לדשא
אצטלב.

עכשיו כולם תלויים בי, בתור למכולת
ובמצב רוחו של באלוטֶלי.
אם בא לו-
טֶלי.
אם לא -
יבוא לך, דינה; סרט ישראלי שפעם לקח מאמן שזכה
באליפות אירופה, דֶני.

באלוטלי נכנס לזוןצילום: אי–פי

לכתבות ועדכונים נוספים הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

נבחרת קרואטיה

התקופה האקוסטית של ביליץ'

נתחיל במאמן, אם
כן.
ביליץ', שבאוזנו עגיל
יודע לפרוט על גיטרה
התחיל כמו כל רוק סטאר
כאליל-
חדרי מלון מעופשים
מחלון הקומה ה-13 זרק החוצה
שחקנים.

אחרי זה
משבר התקליט השני הגיע
מוציאים אוסף אחד, אוסף שני
הכל זה ניסיון נוסף, דל
להבקיע.
והנה שלב אפור, חדש
מפציע-
החיים בין בין המניירה לכריזמה
בשניה גורמות לך להזיע
על זה כבר אתה, עצמך,
לא יכול שלהשפיע.

היידוק, היידוק, היידוק
ספליט!
עכשיו הוא בתקופה האקוסטית שלו
צריך להחליט!
שחקנים כמו מודריץ' לא צריכים לבזבז עצמם
על גליץ'
את זה כל ילד יודע, אני, אתם, אוואט
וגם ביליץ'.

נבחרת ספרד

טורס, מה נשאר לו בחייו?

פּויול מתחיל את המשחק עם שיער רטוב
בדרך כלל.
הוא מרטיב את זה בחדר ההלבשה, ויוצא אל הדשא דרוּך
צעוּף, מישיר מבט.

קפטן של קפטנים, פּויול
שחקן של שחקנים
כותב של כותבים
מאמן של שחקנים
שחקן של מאמנים
לא בלם של חלוצים.

לאחר מכן (בערך בדקה ה-25) שיערו מתייבש ברוח הספרדית
הערטילאית
קאסטנייטות על ראשו, תלתלים
תלתלים -
פּויול ושיערו יכול לאמוד בדיוק את קו הגשם
היכן שמתחיל, היכן שנפסק.
ואז ("או אז!")
סימביוזה! סימביוזה!
סימביוזה!
שיערו נרטב מזיעתו
על אפו וחמתו!
מים, רוח
וזיעה
שלושת שלבים הם על ראשו.

אבל פּויול לא ישחק ביורו בגלל פציעה.
שיר זה, יוקדש אם כן לטורס
חלוצה של ספרד.
שיערו כמו המדרון אליו החליק; חלק, חָליק
ומחוּלק.
היפוכו של פּויול הנ"ל
טורס, שכבר הרבה זמן אין באמתחתו- והנה מילה בודדת מתחת לפנס אם לא נחשיב "גורל":
מזל.
שיערו כמו המדרון אליו החליק; חלק, חָליק
ומחוּלק.
טורס המחומצן, המרוּקן
המעוּמלן. זה שכבר תקופה לא מסוכן.
ובכן, להיות מלך שערי הטורניר הוא חייב
הרי מה כבר נשאר לו בחייו?

פרננדו טורס שוקל מעבר לתפקיד חדש, הרי מה כבר נשאר לו בחייו? צילום: אי–פי

אירלנד

שיר קצר על ענייני כתיבה, מוזיקה וכדורגל

קצת על מאחורי קלעים של ענייני כתיבה:
ישנם לילות
בהם אני קם בבהלה
הלום ושטוף זיעה
במקרים כאלה, אין לי צורך
לגשש על מה חלומי היה:

אני כותב שמגיש כתבה על נבחרת אירלנד הירוקה
ומאמנה.
למחרת, מחכה לצהריים - כי אין לי כסף לעיתון- תלוי באנשי האינטרנט
של העבודה, הולכי המסדרון
עד אז? F5 ו- F5ו-F5
איזה שיממון!
תיכף זה יופיע בדפדפן האלקטרוני
שם עורך בחר כותרת:
"בחוף של טראפטוֹני"
זה מרגיז, אפילו - או בעיקר - אם זה בקטע מודע לעצמו
ואירוני.

צרפת 

קטע היפותטי מתוך בלי סודות 2012 שחנן גולדבלט משנן בתאו על מנת להעביר זמנו

לוראן? בלאן!
לוראן? בלאזן!
לוראבלאן. לוראבלאן.

רי? בֵרי!
רי? בֶרי!
מכוער. מכוער.

נא? סרי!
נא? סרי!
מִלעילי. מִלעילי.

בן? זמה!
בן? זמה!
בנזמה. בנזמה.
בדי? חה!
בדי? חה!
בדיחה. בדיחה
שגוּ? רה!
שגוּ? רה!
שגורה. שגורה.
עכ? שיו!
עכ? שיו!
עכשיו. עכשיו
בנזונה. בזונה.

צר? פתים!
צר? פתים!
תיירים קולניים. תיירים שרופים.

מוּ? עמדים!
מוּ? עמדים!
אולי לוקחים. אולי לוקחים. 

אוקראינה

בן? זמה! צילום: רויטרס

דיאלוג מחורז עד מוות לכל דכפין

הוא: אני לא מאמין
הוא שתיים: מה, מה אתה לא מאמין
הוא: אני לא מאמין ששבצ'נקו עדיין משחק
הוא שתיים: מה, אתה עליי צוחק?
הוא: טוב, תקשיב חביבי, את זה אני שונא כבר אצלך
הוא שתיים: קודם כל את מה? שנית- מה שלא יהיה, זו כבר צרתךָ
הוא: את זה בדיוק, בדיוק את זה, אה!
הוא שתיים: אתה מה, את מה, את מה, מה?
הוא: שאתה מדבר גבוהה, גבוהה, סתם בשביל לסגור שורה לחרוזךָ
הוא שתיים: אה, נו, זה בשביל לחם, עבודה
הוא: טוב, עזוב שטויות עכשיו, תביא לראות משחק
הוא שתיים: אתה טיפוס מוּדחק. רוצה להתערב, נראה מי האחרון אשר יצחק?
הוא: שוב שפה גבוהה? יאללה, אני איתך. חמישים על זה ש-5 צהוב יורחק
הוא שתיים: סבבה
הוא: אפילו אגוזים
הוא שתיים: סָגוּר, תביא הגרעינים
הוא: אומר לך, אתה תפסיד בהתערבות, תצא בלי תחתונים
הוא שתיים: שאזכיר לך כמה אתה כבר חייב לי?
הוא: איפה כל החבר'ה? לא יראו איך אני יוצא כלי-כלי
הוא שתיים: טוב, חאלאס, בוא נחזור לקונספט של השיר
הוא: כן, אתה מאבד קוראים, תהיה זהיר
הוא שתיים: לחלוטין, משיר לשיר אני הופך יותר יהיר
הוא: אם כך, אז בוא נתחיל; ניתן שירה לכל דכפין
הוא שתיים: אתה תבקיע, אני את השורה אכין
ביחד: איזה שם זה בלוֹחין! 

אנגליה

אם שפיגלר היה משחק ב"גבעת חלפון אינה עונה" הוא היה אומר: ארבעים ושש שנה, לך תזכור

היום כולם יודעים שהשתלת השיער של וויין רוּני הצליחה
כי אם אתה - זאת אומרת הוא - מצלם אותה ומוציא ראשון לעיתונות
אין טעם בבדיחה, היא הופכת זניחה-
פוסחים עליה בקלות.
כן, יש כאלה שראו בכך מקוריוּת
הרי מפורסמים משחררים גם צילומי ילדם בשביל למנוע כך
מרדף ראשוניוּת
אבל אני יודע, וגם אתם, שגם אם עשה זאת במתכוון
מה שרוני וויין צריך לדאוג אחרי שיפרוש
לא לקרחתו, אלא לבטן.

לפעמים, אתה בר מזל וזוכה עוד בחייך לראות על דשא שחקן עם דשא על ראשו.
אם לא ניקח בחשבון את אייל גולן בתקופת מרמורק
(ואכן, לא נעשה זאת, שהרי היה לו אז שיער אמיתי, כשהוא שיחק)
נספר לילדנו בעתיד
שראינו קסם; שחקן עם שיער על ראשו, גם אחרי שהקריח
והפסיד.
או שאולי ב-2012 הצעיד
ובשבילנו זמן הווה:
מצעיד.

וויין רוּני, רוּני וויין
אנחנו צריכים לחכות לו עד שמהרחקתו יחזור
שלושה משחקים בחוץ
ולך תדע, אולי יש לאנגליה יש עוד תותח
חלוץ.
וויין רוּני, רוּני וויין
הרי אנחנו זוכרים מה קרה עם בּוֹסמן ההולנדי
שאת יורו 88 גנב לו המחליף
ואן באסטן.

שוודיה

איבראימוביץ'; או שלאגר או קיטש

זלאטן, זלאטן איבּרָ אי מו
ביץ'.
שוודי לא מוזהב
ג'יימס בונד של השבדים
בלעדיו הם מפתחות
ללא ברכות, מנעולים או
גולים.

זלאטן, זלאטן איבּרָ אי מו
ביץ'.
גולדפינגר
שבדי של שון קונרים!
גבוה מכולם
נשאר למעלה, התקווה היחידה אם נבחרתו
תלך אחורה, תסתגר
לך תדע, אולי זה
שלאגר.

וויין רוני. אנחנו זוכרים מה קרה עם בּוֹסמן ההולנדי צילום: רויטרס

קונרי, קונרי, גול דפינגר
כל מי שאומר ששבדיה לא תלויה רק בו
שלהם עוד רבדים
(מלבד פסיכולוגיית יריבים שרוצים את שבדיה להרדים)
את מחשבתו בפרהסיה הוא חוגר, תמים
או לחילופין סתם
מפגר.

זלאטן, זלאטן איבּרָ אי מו
ביץ'.
הכל תלוי בו, המפתחות
בתוך הסוויץ'
אגב, וזה כבר לא קשור לשיר
וזאת מיד אתם תעידו
לפעמים יש לי כאבי ראש
ממש ורטיגו
ממולי פוסטר בכתב מראה:
שם הבמאי הוא קוקהיץ'
זה קורה לי כל פעם שאני מזמין פיצה
אני נזכר בצ'ורצ'יץ.

זלאטן, זלאטן איבּרָ אי מו
ביץ'
לא סתם מספר יש על גבו
אלא גם קונפליקט ה"אני" סוחב הוא על
חולצתו
זה של הכוכב שלא משחק כבר
בארצו -
האם להמשיך למתג את מספרו
אשר משחק הוא איתו בקבוצתו
או
לקחת את ה-10, להדגיש
גיבּוריותו.

זלאטן, זלאטן איבּרָ אי מו
ביץ'.
נקווה שהוליווד לא תשים עליו יד
זה ייגמר בקיטש.
הרי אם לא תצליח בטורניר
שוב תצא "ליד", באנגלית זה
"נִיר".

אודי שרבני הוא כותב. לאחרונה הוציא את ספרו "למה אתה לא מחייך", בהוצאת מודן.

Mastik_a@hotmail.com

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ