הליטוף שאיתי שכטר חיפש באירופה ובישראל המתין לו בטדי

תהליך ההתבגרות שעבר והנחיתה בקבוצה הנכונה עזרו להוציא את איתי שכטר מהבור בו נלכד במשך שנים. בזמן שהחלומות הגדולים כבר מאחוריו, דאבל עם בית"ר ירושלים לא נראה דמיוני

אור בוקר
אור בוקר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור בוקר
אור בוקר

ככל שחלף הזמן מאז השנתיים הנוצצות בהן זכה בדאבל ובגביע נוסף עם הפועל תל אביב, פחות ופחות אנשים האמינו באפשרות להצמיד לאיתי שכטר את הביטוי "קאמבק". ספק גדול אם כוכב בית"ר ירושלים בעונה הנוכחית - תשעה שערי ליגה, חביב האוהדים ומוביל בכל היבט בתחום המנהיגות הקבוצתית שעליו תוכלו לחשוב - היה חולק עליהם. 

היכולת הפנומנלית באדום היתה המשך ישיר לשנות הפריצה לתודעה במכבי נתניה, בהן כבש 21 שערים בשלוש עונות. בהפועל החלו להיערם גם התארים, לצד נקודות ציון משמעותיות בזיכרון הקולקטיבי כמו שליפת הכיפה האדומה מהגרב לאחר שכבש שער ניצחון (2-3) באוסטריה מול רד בול זלצבורג בפלייאוף העלייה לליגת האלופות ב־2010. החגיגה הייחודית הובילה לכרטיס צהוב וקריאות אנטישמיות מהיציע, כמו גם לחלוקת אלפי כיפות לאוהדים האדומים במשחק הגומלין בבלומפילד. מתוך 38 השערים שכבש שכטר בכל המסגרות באדום היה גם אחד בהפסד 3-1 לשאלקה הגרמנית בהופעה ההיסטורית של הקבוצה בשלב הבתים של ליגת האלופות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ