בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הזמן בו אנדי הרצוג מתקיים בתור תקווה, או לפחות עדיין לא אכזבה

המאמן הלאומי נמצא עדיין בשלב בו הוא מבקש משחקניו לומר את שמם וחיה שמתחילה באות הראשונה, אך זרותו בינתיים משרתת אותו. שחקני הנבחרת לא הורשו להסתובב בטיראנה, ואולי טוב שכך, שכן מדובר במקום בו בני האדם והמכונית נמצאים בקרב נצחי. ההרכב? את הבלמים שצפויים לפתוח אפילו נער המעליות פליאן לא מכיר

3תגובות
אנדי הרצוג, הערב
פייסבוק | ההתאחדות לכדורגל

1. כל ההתחלות קשות, ובשום מקום לא יותר מאשר בנבחרת ישראל, שנדמה כי נמצאת במצב תמידי של התחלה. הרי לסוף, לפחות לסוף הטוב, היא לעולם לא מגיעה. לכל היותר זה הסוף שמגיע אליה. עד שזה יקרה, ההתחלה של אנדי הרצוג מתחילה במסיבת עיתונאים באצטדיון באלבסאן, מעין וסרמיל עם פסוריאזיס, יממה לפני המשחק מול אלבניה (שישי, 21:45) במסגרת ליגת האומות. הרצוג תולה מבט מהורהר בקירות החדר שכבר ידע ימים צפופים יותר. כ-15 עיתונאים וצלמים בוחנים את המאמן האוסטרי בכל הפליאה שבכוחם לגייס. היה לישראלים שבהם מספיק זמן להתרגל...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#