12 מארחות ביורו 2020?

"הכל יהיה נוח יותר מבחינה כלכלית", אמר פלאטיני, שמתכנן להגדיל לא רק את מספר המשתתפות בטורניר. צפו ביורו-טיוב מיוחד מקייב

שלומי ברזל
שליח "ספורט הארץ" ליורו
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שלומי ברזל
שליח "ספורט הארץ" ליורו

1. גז'גוז' לאטו וגרגורי סורקיס, נשיאי ההתאחדויות של ו בהתאמה, נראו היום בצהריים כמי שרווח להם. מאוד. הם ישבו לצד אחד בשם מישל פלאטיני, נשיא אופ"א, במסיבת עיתונאים לסיכום . לפלאטיני, שמנהל את ההצגה כאן ביד רמה, לא היתה כוונה לאפשר לאיש לקלקל את הנרטיב שהוא מבקש להצמיד ליורו הזה. מוצלח, אגדי, אחיד.

פלאטיני, כמו רבים כאן, יודע שלמעשה יש שני יורו 2012. בעיקרון, וסתם כדי להזכיר, אמור להיות יורו אחד אותו מארחות שתי מדינות. בפועל, בין מה שהיה בפולין ובין מה שקורה באוקראינה יש הבדל גדול. גדול מדי. אולי צפוי, אולי לא, לבטח ניכר. כמעט כל העיתונאים עמם שוחחתי במרכז התקשורת בקייב נשמעו אחידים. אלה שהגיעו מפולין לאוקראינה לצורך הגמר, מדברים על מעבר במנהרת הזמן. אלה שעשו את כל היורו באוקראינה מדברים על מורשת קרב, לא פחות. פלאטיני ידע שבמסיבת העיתונאים יפגוש את כל הלא מרוצים.

חי מקייב ב-19:00: שלומי ברזל מדווח על האווירה וההכנות לקראת הגמר:

קרדיט: ספורט הארץ""

"חשבתי על אפשרות שטורניר היורו יתפרס על כל אירופה ולא רק במדינה או שתיים. אני חושב בכיוון 2020, ונדון בזה בתחילת 2013", הפציץ הנשיא. בעוד האנשים כאן מנסים להתאושש מטורניר של שתי מדינות ומהעובדה שהיורו הבא יהיה בן 24 נבחרות, המשיך פלאטיני בשלו: " הטורניר ב-2020 יהיה כבר השני בו משתתפות 24 נבחרות. יש אפשרות לארח במדינה אחת עם 12 אצטדיונים ושתיים עם שישה לכל אחת, או לעשות זאת ב-12 או 13 ערים שונות ברחבי אירופה. כך התשתיות כבר מוכנות, האצטדיונים ושדות התעופה קיימים והכל נוח יותר מבחינה כלכלית. זה יכול להיות מעניין. ניקח את היורו צעד נוסף קדימה".

אפשר למצוא בדברים של פלאטיני המשך למגמת הביזור של היורו. לא עוד נחלתן של מדינות המערב בלבד, לא עוד הטריטוריה של 16 נבחרות. אפשר גם לאתר בין השורות מסקנות מיידיות, בעיקר לגבי מדינות כמו אוקראינה. כאשר הוא מדבר על כך ש"התשתיות כבר מוכנות, האצטדיונים ושדות התעופה קיימים והכל נוח יותר מבחינה כלכלית", הוא מודה בחצי פה שזה לא היה הסיפור באוקראינה. אבל זאת מסיבת עיתונאים חגיגית, לבטח מבחינתו, והוא הגיע מוכן.

אני פחות אוהב את הספינים הללו, ומעריך, גם אם הדבר כרוך במאמץ לא מבוטל, את הרצון של פלאטיני לשתף יותר מדינות ותרבויות במפעלים הבכירים שאופ"א אחראית להם. לעולם לא אדע אם מדובר בסוציאליסט אמיתי או באופורטוניסט שצריך אצבעות שיונפו עבורו בקונגרס כזה או אחר, אבל זה פחות חשוב כרגע. אירופה והעולם מתחילים להתרגל לעובדה שיש מספיק מקומות שהכדורגל חייב להגיע אליהם, גם אם זאת הפעם הראשונה (מונדיאל בדרום אפריקה או בקטאר) וגם אם האירוח אינו אידיאלי מבחינת התשתיות והמתקנים. חייבים לעשות הבחנה ברורה בין ההתנהלות של פלאטיני לבין האותנטיות של לאטו וסורקיס.

פלאטיני ונשיא פולין מרוצים מהיורו. "זה יהיה נוח יותר מבחינה כלכלית", אמר נשיא אופ"אצילום: אי–פי

שני ראשי ההתאחדויות נראו עייפים ומאושרים באותה מידה. בהנחה ששום קטסטרופה לא תתרגש עלינו עד לגמר, בגמר ולאחריו, פולין ואוקראינה עמדו במשימה. ובהצלחה ביחס לנבואות האפוקליפטיות. "היורו יותיר מורשת חשובה בהיסטוריה של שתי המדינות", הסכימו השניים, ומיהרו להצטרף לטון החיובי של פלאטיני שהבהיר כי גם הוא "גאה בתשוקה ובמחויבות של האנשים בפולין ובאוקראינה, כמו גם בשחקנים ובאוהדים שסייעו ליורו נהדר".

סורקיס, שכנראה אינו חזק בתקינות פוליטית, סגר חשבון עם חלק מהעיתונות האנגלית ובעיקר עם סול קמפבל, שהציע לאוהדים האנגלים בטרם נפתח היורו להכין ארון קבורה או משהו כזה במידה שהם מתעתדים להגיע לאוקראינה ופולין. האוהדים האנגלים שהגיעו לכאן לעגו לו והפכו אותו לבדיחה, עכשיו הרגיש סורקיס כי הגיעה העת לנעוץ מסמר אחרון בארון הזה: "מגוחך בעיני שאדם כמו קמפבל, שמעולם לא היה באוקראינה, הרשה לעצמו לדבר כך על מדינה אחרת".

2. שלשום, ביציאה ממשחק , ואתמול, רגע לפני שעזבתי את פולין לטובת אוקראינה, ניכר במארחים שהם שמחים שהכל נגמר. הפולנים נתנו לעצמם ציון גבוה על האירוח והם בהחלט ראויים לו. את החזרה מהאיצטדיון למרכז העיר, מרחק של כחמישה קילומטרים, עשיתי בהליכה עם כ-60 אלף אוהדים נוספים. שירים, ריקודים, פרצופים מחייכים, אושר עילאי והמון אוהבי כדורגל, עשו את הדרך הזאת למהנה במיוחד.

אין לי ניסיון מוקדם מספק כדי לומר משהו אחראי על טבעם של הפולנים או האוקראינים. אבל בין אם זה מזגם הטבעי או לא, הם ללא ספק הצליחו להעניק חוויה אנושית חיובית לכל מי שביקר אצלם. הם התגייסו למשימה לאומית ועמדו בה בכבוד ועם חיוך תמידי. איכות המתקנים, המלונות או הכבישים, אינה באחריותם. החיוך, האדיבות, הנימוס, העזרה לזולת ושמחת החיים היו משהו שהם סיפקו בכמויות מסחריות לכל אורח ומבלי לקבל על כך כל תמורה.

את מה שיקרה להם ביום שאחרי, סביר שאיש מהאורחים לא יטרח לסקר. בין אם יהפכו לסיפור הצלחה, כפי שקרה לדרום קוריאה וברצלונה, ובין אם נכונה להם התרסקות כמו במקרה היווני, הם תיפקדו מצוין ברגע האמת שלהם. אף ספין לא יצליח לייצר מציאות אחרת.

אוהדי נבחרת ספרד מציפים את רחובות ורשהצילום: אי–פי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ