אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סלובקיה ואנגליה נפרדו ב-0-0 נוח, הוולשים חגגו על הרוסים שהולכים הביתה

גם ההרכב ההתקפי של הודג'סון לא סייע לאנגליה לגבור על המשחק ההגנתי של הסלובקים. וולס הוכיחה שוב שהיא לא נבחרת של שחקן אחד - גם אם השחקן הזה הוא מלך השערים של הטורניר

תגובות
בייל חוגג את השער
PASCAL GUYOT/אי־אף־פי

וולס ראשונה, אנגליה שניה, רוסיה בושה. זה הסדר הנכון של בית 2 בתום השלב המוקדם. מי היה מאמין.

רוי הודג'סון פתח כצפוי - ויש שיאמרו "סוף סוף" - עם ג'יימי ורדי ודניאל סטארידג', שמול וולס עשו את השינוי וגם כבשו, אבל ערך עוד ארבעה שינויים, כולל החלפת שניים משלושת הקשרים ואת שני המגינים. ההימור הזה הביא את אנגליה לשחק התקפי. המגן הימני נת'ניאל קליין עלה, סיכן ללא הרף ועזר לחולייה הקדמית, התיאום בין ארבעת שחקני ליוורפול על הדשא היה טוב, וג'יימי ורדי עשה צרות לסלובקים עם המהירות שלו.

אבל הסלובקים ידעו שנקודה תהיה טובה להם ותעלה אותם מהמקום השני או לפחות (במקרה של ניצחון וולשי, כפי שאכן קרה) תציב אותם במקום השלישי עם סיכויים גבוהים מאוד לעלות. לכן הם שיחקו הגנתי מאוד, עם שמונה-תשעה שחקנים שעובדים כל הזמן בהגנה ועוזרים זה לזה לחפות על האיטיות היחסית לעומת האנגלים. בנוסף נהנו הסלובקים מלא מעט מזל, או חוסר מזל של שלושת האריות.

דלה עלי ו־וויין רוני חזרו לקישור כמחליפים במחצית השנייה, הפיחו רוח חיים חדשה בנבחרת האנגלית והביאו לעוד התקפות, אבל הפעם השער המאוחר לא הגיע והמשחק הסתיים ב-0-0 שעלה לאנגליה בראשות הבית. המקום השני שולח אותה להתמודד מול השניה בבית 6 - על פניו לא נורא, אבל חוסר היכולת להבקיע במשחק כה התקפי צריך להדאיג את האנגלים.

וולס לא רק שעלתה לשמינית הגמר, אלא עשתה זאת מהמקום הראשון, עם ניצחון נוסף וחד-צדדי, עם תצוגה מרשימה מול הרוסים שחוזרים הביתה בבושת פנים, ובייחוד עם הוכחה שהיא הרבה יותר מקבוצה של שחקן אחד.

גארת' בייל הוא כמובן השחקן הטוב ביותר של הדרקונים וגם הפעם הוא כבש, משחק שלישי ברציפות (כרגע מלך השערים של הטורניר, עם שלושה שערים). אבל הוולשים הוכיחו, שוב, שהם ניחנים במשחק צוות נהדר: את ששת שעריהם כבשו ארבעה שחקנים שונים. את השניים הראשונים הבקיעו ארון ראמזי, כבר בדקה ה-11 (מעניין מי ימות ביממה הקרובה) אחרי בישול נפלא של ג'ו אלן, וניל טיילור (20). בפעם האחרונה שבלם סוואנסי כבש באיזושהי מסגרת זה היה עבור רקסהאם לפני שש ורבע שנים לעיני 250 צופים. הפעם הוא עשה את זה ביורו.

הרוסים הלכו הביתה. זה טוב ליורו, ולו בגלל האוהדים שלהם, אבל זו עדיין אכזבה גדולה עבורם. נבחרת מבוגרת ושבלונית שלא הצליחה למצות יותר מהיתרונות שלה, כמו למשל הניסיון. אלכסיי ברזוצקי שהחליף את אחיו התאום ואסילי ביום הולדתם ה-34, היא אנקדוטה חיובית יחידה שתיוותר עבורם מהמשחק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#