שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ההצגה הטובה בישראל, לפחות עד מחר

אימוני הנבחרת בימים האחרונים היוו כר פורה לסלפי של אוהדים עם ערן זהבי או ברכה מצולמת לבר מצווה מתומר חמד, אך גם עדות לעניין המחודש ולתקוות שמעורר הגוף המייצג של הכדורגל הישראלי. תהילת עולם, כך נדמה, נמצאת ממש מעבר לפינה. הבעיה היא ששם ניצב גם גארת' בייל

ניר צדוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניר צדוק

שחקני הנבחרת מגיחים מהמבואה שבה חלקו את זוהרם עם כ־150 ילדים — בגופם או בנפשם — ויורדים אל כר הדשא של איצטדיון סמי עופר. בחסות ההד שיוצרים למעלה מ־29 אלף כיסאות ריקים, נקישות נעלי הפקקים על הבטון נשמעות למרחוק, ממש כאילו חיברו אליהם מיקרופונים. ואולי באמת חוברו. מה שיעשו בימים הקרובים — ינצחו או יפסידו — יעורר תהודה גדולה. 98 שעות לפני המשחק הראשון, עומרי בן הרוש מחליף מסירות עם אדם שלכוד בתחפושת של יעל, שהפך לקמע הרשמי אחרי שניצח אדם אחר בתחפושת של נחליאלי. מי שלא צוחק, לכל הפחות מחייך. אולי זה רק משחק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ