אז מה נשאר מ"מעמד המאמן"? בעיקר מכתב פיטורים

דעתנות מוגזמת של הבעלים בעידן הפרטי, היעדר סבלנות מצד הקהל וליבוי יצרים תקשורתי. כך הפך המאמן הישראלי מסמכות מקצועית לחותמת גומי עם חיי מדף קצרים במיוחד

אור בוקר
אור בוקר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור בוקר
אור בוקר

בקצב בו מתנהלים העניינים בכדורגל הישראלי בכל הנוגע לגזרת האיש על הקווים, בקרוב ניתן יהיה לפנות לאקדמיה ללשון בבקשה לבטל את הצירוף השגור "מעמד המאמן" מחוסר עניין לציבור. מדי שנה נקבעים שיאים חדשים באשר לדרכים המכוערות בה נבעטים החוצה מאמנים, לעתים מבלי ששמעו על כך ממי שאמון על משכורתם. בימים בהם שני מאמנים בליגת העל איבדו מקום עבודה עוד לפני מחזור הפתיחה, מעניין לחזור לתקופה לא בדיוק פרה־היסטורית, בה ברור היה כי המאמן הוא הקובע בכל תחום שקשור בדרך ישירה או עקיפה לצד המקצועי, ולברר מה בעצם השתנה. הסיבות, בראש ובראשונה, מתחילות — לפעמים גם נגמרות — באגו וברצונות של בעל המאה, בעלי הבית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ