נבחרת הטריקולור חוזרת לשחור-לבן

הסיסמה "שחור, לבן, ערבי" הושמעה שוב ושוב בקיץ 1998, לוכדת את רוחה של הנבחרת שזכתה בגביע העולם ואיחדה אומה שלמה מאחורי חבורת מהגרים ובני מהגרים. ב-18 השנים שחלפו מאז הופיעו סכסוכים בחדר ההלבשה, מבחני נאמנות לכדורגלנים ומשפחת לה פן. בזמן הזה התרחשה התפכחות מאידיליית צרפת הרב תרבותית, ובצדה ההבנה כי גם שלוש המלים ההן לא היו יותר מסלוגן שיווקי מנוסח היטב

עוזי דן
עוזי דן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נבחרת צרפת 1998
נבחרת צרפת עם גביע העולם ב-1998. אולי לא היתה גדולה כמו אלופות קודמות, אך היא היתה מאוחדתצילום: Michel Lipchitz / AP

למרות סלידתי האישית מנבחרת צרפת, היה בלתי אפשרי להישאר אדיש אל מול הקהל המקומי במונדיאל 1998. נכחתי בכל משחקי ההכרעה של הטריקולור - רבע, חצי וגמר גביע העולם, בדרך לזכייה ההיסטורית. גם בחגיגות. אלה שבאו בעקבות העלייה לגמר מול ברזיל תוארו כגדולות ביותר בפריז מאז שחרורה מעול הכובשים הנאצים. אלה שהתרחשו בליל 12 ביולי, לאחר שדידייה דשאן הניף את גביע העולם, כבר הוגדרו כגדולות אי פעם. דיברו על שני מיליון איש בשאנז אליזה וסביבתה. זה בהחלט הרגיש כך. במשך שבועות ארוכים מצאתי את עצמי מפזם - נגד רצוני - את שירת ה"אלה לה בלה" (קדימה הכחולים) מהמשחקים בסטאד דה פראנס והחגיגות באזור שער הניצחון.

תגובות