אין כמו בבית? אין כמו הטריקולור בצרפת

ההיסטוריה לא נוטה ליישר קו עם משקל היתר שניתן לאירוח טורניר גדול, אבל כשזה מגיע למארחת היורו הנוכחי, העובדות מדברות בעד עצמן. חצי הגמר מול גרמניה (22:00, ערוץ 10), מדיחת מארחות סדרתית בטורנירי גמר, כבר יהווה מבחן ביתיות אולטימטיבי עבור הנבחרת של דידייה דשאן

עוזי דן
שליח "הארץ" ליורו 2016
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עוזי דן
שליח "הארץ" ליורו 2016

מקובל לחשוב על ביתיות כגורם משפיע בספורט. ודאי שבכדורגל, ועל אחת כמה וכמה כשמדינה מארחת טורניר גדול. הסטטיסטיקה דווקא מוכיחה שניתן משקל יתר לביתיות בטורנירים כמו יורו או מונדיאל, אבל לכל כלל יש יוצא מן הכלל. בכדורגל יש מארחת, יש מארחת שהיא אימפריה ויש את צרפת.

מאז הפך היורו לטורניר של ממש ב־1980, ולא שוחק בשיטת פיינל־פור אצל אחת העולות, זכתה בו המארחת פעם אחת. לא איטליה, גרמניה, אנגליה או פורטוגל — רק צרפת ב־1984. גם גביע העולם הונף ב־38 השנים האחרונות רק פעם בודדת על ידי נבחרת ביתית, וזו לא היתה ברזיל, גרמניה או איטליה — שלוש המדינות שזכו בהכי הרבה מונדיאלים בדור האחרון. גם כאן התשובה היא צרפת, ב־1998.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ