אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פורטוגל אלופת אירופה אחרי 0-1 על צרפת בהארכה

למרות שכריסטיאנו רונאלדו נפצע והוחלף כבר בדקה ה-25, שער של אדר בדקה ה-109 העניק לפורטוגלים זכייה ראשונה ביורו אחרי ניצחון על הנבחרת המארחת

12תגובות
רונאלדו מניף את גביע אירופה, הערב בסן דני
Martin Meissner/אי־פי

1. על התסריט הזה אף אחד לא חשב: כניסה אגרסיבית של דימיטרי פאייה בכריסטיאנו רונאלדו גרמה לפציעה בברכו של הפורטוגלי כבר במחצית הראשונה. בתחילה הוא חזר — למרות קריירה אדירה זה אמור היה להיות המשחק החשוב ביותר שלו — אבל מהר מאוד התברר שאיננו מסוגל להמשיך. הדמעות זלגו כמה פעמים, התסכול היה עמוק וברור; גם מי שלא מת על כריסטיאנו לא יכול היה שלא לחוש צביטה. כשהוחלף סופית בדקה ה־25 גם הקהל הצרפתי מחא לו כפיים במחווה יפה. יודעים להעריך שחקן גדול.

הפציעה הזאת שינתה כמובן את גמר אליפות אירופה מהקצה אל הקצה. בלי כריסטיאנו, המהירות שלו, יכולתו לנגוח ולהבקיע, זו לא אותה פורטוגל. נבחרתו — שגם ככה בדקות הראשונות היתה נחותה מהצרפתים — אמנם לא הסתגרה וניסתה לצאת למתפרצות, אבל ריקרדו קווארסמה, המחליף של כריסטיאנו, איננו מהיר כמוהו.
אבל פורטוגל ניצחה כי היא כן העזה וכן נלחמה וכן רצתה לנצח. היא ניצחה כי ניצחון בהארכה הוא ניצחון לכל דבר. היא אולי לא אלופה גדולה, היא אולי נבחרת שיכולה לשחק יפה יותר מכפי שעשתה בטורניר הזה, אבל היא אלופת אירופה. העובדה שעשתה את זה ללא כריסטיאנו רונאלדו רק מעצימה את ההישג.

צרפת לא נתנה משחק גדול, אבל מוסא סיסוקו שוב הוכיח כי הוא שחקן מצוין ושהבחירה של דידייה דשאן להעלותו במקום אנגולו קאנטה משחק שני ברציפות, הפעם כשקאנטה רשאי לשחק, היא חכמה. סיסוקו היה פעלתן, עוזר בהגנה ובהתקפה, לוחם ועובר מרחקים. גם אנטואן גריזמן היה טוב, וכאשר קינגסלי קומאן נכנס במקום פאייה השילוב ביניהם תרם לסיכון השער של רוי פטריסיו שוב ושוב.

פורטוגל זרקה למערכה את אדר, צרפת את פייר־אנדרה ז'יניאק, מה שאולי מצביע לא מעט על רמת המשחק, אבל הנבחרות לפחות ניסו להכריע אותו ולתקוף ככל שנקף הזמן. ז'יניאק הגיע למצב הטוב ביותר, בתוספת הזמן, עם כדור לקורה שהזכיר את רובי רנסנבריק בגמר מונדיאל 1978. הארכה. ואדר, כן אדר, היה האיש שבמבצע אישי מרהיב כבש בדקה ה־109 שער פנטסטי שנתן לפורטוגל את התואר. מי היה מאמין.

פורטוגל חוגגת שער בהארכה
FRANCK FIFE/אי־אף־פי

אדר, ששיחק 12 דקות בטורניר עד הגמר, שנכנס כמחליף האחרון של פורטוגל — בקיצור, אחרון שחקני ההתקפה שלה — היה לגיבור הכל כך בלתי צפוי של הגמר. הוא משחק, אגב, בליל הצרפתית. אירוניה. הביתיות המפורסמת של צרפת לא עבדה הפעם, גם לא מגע הזהב של דשאן. פורטוגל הצטרפה לרשימה הלא ארוכה של אלופות אירופה.

מארק קלאטנברג, שהיה ונשאר שופט בינוני, הפגין משחק בינוני. העובדה שלא הוציא כרטיס צהוב על ניסיון החיסול של פאייה מול רונאלדו — למעשה, אפילו לא שרק לעבירה — ומנגד שלף צהובים על עבירות קלות וחסרות משמעות, היא פשוט חרפה. הוא גם קיפח במעט את פורטוגל. אבל לא קלאטנברג אשם, אלא מי שנותן לו לשפוט במשחק השני בחשיבותו בכדורגל הנבחרות.

מסיבה לא ברורה — זה לא קרה במשחקים קודמים בסטאד דה פראנס — אירעה במשחק מתקפת עש. רבבות מהם הסתובבו באיצטדיון — רובם באזור הדשא, גם על השחקנים ואפילו הגבה של רונאלדו הפצוע שיושב על הדשא גמור. השילוב הזה הביא כמובן לכל מיני תגובות ברשתות החברתיות, חלקן לא ראויות.

2. התכונה הלכה ונבנתה בפריז ב־48 השעות האחרונות לקראת הגמר, הלכה והתעצמה. ככל שנקפו השעות מספר הדגלים עלה בטור הנדסי וכך גם גודלם הממוצע. החנויות, המסעדות וגם חלק מהמרפסות בעיר מקושטות בדגלי צרפת כבר שבועות, אבל ביומיים האחרונים זה נהיה טירוף.

כריסטיאנו רונאלדו נפצע, הערב בגמר היורו
Thanassis Stavrakis/אי־פי

שלושת הצבעים של הטריקולור שולטים. זה נכון מבית המלון בו אני מתגורר, שכולו — מחזות חיצונית של הבניין ועד מסדרונות הקומות והמנורות בחדרים — בצבעי אדום־לבן־כחול של הדגל, ועד אחרון הבראסרי; מכל בית עסק, ועד אזרחים רבים של הבירה הצרפתית.

זה נכון ברחובות ובכל אזור של פריז, מהרובע השביעי לאזור המארה, מאזור מגדל אייפל ועד סן ז'רמן, וכמובן בסן דני, הפרבר בו ממוקם הסטאד דה פראנס. פריז, שאולי בשלבים המוקדמים לא היתה בקדחת יורו, לבשה חג, ברור שבגלל עליית צרפת לגמר. אפילו בתי כלבו וחנויות שסגורים ביום ראשון פתחו את שעריהם ולבשו אדום־כחול־לבן. גם מזג האוויר הקיצי והשמש הוסיפו לחגיגה. כולם ציפו בכיליון עיניים למשחק.

3. רובם התאכזבו, אבל לא כולם. אוכלוסיה פורטוגלית גדולה מאוד יש בפריז — מספר המהגרים הגדול מאירופה, השני בגודלו מכל העולם, 706 אלף פורטוגלים, לא כולל בני דור שני. חציים בפריז והם חגגו ויחגגו ארוכות.

4. צ'אבי העניק את הגביע, רעיון יפה מאוד של אופ"א. כמובן שבמקור מי שאמור היה לעשות זאת הוא מישל פלאטיני, אבי היורו בצרפת ונשיא אופ"א לשעבר. לאחר שפלאטיני הושעה עבר הכבוד לממלא מקומו, העסקן הספרדי אנחל מריה וייאר, אבל למישהו באופ"א היה רעיון טוב: למה ששחקן האלופה היוצאת לא יעניק את הגביע לקפטן האלופה הנכנסת? לא לקחו את הקפטן הספרדי של 2012, איקר קאסיאס, כי הוא עוד שחקן פעיל, ובחרו בצ'אבי שכבר פרש. בחירה מעולה. אולי מתוך שלא לשמה בא לשמה. כדאי לאמץ את הרעיון בכל טורניר גדול. למה שעסקן או פוליטיקאי יעניק את הגביע ולא מישהו מהאלופה היוצאת?

נאני (מימין) מול פוגבה, הערב בגמר היורו;
Thanassis Stavrakis/אי־פי

5. משטרת צרפת ועיריית פריז לא רצו שהיום יתקיים מצעד ניצחון בשאנז אליזה, כי חגיגות בראשון בלילה וגם המצעד המתוכנן ביום חמישי, יום הבסטיליה, זה יותר מדי. אז לא היו חגיגות הערב ולא יהיה היום מצעד. ככה זה כשמכינים במות מראש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#