היורו נוזל לנו מבין הידיים

הזיכרון מטורניר גדול נקבע לרוב בשלבי ההכרעה שלו. כך יורו מצוין הופך לאט לאט למשעמם, טקטי ונטול שערים

עוזי דן
עוזי דן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עוזי דן
עוזי דן

1. ברכות לאלופת העולם, שעולה לגמר שלישי ברציפות, מה שלא נעשה מאז גרמניה של בקנבאואר. הישג יפה. איחולים לאלופת אירופה, שאולי אפילו תעשה ביורו 2012 היסטוריה ותזכה בשלושה טורנירים רצופים. והעיקר, כל הכבוד על שיבתה למסלול; השער השני לקראת הסיום נגד צרפת קלקל את המאזן, אבל הנה ספרד חזרה לממוצע של שער במשחק במשחקי הנוק-אאוט וכמובן ללא ספיגה. איזה יופי.

ויסנטה דל בוסקה עלה עם חלוץ, דווקא עם נגרדו, אבל כמו במשחקים קודמים בהם התחיל בלי שחקן חוד או גמר בלעדיו, זה לא נמשך. חלילה וחס, למה לקחת צ'אנס? גם ככה הלחץ של פורטוגל - שהיה מסוכן ויעיל במחצית הראשונה והלך ודעך ככל שהתמשך המשחק - הוריד את אחוזי החזקת הכדור של ספרד ל-56% בלבד. איך אפשר לשחק כדורגל ככה?

כשדל בוסקה עשה חילופים פחדניים, פאולו בנטו ערך חילופים התקפיים. ככה זה, כל אחד נאמן לשיטה שלו. כשנראה היה כאילו תכנית המשחק של בנטו עובדת, רונאלדו חזר לסורו ולאגוצנטריות שלו. חוסר הדיוק של "הנווטים" ועבודה טובה של ההגנה הספרדית מנעו מהתכנית הזאת להגיע לכדי הזדמנות אמיתית או מצב מסוכן, שלא לומר שער. כשהספרדים החליטו לשחק בהארכה הם היו טובים. וזה רק יותר מעצבן - אתם יכולים, רק לא רוצים.

אינייסטה תופס את הראש. איפה הגולים?צילום: רויטרס

2. הזיכרון מטורניר, נכתב פה לפני שבוע בערך, נקבע בשלבי ההכרעה. ובכן, היורו המצוין נוזל לנו מבין הידיים. תשאירו בצד את גרמניה נגד יוון, וב-420 דקות הכרעה קיבלנו שלושה שערים. בממוצע, רץ טוב מסיים מרתון לפני שמובקע גול.

אבל הבעיה אמש לא היתה רק חוסר שערים. איטליה הגיעה במחצית אחת ליותר הזדמנויות מכפי שייצרו שתי הנבחרות אתמול ב-120 דקות. יחד עם עשרות עבירות ולא מעט כרטיסים (וגם התחזויות, בניגוד לרוח היורו הזה), זה הזכיר את כל מה שפחות טוב בליגה הספרדית, בה משחקים רוב רובם של מי שראינו אתמול על הדשא.

זה יורו טוב או משעמם? ספרו לנו בדף הפייסבוק של "ספורט הארץ"

3. כמה שעות לפני המשחק סרבה אופ"א לבקשת ספרד לקיים דקת דומייה טרם בעיטת הפתיחה, לזכר הכדורגלן הספרדי מיקי רוקה שהלך לעולמו בגיל 23 אחרי מחלה קשה. זו בושה וחוסר אנושיות מדרגה ראשונה, בייחוד כשנזכרים שבשבוע שעבר אישר הארגון לעמוד דקת דומייה במשחק בין צרפת לשוודיה לזכר עיתונאי צרפתי שמת. שלא יהיה ספק, אם סגן נשיא הכבוד של ההתאחדות הספרדית היה הולך לעולמו בגיל 104 אופ"א לא רק היתה מאשרת דקת דומייה, אולי היתה יוזמת אותה. מזל שאישרו לספרד לשחק עם סרטים שחורים, באמת תודה. צריך להזכיר לאופ"א, שלא לדבר על פיפ"א - מי שלא מכבד, לא יכבדו אותו.

קרדיט: רויטרס

תגובות