נבחרת זה לא דמוקרטיה ומי שמפר איסורים צריך להיענש. אבל מה אם האיסור מטופש?

ארבעת השחקנים שבילו לכאורה בקזינו הפרו איסורים בכתב ובעל פה, שכל עוד הם במשימה רשמית - ומאובטחת - הם מחויבים להם. אלא שבניגוד למקרים אפלים באמת, כמו צריכת מין בתשלום, עולה השאלה למה בכלל צריך לאסור על הימורים חוקיים, והאם זה היה יוצא החוצה גם אם היינו מנצחים?

עוזי דן
עוזי דן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עוזי דן
עוזי דן

שלושה שחקני נבחרת שוודיה יצאו בספטמבר 2006 למועדון לילה בעת מחנה הנבחרת לקראת משחק זניח במוקדמות נגד ליכטנשטיין. הם לא שתו ולא הימרו, אבל הפרו את האיסור של המאמן לארס לאגרבק לצאת מהמלון. שניים, כריסטיאן ווילהלמסון ואולוף מלברג, קיבלו את עונש ההשעיה שלהם בהבנה. השלישי בחבורה - אחד בשם זלאטן איברהימוביץ' - מחה בתוקף, החרים עוד כמה משחקים, ובסופו של דבר חזר לנבחרת והפך לגדול כוכביה בדור האחרון. לאגרבק לא התרגש מהחרם הנגדי של החלוץ הנוצץ, כי סדר צריך להיות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ