בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תיבת החמש, מחזור 3: משחקים על כל החושים

על חוש הצדק המעוות של ביה"ד של ההתאחדות, חוש הראייה המשובח של הפרשנים וחוש הריח של קלינגר שמריח את הסוף מתקרב. סיכום מחזור 3 בליגת העל

4תגובות

1. כדור תחת עין. נסתרות הן דרכי האל וועדת המשמעת. בעונה שעברה מכבי תל אביב קיבלה עונש של לא פחות מארבעה משחקים ללא קהל על קריאות גזעניות ועל השלכת חפצים למגרש, באחד המקרים בשל כוס קולה שנזרקה לעבר נקודת הקרן בדרבי. הפועל ת"א קיבלה את עונש הרדיוס שלה בגלל אבוקות שהושלכו למגרש באותו המשחק ממש, ובית"ר ירושלים קיבלה את אותו העונש (בלי קשר לחצי העונה הנוכחית בה הקבוצה הוגלתה לשחק באצטדיון המתים ברמת גן) על איך לא, קריאות גזעניות, או שאלה היו קריאות "יאללה בית"ר"? אצל החבר'ה במזרחי זה לא באמת משנה.

המחזור הנוכחי היה המחזור הראשון בו שיחקה בני סכנין לעיני הקהל שלה בדוחא. את עונש הרדיוס ריצתה סכנין במשחק הניצחון הגדול על הפועל באר שבע (3:4). ועל מה קיבלו בסכנין את העונש ששווה בחומרתו לקריאות גזעניות, השלכת כוס קולה וסתם כמה אוהדים צעירים שזורקים חפצים על ספסל היריבה?

עבדאללה שמא

מה אתם חושבים על מחזור ליגת העל? דברו על זה בפייסבוק של ספורט הארץ

במשחק ההישרדות במחזור האחרון של העונה שעברה, ניסו אוהדי סכנין להשליך חזיז מהיציע שלהם בדוחא לעבר היציע בו ישבו אוהדי בית"ר. בדומה לסכנין של העונה שעברה, החזיז לא הגיע יותר מדי רחוק, ופגע דווקא באוהד הקבוצה, מוחמד זובידאת שמו. במשחק בשבת מול עירוני רמת השרון קיבל זובידאת פרחים וכדור מהנהלת סכנין והרבה מחיאות כפיים מאותו הקהל שלקח לו עין אחת - במחשבה שברגע שבית הדין של ההתאחדות פסק עונש קל למעשה, ככה צריך להיות הפיצוי. הרי, לא מדובר בנזק רציני מדי בסופו של דבר, הבחור איבד בסך הכל עין אחת ועדיין יכול לצפות במשחקי הקבוצה.

ניר קידר

2. אם כבר אנו עוסקים בענייני ראייה, שווה להתייחס לתפיסת הפרשן הישראלי את תפקידו במשחקי ליגת העל. מעניין יהיה לשלוח את דני נוימן, שלמה שרף, איציק זוהר ואייל ברקוביץ' לבדיקת ראייה, רק כדי שיוכיחו לנו את מה שהם כבר יודעים - שממרומי מגדל השידור והמוניטור 13 אינץ' הם רואים טוב יותר מכולנו שיושבים במרחק שלושה מטרים מפלזמה Full HD בגודל 40 אינץ'. אחרת אי אפשר להסביר את העובדה שיותר מחצי מזמן האוויר שהם מוציאים מהפה - ועולה לנו בהרבה יותר מדי עצבים, הם מקדישים ל-"היה פאול", "היה פנדל", "קרן, הוא נגע אחרון", "לא היה נבדל" או "המאמן צריך להכניס את כך וכך" חצי דקה אחרי שהבחור כבר הצטלב על הדשא וקיבל את סרט הקפטן. חברים, אנחנו רואים את זה טוב מכם.

אילן אסייג

רק לשם השוואה ואולי קצת קנאה, ניקח את מודל פרשן הכדורסל או הפוטבול בארה"ב. לפרשני המשחקים שם יש ידע עצום בחוקי המשחק וההיסטוריה שלו, ניתוח המהלכים הטקטיים וארסנל של נתונים סטטיסטיים שמחזיר את השחקן עד לרחם אימו. הידע המצטבר שלהם לא מגיע רק כפועל יוצא מזה שהם היו שחקני או מאמני עבר, אלא מלמידה יומיומית וצריכת ספרות ספורט מקצועית. לצערנו, בעיקר בשל כמה מגבלות ידועות, לא טרחו לתרגם לעברית יותר מכמה ספרים בודדים אז אנחנו נמשיך להישאר עם פרשנויות "היה או לא היה".

3. אם היה קונצנזוס אי פעם סביב קבוצת ספורט כמייצגת המדינה הרי זה בכלל שייך למחלקת הכדורסל של המועדון הצהוב, שגם הוא נרמס אי שם בתחילת שנות התשעים. צריך להזכיר לאיוניר שכמה אוהדי מכבי ישבו בשער 8 ביציעי בלומפילד כשהפועל שיחקה מול צ'לסי בתחילת העשור הקודם. אוהדי מכבי שניסו לעודד באנגלית שיכורה את המועדון הלונדוני הזחוח אמנם התבאסו מה-0:2 המדהים של האדומים אבל העיקר המחשבה. אוהדי מכבי מייחלים לא רק למעידה של הפועל באירופה, אלא למעידה של הטייס שמטיס את הקבוצה לשם. כנ"ל גם הפועל ת"א שברפרטואר השירים שלהם אפשר למצוא את "רודה, רודה" על לחן רוזה של יורם גאון, שירי סנטה קולומה ועוד שאר פדיחות אירופאיות של הצהובים.

ספי מגריזו

אם לאיוניר ולאוהדי מכבי היה זיכרון טוב אז הם היו מחזירים לאוהדי ראשל"צ בשירי "קונסטרוקטורל קישינב המולדבית" לה הפסידו הכתומים במשחק היחיד שלהם במסגרת האירופית, אי שם ב-1996, לשם העפילו אחרי שהפסידו לאותה מכבי 1:4 בגמר הגביע של עונת הדאבל.

4. בדרך לאבד את המנדט. בעונה שעברה עלתה קבוצת הנוער של הפועל באר שבע לליגת העל תוך שהיא כותשת את יריבותיה בליגה הלאומית. הבאר שבעים הצעירים אפילו עלו לגמר הגביע מול מכבי תל אביב (שחצי קבוצת הנוער משחקים בהרכב של איוניר כיום) שנזקקו רק להארכה כדי לקחת את הגביע לקרית שלום. בתחילת העונה הצהיר ניר קלינגר לא רק שישתמש בהם אלא שיבנה את הקבוצה סביבם כך שהאוהדים שאולי הכי קשה לרצות בישראל נתנו לקלינגר את כל השקט שהוא היה צריך. גם כשמשחקי ההכנה הראו שכלום לא התחבר, גם כשהביא יותר מדי רכש בינוני ומטה וגם כשפתחו את העונה עם הפסדים לבית"ר ולסכנין.

ספי מגריזו

אתמול במשחק ההפסד להפועל עכו משהו החל להיסדק בזכוכית הממוגנת שהבעלים אלונה ברקת מעניקה למאמן שלה. אף לא שחקן בית אחד עלה בהרכב, ורק בדקה ה-63 נכנס אופיר דוידזדה, שחקן הבית היחיד שחנך אתמול את האצטדיון החדש בעכו. למזלו של קלינגר, אלונה היא לא אלי ז'ינו, אבל גם היא תאבד את הסבלנות בשלב מסוים. משום מה, קלינגר בוחר לוותר על האליבי של שימוש בצעירים, שאמנם לא מבטיח הישגים, אבל נותן אורך נשימה. והאוויר בנגב כידוע, לא כל כך צלול.


5. כשמגיע אז מגיע. זה המקום להגיד שאפו לערוץ 1 על האייטם הנחמד בפתיחת המשחק המרכזי שמוקדש לשופט המשחק. דקה שלמה על מי אתה מאיר לוי, מה המודל שלך, למה בחרת להיות שופט ומה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול. מתברר שכשמכירים את הבנאדם בצורה ישירה, לא צינית וכמעט נטולת עריכה קצת קשה להתעסק במשלח ידה של אמא שלו. ודבר נוסף, כל שופט מתייחס גם למקצוע שלו ב"חיים האמיתיים" – מה שנותן קצת פרופורציות להשתלחות על כל טעות קטנה. המקצועיות נדרשת מהשופטים אבל אי אפשר לדרוש יותר מדי משוטר, פקיד מס או רואה חשבון. וזו לא בעיה שקיימת רק בישראל. האוורד ווב, מי שנחשב לשופט הטוב בעולם (והוא גם השופט הטועה בעולם) הוא אולי השוטר המוכר בבריטניה. יצחק בן יצחק, מאחוריך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#