עזבו את הפלייאוף. בסקוטלנד החמצנו הזדמנות נדירה לסמן מטרה וגם לעמוד בה
אתמול בגלזגו התנפץ החלום הריאלי ביותר שהיה לכדורגל הישראלי בשנים האחרונות. העובדה שהנבחרת הגיעה מרחק החמצה אחת מהמקום הראשון בבית היא מבוא לאכזבה, אך גם לעידוד

ניר צדוקשליח "הארץ" לסקוטלנד

ניר צדוקשליח "הארץ" לסקוטלנד
1. בירם כיאל החליף את הדשא הטבעי של האמפדן פארק בזה המלאכותי שבאזור הראיונות, ואת העמידה הגאה על המגרש בהישענות דיכאונית על הקיר. רק לפני שעתיים הבקיע את השער שהעלה את ישראל ליתרון 0-1 על סקוטלנד, ועכשיו הוא כבר עם הפלאפון ביד, קורא הודעות שמבקשות להחמיא לו על משחק טוב שהסתיים לא טוב. כולם הפסידו, אבל כיאל היה הראשון לדגמן את ההפסד ברבים, להעניק הבעה פרטית לתחושת אכזבה כללית. ראשון הניגשים אליו היה אלמוג כהן, שטפח על השכם והוסיף כמה מלים טובות, אמר לו שהיה מצוין. זה היה נחמד מצדו, אבל עם נחמד לא הולכים למכולת, ומסתבר שגם לא למקום הראשון בבית.
תגיות:
תגובות
על סדר היום
תוכן מקודם