גמר יורו 2012

והעיקר לא לפחד כלל

היא הפכה מנבחרת טיקי-טאקה לנומי-נומי, אבל היום דל בוסקה צריך להתגבר על הפחד ולהחזיר את ספרד למה שהיא - אדומה וזועמת

עוזי דן
עוזי דן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים1
עוזי דן
עוזי דן

"זו לא איטליה של לפני שנתיים, הם רוצים את הכדור", אמר צ'אבי אתמול לקראת הגמר. הוא כמובן צודק, עברה מהפכה מחשבתית, אבל זו גם לא של לפני שנתיים, בטח לא של לפני ארבע. היא לא עברה מהפכה מחשבתית, אלא רק הולכת ומתכנסת לעבר קישור מעובה שעושה הגנה והתקפה, ובייחוד מתמסר על היריבה למוות.

גם התלונות של כותב שורות אלו כלפי ספרד באות דווקא בגלל שהאדומה הרגילה אותנו לצפות בכדורגל איכותי ויפה – גם אז לא היה לה את לאו מסי – כך שכל הדיבורים על "ברצלונה מינוס מסי" פשוט אינם נכונים.

מה שקורה לספרד ומה שקורה למאמנה, ויסנטה דל בוסקה – האיש שעלה לגמר ליגת האלופות עם ראול, מוריינטס ואנלקה בחוד וגם אחרי שנתיים באותו מעמד עם ראול ומוריינטס, זידאן, פיגו וסולארי מאחוריהם – הוא תהליך שאינו קשור רק בכדורגל.

דל בוסקה. מחכים שיחזיר את ספרד למה שהיא - אדומה וזועמתצילום: אי–פי

ספרד לא רק הפכה מהתקפית לממזמזת זמן ומנבחרת טיקי-טאקה לנומי-נומי, אלא גם מאנדרדוג חביב העולם לפייבוריטית שלטת. ספרד היתה הטובה לפני ארבע שנים, היום היא הרעה. ספרד היתה משב רוח מרענן, בריזה, והיום היא לחות מעיקה. האוהדים הם בדרך כלל בעד האנדרדוג או בעד הכדורגל היפה, בטח בעד שניהם יחד. כשנבחרת הופכת לפייבוריטית זה לא נורא כל עוד היא משחקת יפה, אבל השילוב של להיות הכי טובים וגם לאכזב באיכות הכדורגל מביא את האוהדים – אלה שהיו בעד ספרד לפני ארבע שנים וגם אלה שחשבו שמגיע לה לזכות במונדיאל – לסוג של אנטי.

לכן דל בוסקה, שרוצה לעשות היסטוריה היום, לא יכול לפחד. אם ברצונו להירשם בספרים לא רק כמאמן השני שזוכה ביורו ובמונדיאל, לא רק כמי שהוביל את ספרד להיות הראשונה עם שלוש זכיות רצופות בטורניר גדול, אלא גם כמאמן גדול – פשוט אסור לו לפחד.

ההתגברות על הפחד פשוטה. דל בוסקה צריך לעלות עם חלוץ. ואם טורס איכזב ונגרדו לא פוגע, יש לו את פרננדו יורנטה, שייתן לו צ'אנס; שישחק עם קיצוניים מהפתיחה ואולי פדרו אפילו עדיף על דויד סילבה, שדועך ממשחק למשחק; בטח שחסוס נוואס ראוי למקום משמאל.

על דל בוסקה מוטלת המשימה להחזיר את ספרד למה שהיא – נבחרת גדולה, כשרונית, "אדומה וזועמת". כי אנחנו יודעים שהוא והיא מסוגלים.

טורס. מה עם החוד של ספרד?צילום: אי–פי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ