מה נזכור מעידן גיידמק בבית"ר ירושלים?

אינספור המאמנים, מיליוני השקלים או שתי האליפויות? אם תשאלו את האוליגרך, שמונה שנותיו בבירה מסתכמות בהפסד בבחירות לעירייה

יואב בורוביץ
כל העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יואב בורוביץ
כל העיר

"אני אולי היחיד שלא הרוויח שום דבר בתקופת ארקדי גיידמק", כך אמר השבוע אלי אוחנה, מאמן בית"ר ירושלים לפני כשמונה שנים, באוגוסט 2005, כאשר גיידמק רכש את קבוצת המנורה. "לא הספקתי כמעט להכיר את ארקדי", משחזר כיום אוחנה, מאמן נבחרת הנוער ועדיין האייקון הבית"רי הגדול ביותר לצד אורי מלמיליאן. אוחנה, שלקראת סתיו 2005 אמור היה לפתוח את שנתו השלישית בקבוצה כמאמן (בקדנציה השנייה שלו), היה אחראי על מגמת הצערה דרמטית שכללה שילוב צעירים מבטיחים כמו אבירם ברוכיאן, מאור מליקסון, שלומי ארבייטמן ועמית בן שושן, אך הוא כמעט לא הספיק לעבוד. שבועות ספורים לאחר שגיידמק השתלט על הקבוצה, הוא נסע עם העיתונאי צדוק יחזקאלי מ"ידיעות אחרונות" לאפריקה, ושם אמר על מאמנו ש"הוא לא מנהיג".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ