גמר יורו 2012

כדורגל, משחק פשוט

הנבחרות שהגיעו רחוק ביורו הראו כיצד מבצעים את קפיצת המדרגה הבאה: בניית יחידה שוויונית ומחוברת במקום אינדיווידואל ועוד עשרה

שלומי ברזל
שליח "ספורט הארץ" ליורו
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שלומי ברזל
שליח "ספורט הארץ" ליורו

1. בין אם מדובר בצורך שיווקי ובין אם הם באמת טובים יותר מכל אחד אחר, מעמדו של כוכב העל ספג חבטה משמעותית ביורו הנוכחי. זאת עלולה להיות בשורה רעה עבור דמויות כמו כריסטיאנו רונאלדו, וויין רוני וזלאטן איברהימוביץ', ודאי עבור תעשיית היח"צ שמלווה אותם וחיה בזכותם. זאת בשורה מצוינת לכדורגל האירופי.

שתי הנבחרות שהגיעו לגמר הן בראש ובראשונה קבוצות כדורגל משובחות, כמעט שוויוניות. ההצלחה האיטלקית עוד הבליטה שניים שזהרו יותר מאחרים - אנדראה פירלו ומריו באלוטלי; הנבחרת הספרדית היא דוגמה ומופת לחבורה בה כולם כמעט מתעקשים להיות שווים זה לזה. תמיד יהיו מי שיבקיעו או יבשלו יותר מאחרים, אבל נדמה שפראנדלי ודל בוסקה הקפידו לאורך זמן לבנות את הנבחרת שלהם כיחידה אחת, שמורכבת מבני אותו מעמד. יותר מזה, התחושה היא שאף שחקן בנבחרות הללו לא איפשר לעיתונאים ולחברי תעשיית הפרסום והשיווק להפריד אותו מחבריו. מנצחים או מפסידים, בכל מקרה כולם באותה סירה וכולם אחראים לסוף הטוב/המר.

נבחרת איטליה. בראש ובראשונה קבוצה משובחת, כמעט שוויוניתצילום: אי–פי

היום גמר היורו. בואו להציץ עוד פעם אחת באזור המיוחד של "ספורט הארץ"

אפילו נבחרת פורטוגל, שהגיעה לכאן עם כוכב העל של הכדורגל האירופי, כריסטיאנו
רונאלדו
, פעלה על פי אותה מגמה מבורכת. נכון, הוא עדיין מכניס למשחק שלו שיקולים שרחוקים מלהיות כדורגל נטו - העמידה לפני ביצוע בעיטות חופשיות, הפרצופים שמיועדים למצלמות, אולי גם דרישה להיות הבועט האחרון בדו-קרב הפנדלים נגד ספרד בחצי הגמר - אבל פורטוגל לא שידרה באף רגע נתון שהיא תלויה רק בו. לא בראיונות שקדמו לטורניר, לא באלה שהוענקו במהלכו או בסיומו. ודאי לא במשחקים עצמם.

רונאלדו בלט כי הוא עדיין הטוב בנבחרת, אבל רק מבחינה מקצועית. מי שביקש לנצח את
פורטוגל היה צריך להתמודד עם נבחרת שלמה ולא עם כוכב אחד. בסופו של דבר יצטרכו
לבחור את השחקן המצטיין של הטורניר, והפעם זה מורכב מתמיד. לא חסרו כאלהשהרשימו
והיו בודדים שזהרו מעל לאחרים, אבל המנצחת הגדולה היא הנבחרת.

2. בכל יום שעובר בפולין ובאוקראינה מתחוורת יותר ויותר התובנה כי אחד הנדבכים המרכזיים לאיכות הכדורגל הוא רמת המתקנים באותה מדינה. לא כל הדרכים כאן הרשימו, היו מלונות שאינם ראויים לאירוח בני אדם, אבל האיצטדיונים ומתקני האימון הבהירו שהמארחות היו ראויות להזדמנות שקיבלו.

מאחורי העוצמה הזאת לא עומדים ראשי התאחדויות הכדורגל, אלא ראשי ממשלה ונשיאים. קברניטים של אומות שקיבלו החלטה אסטרטגית, ואולי רק המשיכו את הדרך של קודמיהם, כי להתחיל צריך ברמת התשתיות. מרגע שהמתקנים יוקמו, מרגע שהאיצטדיונים יעמדו, סביר שהשאר כבר יגיע. זה לא אומר שפולין ואוקראינה יהפכו בעשור הקרוב למעצמות כדורגל אירופיות, רק שהסיכוי שלהן להתקדם ברמת הקבוצות הנבחרות טוב לאין שיעור מזה של הכדורגל הישראלי. ואנא, אל תשכנעו את עצמכם שלנו יש צרות שלאוקראינים ולפולנים אין. הכל עניין של חלוקת משאבים בהתאם לחזון. לנו יש משאבים, אבל בכל הקשור לחזון מצבנו אנוש.

3. כמו מרבית הליגות הבכירות וכמו בליגת האלופות, בסופו של יום גם היורו הוא נחלתן של הגדולות באמת. לחצי הגמר הגיעו פורטוגל, גרמניה, איטליה וספרד. אפשר להתייחס לפורטוגל כאל הפתעה, אסור להתייחס אליה כמי שמאיימת על ההגמוניה. מה שהיה
הוא שיהיה.

העובדה שהיורו הבא יכלול 24 נבחרות לא תקרא תיגר על הסטטוס קוו הזה. לכל היותר יוחלפו שלוש הבכירות במקבילות שלהן שהפעם אכזבו. אולי צרפת, אולי הולנד או אנגליה. על המקום של פורטוגל יתחרו שתיים-שלוש נבחרות בדרוג שלה, והאיום הגדול
עליהן יבוא כמובן מאחת הגדולות.

זה עניין של מסורת, כמובן, אבל בעיקר של עוצמה ומשאבים. כל מי שמיהר לקבוע כי
הזרים פוגעים באיכות הנבחרות, צריך לבדוק אם נכון להחיל את המשוואה הזאת לגבי כל
הליגות וכל המדינות. מעצמות הכדורגל האירופי לא השתנו ב-30 השנים האחרונות, הן
לכל היותר מחלקות ביניהן את הבכורה. גביע העולם או היורו יצליחו אחת לעשור לערך
לספק זוכה מפתיעה, אבל זה לא ישנה סדרי בראשית. קשה לקבוע אם זה טוב או רע.

4. הפריחה של הכדורגל האירופי, הכסף העצום שהוא מגלגל ועתידו הוורוד למדי, עומדים בסתירה מוחלטת למי שמסקרים אותו. מרכזי התקשורת כאן נעו בין אופוריה מקצועית לחרדה תעסוקתית. כמעט איש מעמיתי העיתונאים עמם שוחחתי לא העז לומר "נתראה בברזיל 2014" או "ניפגש בצרפת 2016". לכל היותר הרהיבו לקבוע בלונדון 2012. ספק אם יש עוד תחום כה קוטבי, בו המסוקרים נהנים משגשוג כל כך דרמטי בעוד המסקרים נלחמים על חייהם. כיחידים וכקבוצה.

הספרדים מתאמנים באיצטדיון האולימפי בקייב. המארחות הוכיחו כי היו ראויות להזדמנותצילום: רויטרס

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ