נתחיל בברנבאו, נמשיך בסן סירו, נסיים בוומבלי

בעידן של משבר כלכלי והיענות נמוכה להתמודד על אירוח יורו 2020, ההצעה לפזר את הטורניר ברחבי היבשת עשויה להתגלות כהברקה

עוזי דן
עוזי דן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עוזי דן
עוזי דן

בשנה הבאה אמור הוועד האולימפי הבינלאומי להכריע היכן יתקיימו משחקי 2020 - מדריד, טוקיו או איסטנבול. האם אפשר לבחור בספרד, כשעננה של משבר כלכלי חריף מרחפת מעליה? האם ניתן להעניק את הזכות ליפאן, כשהעננה שם עלולה להגיע מפוקושימה ולהיות רדיואקטיבית? ומי יודע מה יכול להוליד יום במקרה של טורקיה.

הבעיה הטמונה בבחירת מארחת שנים רבות לפני אירוע קיימת כמובן גם בכדורגל. בראשית 2014 תיבחר המדינה שתארח את היורו שש שנים מאוחר יותר. כמו הטורניר שייערך ב-2016, ישתתפו בו 24 נבחרות. בין המתעניינות באירוח ניתן למצוא שילוב משולש בין אירלנד, וולס וסקוטלנד, זוג בדמות אזרבייג'אן וגאורגיה וגם את טורקיה, שוב היא. שילוב הכולל משבר כלכלי, עלות אירוח הטורניר וחוסר ודאות לגבי העתיד גרם לכך שאף מדינה גדולה וחשובה בכדורגל האירופי לא מעוניינת כרגע בהתחייבות כזו.

זה מה שעמד מאחורי הפצצה שהטיל שלשום מישל פלאטיני, נשיא אופ"א: האפשרות לקיים את יורו 2020 במספר רב של מדינות. התגובות היו נדהמות. פלאטיני הבהיר כי מדובר "רק ברעיון", אבל גם אם קיים אלמנט פופוליסטי ואופורטוניסטי מצד הנשיא, מדובר בהברקה שנזרקה לחלל האוויר לא רק בגלל המחסור במועמדות איכותיות. המטרה היא ללא ספק לבחון כיצד תתקבל ההצעה באירופה ובתקשורת לקראת דיון אפשרי בה בקונגרס אופ"א בינואר 2013.

מישל פלאטיני. יעזור להציל את כלכלת אירופה?צילום: אי–פי

בואו לבקר פעם נוספת באזור המיוחד של "ספורט הארץ" לכבוד יורו 2012

"זו יכולה להיות מדינה אחת ותריסר איצטדיונים, אבל גם 12-13 איצטדיונים בכמה וכמה מדינות ברחבי אירופה", אמר פלאטיני, "בימים שהטיסות הן מצרך שווה לכל נפש, הדבר אפשרי".

בוודאי שהגעה מלונדון לפאריס או ממילאנו לברלין קלה יותר מאשר מגדאנסק לדונצק. אוהדים רבים שעשו את הדרך הזאת נאלצו לעבור דרך וינה, פראג או ברלין. באליפות שתתקיים בערים רבות, חלקם כלל לא יצטרך לנסוע כדי לראות משחקים. הם יהיו ליד הבית.

יתרון נוסף יהיה כלכלי. כשמדינה או שתיים מארחות, נופל עליהן נטל כלכלי עצום של השקעה באיצטדיונים ובתשתיות. אוקראינה היתה צריכה לבנות תשתית מאפס כמעט כדי לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של אופ"א. "ברור שצריך לדון בכך מנקודת מבט פיננסית, משפטית וארגונית. אבל לא יהיה צורך לבנות איצטדיונים ושדות תעופה", ציין פלאטיני, "זהו יתרון, בטח במצב הכלכלי הנוכחי".

בטורקיה, שבפעם הרביעית ברציפות מנסה לזכות באירוח היורו, קיבלו בזעם את ההצעה שעלולה להרוס להם, שוב, את החלום. אלא שגם לטורקים ברור שאם יזכו לארח ב-2020 את האולימפיאדה, הם לא יוכלו לארגן באותו קיץ אליפות אירופה, מעבר לדאגה הפוליטית סביב עתיד המשטר הטורקי והכיוון אליו הוא פונה.

24 נבחרות ביורו זה יותר מדי, אבל ההחלטה כבר התקבלה ואי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. השאלה עתה היא מה עושים עם הטורניר המורחב והעובדה שמעט מדינות באירופה מסוגלות ורוצות לארח תחרות מנופחת כזו. תוסיפו לכך את הדרישות הכלכליות, ותישארו עם רשימה ריקה כמעט.

דמיינו לכם את אליפות אירופה 2020. היא תיפתח בשלב בן שישה בתים לפי הפורמט המוכר של המונדיאל בעידן 24 הנבחרות. בית אחד ישוחק, למשל, בוומבלי ובאולד טראפורד, שני בברנבאו ובקאמפ נואו, שלישי בסטאד דה פראנס ובאמסטרדם ארינה, אחרים באליאנץ ארינה ובפארקן של קופנהאגן, באולימפיקו ובסן סירו, בבוקרשט ובאיסטנבול. עם בוא שלבי ההכרעה, יצטמצם מספר האיצטדיונים עד לגמר. זה לא נשמע גרוע כל כך. ייתכן שבאף מדינה לא תיווצר אווירה של טורניר, אך אולי תחושת הפסטיבל תתפשט ברחבי אירופה. חשוב לא פחות, הדבר בעל היתכנות כלכלית.

הקאמפ נואו. דמיינו לכם אותו מארח את היורו יחד עם אולד טראפורד, אליאנץ ארנה והסטאד דה פראנסצילום: רויטרס

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ