התיקו מול פורטוגל

אנלוגיה מושלמת לחוסר היציבות הישראלי

המשחק אתמול המשיך את המסורת: כל אירוע מכונן בכדורגל שלנו מתקיים בסמיכות למפח נפש, ורגעי האושר נדירים וקצרים כחיי פרפר

ניר צדוק
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניר צדוק

שריקת הסיום שיחררה כמו מקפיץ את שחקני הספסל של נבחרת ישראל; מעדן בן בסט, שעוד לא הספיק לנגב את הזיעה ועד לדני עמוס שלא עשה דבר כל אחר הצהריים, עטפו כולם את אלי גוטמן בשמיכה של אהבה. הוא לא הובך מהמחווה, ייתכן אף שצפה אותה מראש, כדרכם של מנצחים המתענגים על תהילתם. זו הייתה תמונת ניצחון מפוארת, לו רק היה שם ניצחון. חיוכו המר, שעלה לו במאמץ, הסגיר את התפנית האכזרית שקיבלה העלילה רגעים בודדים קודם לכן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ